צילו הארוך של המשבר

תוצאות הרבעון הצביעו על כך שאין ענף החסין למיתון, והשפעת הכלכלה ניכרה בתוצאות כל החברות. בראייה ענפית, ניתן לומר כי ענף רשתות השיווק ומגזר התקשורת הושפעו ממצב המאקרו המקומי, בעוד שענף האגרוכימיה מושפע בעיקר מהמגמות בכלכלה העולמית.

השאלה הגדולה היא האם הגענו לנקודת השפל, או שאנו צפויים לרבעונים חלשים נוספים.

אגרוכימיה: כי"ל מושפעת, מכתשים אגן פחות

הביקוש לתשומות מצד החקלאים ברבעון הראשון הושפע ממחירי סחורות נמוכים יותר לעומת 2008, כתוצאה מחששות מפני ירידה בביקוש ובניית מלאים. בחלקים מסוימים בעולם, ובעיקר בדרום אמריקה, התקשו החקלאים לגייס מימון להון החוזר הדרוש לרכישת תשומות, וצמצמו רכישות. החקלאים באירופה ובארה"ב, למרות מאזניהם החזקים לאחר 2008, העדיפו לנקוט זהירות ולדחות רכישות לרגע האחרון.

למרות שכי"ל ומכתשים אגן פונות לצרכן סופי דומה, המגמות שהציגו בתוצאות הרבעון היו שונות מהותית. מכתשים אגן הצליחה להציג יציבות בהכנסות לעומת ירידה חדה שהציגה כי"ל, על רקע המשך הקיפאון בענף הדשנים.

ההבדל נעוץ במגמות שאפיינו את 2008, כשכי"ל נהנתה מעלייה בכמות המבוקשת לדשנים ומעלייה של מאות אחוזים במחירי המכירה. אולם, השוק נעצר בחריקת בלמים בספטמבר 2008, והמלאים שנצברו בערוצי ההפצה, במקביל למגמה השלילית במחירי הסחורות, מנעו את התאוששותו.

ההשפעה החיובית של העלייה במחירי הסחורות אשתקד על מכתשים אגן הייתה מתונה הרבה יותר, כשהחברה אמנם נהנתה מעלייה בכמות המבוקשת ובמחירים, אך באחוזים בודדים. בנוסף, חשוב לזכור כי לאחר שנים של דישון אופטימלי יכלו החקלאים לדלג על עונת דישון אחת או שתיים ללא פגיעה משמעותית ביבולים, מה שאינו אפשרי בחומרי ההדברה.

בהתייחסות פרטנית, היציבות בהכנסות מכתשים אגן נבעה מעליית מחירים ועסקאות הגנה שפיצו על היחלשות המטבעות, בעיקר באירופה. בברזיל הוצגה ירידה בשיעור חד ספרתי לעומת שיעור דו ספרתי אצל המתחרות.

ייתכן כי הירידה הצפויה ברווחי החקלאים, שסייעה לביקוש למוצרים גנריים זולים יותר על חשבון מוצרים מוגני פטנט, סייעה לצמיחת נתח השוק של החברה. הרווח הנקי ירד בשל שחיקה חדה ברווחיות הגולמית, על רקע מכירת מלאי שיוצר ברבעונים השני והשלישי של 2008 ואופיין במחירי חומרי גלם ועלויות ייצור גבוהים.

לגבי כי"ל, בתחום האשלג ראינו כמויות נמוכות אף יותר מאלה שהוצגו ברבעון הרביעי, לאחר הפסקת משלוחים לסין, ירידה בהיקפי המשלוחים להודו והמשך כמויות מכירה נמוכות בברזיל ובאירופה.

המחירים הגבוהים בשילוב עם העיכוב בחתימת החוזה עם סין והודו, מחדדים עוד יותר את הקיפאון בשוק. בתחום הפוספט נמשכה החולשה והוצגו כמויות מכירה דומות לאלה של הרבעון הרביעי. תוצאות חלשות במגזר המוצרים התעשייתיים, נבעו מכמויות מכירה נמוכות וניצולת נמוכה מאוד של כושר הייצור, שפגעה ברווחיות. במגזר מוצרי התכלית המחירים הגבוהים פיצו על ירידה בכמויות, והחברה המשיכה להציג שיעורי רווחיות נאים.

תקשורת: צלילי האטה

הרבעון הראשון העיד כי תחום התקשורת אינו חסין מפני השפעות המיתון. יחד עם זאת, בזק הצליחה למתן את השפעות הסביבה, תוך שהיא מציגה רבעון מצוין שבבסיסו המשך יישום אסטרטגיית ההתייעלות בכל אחת מחברות הקבוצה - הפעילות הקווית, בזק בינלאומי, YES וכמובן פלאפון, אשר הציגה תוצאות טובות למרות השקת הרשת החדשה במהלך הרבעון.

תוצאות מפעילות הסלולר סלקום ופרטנר המחישו את השפעות הסביבה, כשהשתיים הציגו ירידה בהכנסה הממוצעת למנוי (ARPU), שנובעת בעיקרה מהירידה בהכנסות הנדידה מהתיירות הנכנסת והיוצאת ומהמשך שחיקת תעריפי השיחה הקולית בענף. בנוסף, בהמשך למגמה שהחלה עוד ב-2008, ממשיכה העלייה בהיקף ההפרשה לחובות מסופקים בענף. יחד עם זאת, ההשפעה הכלכלית על סלקום הייתה נמוכה יותר מאשר על המתחרה הגדולה, פרטנר, כשהיא מצליחה להציג שחיקה נמוכה יותר בהכנסה הממוצעת למנוי, תעריף גבוה יותר לדקת שיחה קולית וגיוס גבוה יותר של מנויים. סלקום הצליחה לגייס 21 אלפי מנויים חדשים, מול גיוס של 5,000 מנויים בלבד בפרטנר.

בפלאפון המגמות היו מעט שונות. ראשית, הכנסות החברה מנדידה נמוכות מהותית מהמתחרות, בשל הנחיתות הטכנולוגית של הרשת. פער זה הוא שהביא את החברה להשקת רשת HSPA ברבעון, אליה עברו עד כה 200 אלף מנויים, כאשר פלאפון הצליחה לגייס 20 אלף מנויים חדשים. כן, סייעה ההשקה לחברה להציג עלייה של 1.6% בהכנסה הממוצעת למנוי.

בעוד שסלקום הציגה רבעון מצוין מבחינת התוצאות התפעוליות שלה, עם צמיחה בכל אחד מהפרמטרים, עבור פרטנר היה זה רבעון מאתגר יותר, שהושפע בין היתר מעלויות השירותים החדשים שהשיקה החברה - הטלפוניה הקווית והאינטרנט. רבעון שקט יחסית עבר על תחום הסלולר ברמת התחרות, כאשר השקת הרשת של פלאפון שהתמקדה בבסיס המנויים הקיים של החברה, אפשרה לשלוש המפעילות להציג ירידה מהותית בהיקפי סבסוד המכשירים בענף. הדבר תרם כמובן לתוצאות, והדגיש את המאפיין העיקרי של חברות התקשורת הגדולות גם בתקופות של מיתון כלכלי: תזרימים המניבים תשואת דיבידנד לבעלי המניות.

בסך הכל הצליחה סלקום להציג צמיחה של 27% בשורת הרווח ל-348 מיליון שקל, והמשמעות היא דיבידנד בגובה 330 מיליון שקל למשקיעים - תשואה רבעונית של 3.3%. פרטנר, אשר עבורה היה הרבעון פחות חיובי, שמרה על יציבות בשורה התחתונה, תוך שהיא מציגה רווח של 296 מיליון שקל ומחלקת דיבידנד בסך 237 מיליון שקל, המשקף תשואה רבעונית של 2.3%. במקרה של בזק, הצליחה החברה להציג צמיחה של כ-50% בשורת הרווח הנקי, לכ-600 מיליון שקל. לחברה אין מדיניות דיבידנד, אך עד כה היא חילקה את מלוא הרווח על בסיס חצי שנתי.

רשתות שיווק: תחרות מתגברת

תוצאות הרבעון הרביעי של רשתות המזון כללו איתותים לכך שההשפעה הכלכלית מתחילה להיות מורגשת. ברבעון הראשון הסימנים כמובן התגברו. לצד דיווחים כלל ענפיים על ירידה של כ-3% בסל הקניות הממוצע,

העלייה ברמת התחרות בענף עם השקת מגה בול של הרבוע הכחול , בסוף 2008, הביאה את הרשתות להורדות מחירים. אם אשתקד הן הצליחו לבצע העלאות מחירים דו ספרתיות, בדומה למדד המזון, הרי שכעת העלייה ברמת התחרות הביאה עימה גם מבצעים שהובילו לכך שעליות המחירים של 2008 התאזנו כבר עתה. זאת, מול עלייה של כ-3% במדד המזון של הלמ"ס ברבעון.

לכן, למרות שהרבעון כלל השפעה עונתית של חג הפסח (כנגד קניות שהיו במלואן ברבעון השני של 2008), הצליחה שופרסל להציג עלייה של 1.4% במכירות החנויות הזהות, בעוד שהרבוע הכחול רשמה ירידה של 7%, שיעור ירידה שממשיך להמחיש את הפער בין שתי הרשתות.

מי שכן הצליח להציג צמיחה הינו רמי לוי , שצמח בשיעור כ-2% בנתון המכירות הזהות שלו, בשעה שהשפעת חג הפסח על הרשת שלו אינה קיימת.

לחצים תחרותיים המובילים למבצעים שעורכות הרשתות, בחלק גדול מהמקרים על חשבונן, מקבלים ביטוי בשחיקת שיעורי הרווחיות הגולמית. בענף המאופיין בהוצאות קבועות רבות במסגרת הוצאות התפעול, הביטוי הישיר הוא כמובן בשחיקת שיעורי הרווחיות.

ברבעון הראשון נשחקה הרווחיות התפעולית של שופרסל ל-4.1%. ברבוע הכחול, למרות תרומה גבוהה של הבנות נעמן ו-ורדינון, שהציגו רבעון תפעולי חזק על רקע עונתיות הפסח, ולמרות עמלות הסבה מצד הספקים לפורמט מגה בול, הוצגה רווחיות תפעולית של 3.5%. רמי לוי הציג גם הוא שחיקה בשיעור הרווחיות התפעולית לרמה של 6.2%, בשל עלויות הקמתם של 3 סניפים חדשים.