אז מה אם המחיר ירד?

"מחיר הדלק יגיע ל-200 דולר לחבית", "מחירי הגז מאמירים", "משבר אנרגיה עולמי" אלו רק חלק מהכותרות המרעישות שהתפרסמו בתקשורת לפני חודשים ספורים. בסוף שנת 2007 מחירה של חבית נפט גולמי היה קרוב ל-100 דולר, ביולי 2008 הוא נשק ל-150 דולר, אך בינואר 2009 צנח ל-35 דולר, וכעת הוא עומד על 68 דולר.

התנודתיות במחירי הנפט והגז לא משפיעה רק על הכותרות בעיתונים אלא גם ובעיקר על מקבלי ההחלטות בכל הקשור למתן תקציבים למחקר, פיתוח וייצור מקורות של אנרגיה מתחדשת.

כמי שמלווה את תחום הקלינטק מזה שנים רבות כבר נוכחתי לראות חברות בתחום האנרגיה הסולארית שבשיאה של עליית מחירי הנפט בשנות ה-80 ואף קודם, קיבלו תקציבים ממשלתיים לפיתוח טכנולוגיה בתחום. חלפו שנתיים-שלוש, מחירי הנפט ירדו , ממשלה חדשה נבחרה ומיד עלתה השאלה: "למה זה נחוץ?" והתקציבים קוצצו.

גם היום, כשמחירי הנפט ירדו, ממשלה חדשה נבחרה, עומדת על סדר היום השאלה האם ממשלת ישראל תשכיל לפתח את תחום האנרגיה המתחדשת בתקופה שבה רק מחפשים באיזה תקציב ניתן לקצץ.

ענף הקלינטק בישראל מתמודד היום בעיקר עם חוסר במקורות מימון. המשבר הכלכלי כמעט וחיסל את האפשרות הטבעית של גיוס כספים בשוק ההון. המשמעות היא עצירת הפיתוח דווקא בזמן שנראה כי הענף היה על סף פריצה.

אמנם לאחרונה ממשלת ישראל פרסמה את המכרזים להקמת תחנות כח סולאריות באשלים, אך שיטת המכרזים כלשעצמה מרמזת על כוונת הממשלה ליצור תחרות בין החברות המתמודדות - מי מהן תהיה מוכנה להפסיד יותר על מנת לזכות במכרז. לא פלא שחלק מהחברות הבינלאומיות שראו עצמן מתמודדות במכרז החליטו שלא להתמודד.

בו בזמן, בארה"ב, אותו משבר עולמי, קשיים מוניטאריים, אך בממשל אובמה מתקבלת החלטה להקצות תקציבי ענק של עשרות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות לתחום הקלינטק. מדובר בתוכנית עם חשיבות פוליטית וחברתית ולכן היא עברה במהירות כאשר מקבלי ההחלטות אינם מתעכבים על כל פרט ופרט ועוברים במהירות כמה משוכות בירוקרטיה.

המטרה של הממשל האמריקני היא שעד שנת 2025 25% מהאנרגיה המיוצרת בארה"ב תהיה ממקורות של אנרגיה מתחדשת , על מנת להבין את המשמעות של נתון זה חשוב לדעת כי כיום רק 2% מהאנרגיה המיוצרת בארה"ב היא ממקורות של אנרגיה מתחדשת.

אני מקווה שהתוכנית האמריקנית תשפיע על המשק הישראלי בשתי צורות.

הראשונה, אני מקווה ומאמין שחברות קלינטק ישראליות, לאור המובילות הטכנולוגית שלהן, יצליחו להניח ידן על חלק מהתקציבים חסרי התקדים בארה"ב וישתלבו בפרויקטים שם כאשר המימון בארה"ב מהווה הזדמנות למינוף בישראל באמצעות קרנות ההון סיכון המקומיות.

השנייה, שממשלת ישראל, אשר ראשיה שיחקו את "אובמה" טרם הבחירות, ישחקו "אובמה" גם לאחר הבחירות וישכילו להקצות תקציבים משמעותיים לפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, כאשר מחירי הנפט שעולים או יורדים אינם מהווים חלק ממערכת השיקולים.

הכותב הוא מנכ"ל פירמת ראיית החשבון BDO - זיו האפט וראש אשכול ההיי-טק