"הוא בכלל לא עושה עבודה עיתונאית, אלא יש לו אובססיה כלפי משפחת עופר, בתקשורת ובהרצאות שהוא עורך", אומר עו"ד צבי גלמן על העיתונאי מיקי רוזנטל.
למרות שנוצרה לו תדמית של אימת העיתונאים, גלמן ממש לא רוצה להצטייר ככזה, נהפוך הוא - הוא בעד חופש הביטוי וחופש העיתונות. אבל לגלמן - שמייצג ממש בימים אלה את עידן עופר בתביעת הדיבה שהגיש נגד העיתונאי מיקי רוזנטל, את רן ארז בתביעת הדיבה שהגיש נגד ערוץ 10 ורביב דרוקר, ואת רפי גינת בתביעת הדיבה שהגיש נגד אורן פרנק - יש הרבה מה להגיד על הנתבעים, ולעיתים גם על עורכי דינם.
בראיון ל"גלובס" אומר גלמן כי מבין עשרות התביעות בגין לשון הרע שניהל, הדברים שכתב אורן פרנק על רפי גינת היו לדעתו הדיבתיים ביותר. "אני מנהל עשרות תביעות דיבה מזה שנים - וטרם נתקלתי, לדעתי, בפרסום עם עוצמת דיבה כזו, וזאת מבלי שהיתה לו היכרות אישית כלשהי עם גינת".
גלמן, שותף במשרד אריאל שמר ושות', המתמחה בעיקר בדיני עבודה, החל דרכו כעורך דין כבר ב-1996. התיק הראשון בתחום לשון הרע שלימים הפך לתחום מרכזי במשרד, היה ייצוגו של יו"ר ועד עובדי בנק הפועלים. היה זה בתקופת הפיטורים הגדולה של הבנק, לפני כ-6 שנים. "ההסתדרות אז הוציאה דיבתו רעה וטענה שהוא קיבל שוחד והאשימו אותו שהוא 'מכר' את העובדים. הגשתי תביעה ובקשתי צו מניעה שימנע מההסתדרות להשתמש בשמו של התובע בהפגנות ובתקשורת. בקשה זו מבית המשפט הייתה תקדים ולהפתעתי כי רבה גם קיבלתי צו מניעה. בעקבות צו המניעה שהובא אחר כך לדיון במחוזי ניתן פסק דין מידי שבו אסרו על ההסתדרות להמשיך ולהכפיש אותו. זה גרם לי להתאהב בתחום. מרגע ההשמצות ועד פסק הדין שהביא להפסקתם עבר שבוע בלבד".
לא רק בעלי הון
* בתיקים שנידונים בימים אלה אתה מייצג בעצם את בעלי ההון, ויוצא נגד עיתונאים, למה? זה צירוף מקרים של לקוחות או בחירה שלך?
"עובדתית זה לא לגמרי נכון, אלא שמבחינה תקשורתית הם התיקים שמתפרסמים. אני מייצג עשרות מקרים שהם לאו דווקא אנשי הון. לדוגמא, מורים ומורות שמשרד החינוך הוציא דיבתם רעה. אני מייצג מורה מקרית ביאליק והיא בוודאי איננה בעלת הון והתביעה שלה היא לא מול התקשורת.
"המקרים של העיתונאים באים יותר לתקשורת. אני לא מחשיב את אורן פרנק כעיתונאי. הוא לא עיתונאי, לא חשב להיות עיתונאי ואם היה עיתונאי הוא לא היה כותב את מה שכתב, כי לעיתונאי יש ביקורת עצמית הרבה יותר מובנת. הוא כתב למשל על אדם כמו רפי גינת, שאין בין השניים שום הכרות מוקדמת, שהוא 'שקרן עם הרבה שנות ניסיון', או שהוא 'אולטרבטניק' - כלומר איש עולם תחתון. ראיתי עשרות מקרי דיבה, אך אני סבור כי דיבה כמו שכתב פרנק, לא ראיתי. אני לא מבין מה גורם לאדם לכתוב השתלחות כזו על פני 3-4 עמודים".
* אתה אומר על רוזנטל שלא עושה עבודה עיתונאית והכל נובע מאובססיה כלפי משפחת עופר. האם גם משפחת עופר הפכה לאובססיבית כלפי רוזנטל?
"תניחי לרגע שמחר בבוקר בעיתון 'מעריב' הייתה מתפרסמת כתבה בה נאמר שיעל גאוני, כתבת 'גלובס', כותבת כתבות לטובת או בעד גוף כזה או אחר שמשלם לה כסף במעטפות. כמובן שזה היה שקר וכזב. אני מניח שהיית באה אלי כדי שאייצג אותך. היית קוראת לזה אובססיה? אני לא. רוזנטל העיד על עצמו בכתבה עימו בעיתון 'הארץ' שלגבי משפחת עופר הוא אובססיבי. אני טוען שזו לא עבודה עיתונאית. כך לא נוהג כתב או עיתונאי טוב. בהיותו אובססיבי לגבי משפחת עופר אין בזה שמץ של אובייקטיביות. אדם החליט לעשות סרט של 90 דקות על משפחה בישראל שהוא לדעתי האישית, הסתה לשמה. איזו ברירה יש להם? אני לא הייתי קורא לזה אובססיה, אלא המעט הנדרש כדי להגן על שמך הטוב".
* מה אתה אומר על כך שבעלי מניות בחברה לישראל, שבבעלות האחים עופר, יצאו לאחרונה נגד ההחלטה של החברה להקצות חצי מליון שקל לסרט נגדו?
"אין לי מידע בעניין הזה מעבר למה שקראתי בתקשורת. יש לי תחושה, כמי שעוסק שנים בתחום הזה, שככל שהשם שלך טוב יותר כך רוצים לפגוע בך יותר".
* אתה חושב שזה הפיתרון, שחברות ענק יפיקו סרט נגדו?
"אני לא בטוח שאני יודע להשיב תשובה עובדתית טובה. מה שאני כן סבור זה שרוזנטל מחפש את משפחת עופר 3 שנים. לא באופן נקודתי ולא מאז ספטמבר אז החל להקרין את הסרט הזה, אלא לדעתי, הרבה לפני. לגבי סרט התגובה, אני חושב שזה נכון שישפטו, הציבור, את הדברים ויחליטו מה נכון, מה דיבתי, מה אמת ומה לא".
"הלהיטו את היצרים"
"אני נתקלתי במצב שבו אני סבור כי עורך דין במקום להציג ללקוח שלו את התמונה האובייקטיבית הראויה, הן עובדתית והן משפטית, הוא תרם במידה מסוימת לקיומם של יצרים סביב הסרט, הן באמירות בתוך הסרט, הן מחוץ לסרט, הן בתקשורת המצולמת והן בתקשורת הכתובה. הערתי על כך לעו"ד פישר אך זה לא עזר לי", אומר גלמן את דעתו על עו"ד רונאל פישר המייצג את רוזנטל.
* כל המקרים הללו שינו את התפיסה שלך לגבי עיתונאים ועיתונות?
"אני מאוד מעריך עיתונאים. לפני שעסקתי בפרשת רוזנטל ייצגתי את רפי גינת - עיתונאי ותיק ומוערך. משרדנו מייצג זה שנים את 'ידיעות אחרונות' במספר פרשות בתחומים מסחריים (משרד עו"ד ליבליך-מוזר מייצג את "ידיעות אחרונות" בנושאי דיבה ובחלק מהמקרים המסחריים, בעוד גלמן מייצג את העיתון בדיני עבודה - י.ג.). אין לי שום דבר רע לומר על עיתונאים, אלא שלצערי נתקלתי במקרים שעיתונאים עושים לדעתי שימוש ציני בכוחם ובתפקידם".
* עם היד על הלב, אתה מאמין בחופש הביטוי, ובחופש העיתונות?
"מאוד. אני חושב שזה לב ליבה של הדמוקרטיה. אני בעד חופש הביטוי והעיתונות. לגבי חופש הביטוי אמר שופט בית משפט עליון כי חופש הביטוי איננה חירות הביזוי. יותר מזה, חופש הביטוי היא זכות מוכרת, ראויה אבל היא איננה זכות יסוד מבין חוקי היסוד. לעומת זאת השם הטוב נמצא שם. ולכן, באיזון הראוי בין זה לזה צריך, בוודאי גוף תקשורת, לבדוק האם אין פגיעה בשמו הטוב של אדם כי פגיעה כזו לפעמים לא ניתנת להתאוששות. זה אחד הדברים שגורמים לי לטפל בתחום הזה יותר. אני מרגיש את הכאב והאמוציה שיש לכל אדם שנפגע ושמו מתנוסס בתקשורת על לא עוול בכפו".
* הגיע אלייך פעם לקוח שרצה לתבוע עיתונאי ואמרת לו, עזוב, זה לא כדאי?
"תביעת לשון הרע צריכה להיות דיבה של ממש. לא ליד, לא בערך אלא ממש. לקוח צריך להבין שמדובר בהליך ארוך, מייגע ויקר, ולפעמים ככל שעוצמת הדיבה והאמוציות חלשות וקטנות באותה מידה לא כדאי לנהל את ההליך הזה, שכשאתה נמצא בו אתה חווה אותה בכל פעם מחדש. לכן היו מקרים שהמלצתי לא להגיש תביעה. גם בתביעות שמתרחשות היום אני חסיד גדול של פשרות ואני מציע לכל לקוח שלי להגיע לפשרות, אך הפשרות צריכות להיות: הכחשה והתנצלות, שיהיה לכך פרסום ראוי כדי שהציבור יראה, יקרא וידע שמי שפגע מתנצל והתנאי השלישי הוא לשלם. על מה שעושים יש לשלם. אנשים מבוגרים שמחזיקים בתפקידים כאלה או אחרים, ולאו דווקא עיתונאים שיודו, טעינו, התנצלנו ויש לזה מחיר".
* נראה כי אחד הסיפורים שיותר מרגיזים אותך הוא התביעה שהגשת בשמו של רן ארז נגד ערוץ 10 ורביב דרוקר.
"ביום השני לשביתה הגדולה ביותר שהייתה במערכת החינוך בישראל פתחו את מהדורת החדשות של ערוץ 10 באמירה שרן ארז 'מוכר' את התלמידים, ההורים והמורים בשל קלחת פוליטית שלו. לטענתנו, אין לדברים שחר. כעת, כשמבררים את העניין, אז מסתבר שמי שהיה בן שיחו של ארז היה סמנכ"ל משרד החינוך שאומר שלא היו דברים מעולם. מהתיק עולה שרביב דרוקר לא קיבל מסמך מסוים, אלא היה זה אחד מעורכי החדשות ששמע וסיפר לו. כך יוצאים בשעה 8 בערב למהדורה המרכזית ואומרים את הדברים".
ערוץ 10: "מדובר בשקר"
מערוץ 10 נמסר בתגובה כי, "דבריו של עו"ד גלמן הינם שקר וכזב ומהווים הוצאת לשון הרע. חדשות 10 ייפגשו עם עו"ד גלמן בבית המשפט גם בעניין זה".
עו"ד שלומי הדר ממשרדו של רונאל פישר, המייצג את מיקי רוזנטל, אמר בתגובה לדברים המיוחסים לרוזנטל כי "קיים קונצנזוס בציבור ובקרב התקשורת, שמיקי רוזנטל הוא אחד מהעיתונאים החוקרים החשובים בישראל. הפרסים שקיבל בשנים האחרונות מעידים על כך. הציונים שעידן עופר או עורך דין זה או אחר מרשים לעצמם לחלק למיקי רוזנטל, או מה שהם חושבים עליו, לא חשוב ולא יכול להפחית במאומה מהישגיו החשובים של מיקי רוזנטל, בפרט לא ככל שמדובר בסרט 'שיטת השקשוקה 1', וקל וחומר, ב'שקשוקה 2' שעוד יבוא ואשר עוסק, בין היתר, במעלליה של משפחת עופר בעולם. ההתמקדות במיקי רוזנטל הוא ניסיון עלוב ונפסד לברוח מהעיקר. מה שהם צריכים לעשות הוא להתמודד עם הטענות והעובדות הקשות שעולות מ'שקשוקה 1' ועם השאלות שקיבלו לצורך הסרט 'שיטת השקשוקה 2'. זה מה שבאמת חשוב בכל העניין הזה".
עו"ד רונאל פישר אמר בתגובה לדברים: "כיוון שלא כל כך הולך לעו"ד גלמן בבית המשפט, הוא מחפש תירוצים בראיון לתקשורת. אילו הייתי במקומו, הייתי מתמקד בעבודתי המשפטית ומסתפק בכך".
במשרדו של עו"ד דורי קלגסבלד, המייצג את אורן פרנק, סרבו להתייחס לדברים.
גלמן נגד מיקי רוזנטל: תביעת השקשוקה
מדובר בתביעה שהגיש עידן עופר נגד העיתונאי מיקי רוזנטל, יוצר הסרט "שיטת השקשוקה" (של הבמאי אילן עבודי). הסרט בודק את הקשר בין ההון לשלטון דרך הקשר בין גורמי ממשל ועיתונות לבין משפחת עופר. עופר הגיש תביעת דיבה נגד רוזנטל בסך של כמיליון שקל, בטענה "לרדיפה אובססיבית של רוזנטל אחרי משפחת עופר ועסקיה".
רוזנטל טוען כי עופר "נוקט בבריונות משפטית, מתוך מטרה לסתום פיות". הדיון בעתירה של עופר נמשך בבית משפט השלום.
גלמן נגד אורן פרנק: הכל התחיל בבלוג
הסכסוך בין רפי גינת לאורן פרנק החל בתביעת דיבה שהגיש גינת נגד פרנק בעקבות דברים שכתב פרנק בבלוג שלו אודות התוכנית "כלבוטק" וגינת, שעסקה בתחקיר על "טיב טעם". בראיון שפורסם ב"ליידי גלובס" כינה גינת את אורן פרנק "שקרן" וטען כי פרנק קיבל תמורה עבור כתיבת הדברים. בעקבות זאת הגיש פרנק תביעה נגד גינת באמצעות עו"ד דורי קלגסבלד, טען כי הדברים שגינת אמר בראיון הם שקריים, ותבע מגינת פיצוי כספי בסך מיליון שקל, פרסום תיקון או הכחשה וכן פרסום של פסק הדין שינתן בתביעה.
גלמן נגד רבירב דרוקר: סכסוך חינוכי
מדובר בתביעת לשון הרע על סך מיליון שקל, שהגיש ארגון המורים העל-יסודיים ורן ארז, יו"ר הנהלת ארגון המורים, נגד ערוץ 10 ורביב דרוקר. לטענת התביעה, חדשות ערוץ 10 שידרו כתבה שבה נטען לקונספירציה כביכול נגד שרת החינוך. בתביעה נכתב כי מדובר בכתבה שקרית שנועדה אך ורק לפגוע בארגון ובמאבקו לשיפור זכויות המורים ומערכת החינוך בישראל. עם הגשת התביעה אמרו בחדשות ערוץ 10 כי החברה עומדת מאחורי כל מילה שנאמרה בכתבה וכי נעשו כל הבדיקות לאימות המידע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
