מבט על מפת הדרכים הכלכלית

הגורמים הכלכליים העיקרים שישפיעו על ההתפתחויות בשווקים בחודשים הקרובים הם ארבעה עיקריים:

א. צמיחה כלכלית בשיעורים נמוכים בהרבה מאלו שלפני המשבר הנוכחי. גם אם תימשך ההתאוששות הריאלית בחו"ל ובישראל, שיעורי הצמיחה והרווחיות העסקית, ייראו מעט "חיוורים" לעומת אלה של השנים 2003-2007.

דוגמה בולטת לכך הוא תחום הצריכה הפרטית בארה"ב (המהווה כ-70% מהתוצר שם). צמצום ניכר במידת המינופים של הצרכן האמריקני הטיפוסי תוביל לרמת צריכה נמוכה מבעבר.

ב. צפי לעלייה בריביות ובתשואות על רקע גידול חד ביחס החוב הציבורי לתוצר. הצלת בנקים וגופים פיננסים אחרים והגדלת הוצאות הממשלה על מנת לעודד פעילות, יחד עם הירידה בתקבולי המסים עקב ההאטה הכלכלית, צפויים להביא לגירעונות ממשלה גדולים, שיובילו לעליות משמעותיות ביחס החוב הציבורי לתוצר.

בטווח החודשים הקרובים, התפתחויות אלו עלולות להביא לעליה בתשואות, בציפיות האינפלציה ובריביות הבנקים המרכזיים.

ג. יציאה הדרגתית של הממשלות והבנקים המרכזיים משוקי ההון והמט"ח. התערבויות שהיו מוצדקות בתחילת המשבר נראות כיום כמעט מיותרות.

יציאת הבנקים המרכזיים מהמסחר באג"ח ארוכות עלולה להיות מלווה בעלייה בתשואות כבר בשבועות הקרובים. אצלנו, גם שער החליפין של השקל יושפע מאסטרטגיית היציאה של בנק ישראל מהשוק, אם וכאשר זו תופעל.

ד. עלייה בכוחם הכלכלי והפוליטי של המשקים המתעוררים (כגון ה-BRICS) על חשבון ארה"ב והמערב. כתוצאה מכך, צפויה התחזקות של המטבעות של משקים אלה יחסית לדולר ולאירו.

מסקנות:

ההתכנסות לשיעורי צמיחה "חיוורים", וברקע הסיכון לעלייה ברמת התשואות ובריביות הבנקים המרכזיים, עלולה להגביל את הסיכון בשוקי המניות. במקביל, הצפי לעלייה בתשואות על אג"ח מדינה מגדיל את האטרקטיביות היחסית של האג"חים הקצרים.

לבסוף, על רקע תנודתיות רבה בדולר/אירו, גוברת ההתעניינות במטבעות של המשקים מתעוררים.

הכותב הוא היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים