חופשת הקיץ של שר האוצר

המלצה שהייתי ממליץ כיום לשר האוצר: להיעדר מהארץ בתקופה שבין 28 ביוני ל-23 ביולי. בתאריכים אלו מגיעות לארץ שלוש משלחות של חברות הדירוג העולמיות, פיץ', S&P ומודי'ס.

שר האוצר ייאלץ לגייס הסברים שיצדיקו את התקציב הדו שנתי שאושר השבוע בכנסת, על מנת שהמדרגים הנכבדים ישתכנעו שהסיכון של המשק הישראלי לא עלה. זה לא יהיה קל. האוצר יצטרך להסביר כיצד הוא מתעתד לממן את הפער המתרחב בין הוצאות הממשלה להכנסותיה בשנים הקרובות.

הגרעון הגדל בתקציב המדינה יגרום לעלייה ביחס החוב תוצר, לאחר שזה ביצע מסע מרשים ביותר מתחילת העשור עד למתחת ל-80% בסוף השנה שעברה. הנתון הראשון והחשוב ביותר שאותו בוחנות חברות הדירוג הוא יחס החוב לתוצר. היחס יכול ללמד טוב מכל נתון אחר על יכולת העמידות של כל משק בתנאי משבר ובאיזו מידה מרותקים משאבי המדינה לטובת תשלום חובות עתידיים.

סנגוריה מפוקפקת מבנק ישראל

האוצר יוכל כמובן להיעזר בבנק ישראל במלאכת השכנוע של חברות הדירוג, אלא שהחברים מהעבר השני של הכביש יתקשו לספק סניגוריה מספקת בדיונים אלו, אחרי המסמך שפרסמו לגבי התקציב בשבוע שעבר.

טעות לחשוב המאבק העיקרי בין בנק ישראל לאוצר נסוב סביב השכר בבנק . אחרי שקוראים את המסמך שבו מפרט הבנק המרכזי את הסתייגותו מהתקציב הנוכחי, מבינים זאת. להלן אחד הציטוטים מתוכו:

"...כאשר נוצר פער משמעותי בין התחייבויות הממשלה לתוכניות ספציפיות לבין יעדיה המקרו-פיסקליים, היעדים הם אלו אותם משנים בסופו של דבר.

לפיכך, אין לשלול את האפשרות שהסיכון המיוחס למשק הישראלי יעלה כבר בתקופה הקרובה, ושהציבור ירסן את הצריכה הפרטית מתוך חשש לעלייה עתידית בנטל המס. כמו כן, הפער בין היעדים הפיסקליים ארוכי הטווח של הממשלה לעלות התוכניות שאימצה מערער גם את אמינותן של האחרונות, שכן הציבור מודע לקושי לממן אותן במסגרת היעדים שנקבעו, ולא ברור לו אילו מהתוכניות ימומשו.

משום כך חשוב מאוד שהממשלה תאמץ כבר עתה מדיניות ריאלית לטווח הבינוני תוך הגדרת תוואי בר קיימא למצרפים הפיסקליים והחלטה על הצעדים הספציפיים שיאפשרו עמידה בתוואי זה."

בנק ישראל

בנק ישראל משתמש בכמה תרחישים כדי לחזות את התפתחות יחס החוב לתוצר. התרחישים מבוססים על תחזיות צמיחה שונות לצד שיעורי הוצאה ממשלתית שונים

בנק ישראל צופה (שלא במפתיע) שהדרך היחידה לחזרה לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר היא במידה ותקרת ההוצאות של הממשלה תחזור ל-1.7% ב- 2011, במקביל לצמיחה של כ-5% בתוצר. במקרה הזה יחס החוב יגדל עד לשיעור 86% ואז יחל לרדת שוב לרמות הנוכחיות.

אם שיעור הצמיחה יהיה מתון יותר, התחזית היא לעלייה משמעותית יותר ביחס החוב ובגרעון התקציבי (כ 5%), מה שייאלץ את הממשלה לקיצוץ חד בהוצאותיה בהיקף של כ-10 מיליארד שקלים, בכל אחת מהשנים שבין 2012-2015. כנראה שאת שר האוצר באותן שנים יבחרו בשיטה הצבאית הידועה בשם "מספר מוות".

בנק ישראל חותר למעשה לביטול ההפחתות העתידיות במסים. הוא רואה בהפחתות המיסים מקור מרכזי להעמקת הגרעונות והחובות בעתיד ועל כן, הוא קורא להשעות את התוכניות לעת עתה.

צודק. סביר להניח שחברות הדירוג רואות את הנושא הזה עין בעין עם בנק ישראל. אם עמדת האוצר בנושא תישאר בעינה, הרי שקיים סיכוי סביר לקבלת "כרטיס צהוב" מהמדרגים. ואז, נושא השכר בבנק ישראל ייהפך לבעיה משנית שבה יתעסק האוצר.