קנו אג"ח של מדינות ה-PIGS

ירידות השערים החדות באג"ח הממשלתיות הן תופעה גלובלית, שנובעת ממספר סיבות: העלייה בהיקף הגיוסים הממשלתיים שלוחצת מטה את המחירים, רמת הריביות הנמוכות בעולם ועליית תאבון המשקיעים לסיכון הן הבולטות ביותר.

אבל לא כל העולם במה ולא כל האג"ח הממשלתיות משחקות אותו תפקיד באותה הצגה. חלק מהאג"ח הממשלתיות באירופה התנהגו אחרת, אומר יאן טויטש, מנהל ההשקעות הראשי בתחום אג"ח בינלאומיות באי.בי.אי.

"האג"ח של ממשלת גרמניה, שהן המקבילה האירופאית לאג"ח של ממשלת ארה"ב, התנהגו בצורה שונה מעמיתיהן האמריקניות", אומר טויטש. לדבריו, התשואה על האג"ח הארוכות של ממשלת גרמניה עלתה מתחילת השנה, אם כי בצורה משמעותית פחות מאלו של ארה"ב, והתשואה על אג"ח גרמניות קצרות דווקא ירדה בתקופה זו.

מה ההבדל בין השווקים?

"בחלק הארוך של העקום השוק חושש יותר מהתפרצות אינפלציונית בארה"ב מאשר באירופה", מסביר טויטש. "בחלק הקצר ההבדלים נובעים מעיתוי הורדות הריבית בשתי היבשות. בעוד שהפדרל ריזרב היה אגרסיבי מאוד והגיע כבר בדצמבר האחרון לסביבת ריבית של 0%-0.25%, בבנק האירופאי המרכזי בחרו לסיים את השנה עם ריבית של 2.5%, ומאז הורידו את הריבית בארבע פעמים נפרדות עד לרמה של 1%. כתוצאה מכך, מי שהחזיק באג"ח קצרות של ממשלת גרמניה נהנה מתחילת השנה מרווחים נאים".

האג"ח של ממשלת גרמניה נחשבות לבנצ'מרק של האג"ח האירופאיות. טויטש מזכיר כי בגוש האירו הממשלות מנפיקות את חובן באירו. "ככל שאיכות הממשלה הלווה טוב יותר, כך המרווח צר יותר", הוא מסביר. לדבריו, בעבר נסחרו אג"ח של מדינות שנחשבות לחלשות יחסית במרווחים צרים בהשוואה לאג"ח הגרמניות, אך היום הדברים השתנו, ומדינות שהתרחקו מגרמניה מקבלות היום הגדרה יוצאת דופן, כמו מדינות ה-PIGS - פורטוגל, איטליה, יוון וספרד.

"המדינות הדרום-אירופאיות ואירלנד נחשבות לחוליה החלשה בגוש האירו, בגלל גירעונות תקציביים גדולים שחלקם נגרם עקב הצורך לחלץ בנקים במדינות שנקלעו לקשיים, ועקב מדיניות פיסקלית פחות שמרנית", מסביר טויטש.

"בעוד שהתשואות על אג"ח של מדינות חזקות, כמו צרפת, הולנד ופינלנד, גבוהות מעט מהתשואות על אג"ח גרמניות, בהשוואה למדינות החלשות יש הבדלים משמעותיים".

כך, למשל, התשואות על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת איטליה גבוהות בכאחוז מאלו של האג"ח הגרמניות, ואילו אג"ח של ממשלות יוון ואירלנד לאותה תקופה מניבות תשואות במרווחים של 1.75% ו-2.25%, בהתאמה, מעל האג"ח הגרמניות.

התשואות הללו, של מדינות ה-PIGS ואירלנד, הן הזדמנות השקעה, אולם טויטש מדגיש שהן לא יכולות להיות החלק הסולידי של התיק, אלא להשתלב במרכיב הסיכון שלו. "אני לא חושב שגוש האירו הולך להתפרק בזמן הקרוב, אבל לא הייתי מרכיב תיק שמורכב כולו מהאג"ח של מדינות אלו", הוא מסביר.

ומה לגבי האפיק הקונצרני?

בחודשים האחרונים חברות אירופאיות רבות, ותיקות ומוכרות, כמו נוקיה, קרלסברג, טסקו ובאייר, הנפיקו חוב. "מאחר והרוב המוחלט של האג"ח האלו מכתיב מינימום השקעה של 50 אלף אירו, הן מתאימות יותר למשקיעים אמידים שרוצים לבנות לעצמם תיק מגוון, ולא למשקי הבית עם הסכומים הנמוכים יותר להשקעה", מדגיש טויטש.

בנוסף, מאחר ובהנפקה המנפיק נאלץ לשלם פרמיה על התשואות בשוק כדי להבטיח את הצלחתה, במרבית ההנפקות השנה נרשמו רווחי הון. טויטש מציין עוד כי חלק גדול מהתשואה החיובית על אג"ח אלו ודומות להן, נובע מההיסטריה ששלטה בעולם לפני מספר חודשים, ש"פינתה את מקומה לתיאבון מוגבר לסיכון בחודשים האחרונים".

הגורמים הללו השפיעו גם על רמת התשואות בשווקים האירופאיים, וכתוצאה מכך הצליחו המשקיעים לגרוף רווחי הון קצרים. נוקיה, למשל, הנפיקה איגרת לחמש שנים בתשואה של 5.5%. היום היא נסחרת בתשואה של 4.07%.

קרלסברג הנפיקה אג"ח בתשואה של למעלה מ-6% ונסחרת היום בתשואה של 5.19%. גם טסקו הנפיקה בתשואה של 5.2%, והאג"ח שלה נסחרות היום בתשואה של 4.3%.

לישראלים שרוצים להיחשף לאג"ח אירופאיות יש מספר אפשרויות. הראשונה היא רכישה ישירה של אג"ח, אולם במקרים רבים זו אופציה שפתוחה למשקיעים אמידים בעיקר, מפני שתיק מפוזר, שיכלול מספר רב של אג"ח, דורש השקעה מינימלית גבוהה.

אפשרות נוספת היא השקעה בקרנות נאמנות מקומיות המתמחות באג"ח אירופאיות, ונכון להיום יש בישראל שבע קרנות כאלו. הדרך השלישית היא באמצעות ETF זר, כמו iShares Euro corporate Bond (סימול: IBCS), הנסחרת בגרמניה. *