"לייפ-קיפר" לא הייתה הראשונה

כל השאלות סביב מדבקת הפלאים של חברת סייף-סקיי, שנקראת לייף-קיפר, וסביב קיומה של העסקה למכירת 37% מהחברה ל-MSI הטייוואנית תמורת 370 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר - נותרות פתוחות.

על אף הכחשות הרוכשים לכאורה ועל אף ההתקפלות של הטריו המנהל את החברה - המנכ"ל ד"ר גבי פיקר ובעלי החברה ד"ר עמוס בוחניק ואריק קליין - מחלק מהדברים שנאמרו במהלך הדרך, הכל פתוח. כולנו נשמח לראות שאכן טכנולוגיה מדהימה שכזו פותחה בישראל והצדיקה שוב את הג'ניוס המקומי. אלא שהסיכויים לכך הם כנראה לא גדולים במיוחד.

גם אם בסופו של דבר יתברר שהכל אמת צרופה, יש כאן נקודה למחשבה: מה לרופאי שיניים ולקרדיולוגיה? ובצורה פחות ספציפית - כדאי שכל אחד ישקיע במה שהוא מבין בו.

2.

כאשר מתרשלים בבדיקה, אפשר לעבוד אפילו על המגזין המדעי הנחשב Science ועל עיתונים אחרים. ד"ר וו סוק-הוואנג הקוריאני הצליח ב-2005 לזכות בפרסומים על כך שייצר תאי גזע משובטים שנלקחו מתאי עור של אדם מבוגר. "פריצת דרך אדירה בתחום" - היו הכותרות, ובצדק.

לטענתו, הוא ייצר 11 דגימות מוצלחות, מה שאמור היה להפוך לימים לבסיס תרופות למחלות כמו פרקינסון ואחרות. בעבר, גם טען ששיבט את הכלב הראשון בעולם והפרסום של 2005 גרם לאוניברסיטה של סיאול לבדוק גם את עבודותיו הקודמות. את הניסויים שביצע אי אפשר היה לשחזר, אוניברסיטת סיאול התנערה, התגלה שמדובר במזימה למרות שהוא מעולם לא הודה בה, והעיתונים נדרשו לבדק בית.

אבל לא רק עיתונים, גם משקיעים צריכים להיזהר. אם כל מה שהם יכולים להביא לעסקה הוא כסף, כדאי שיחזיקו סביבם צוות מתוחכם שיכול לבצע בדיקות נאותות ולהעריך בצורה טובה את סיכוייה של חברה.

בין האנג'לים שמשקיעים בחברות היי-טק ניתן למצוא לא מעט מהם שאין להם כל קשר לטכנולוגיה. מה שהם מביאים הוא הכסף והרצון לגוון את פורטפוליו ההשקעות שלהם. אנג'לים פעילים במיוחד שאינם מגיעים מהתחום במקור הם יזמי הנדל"ן יגאל אהובי ודוד עזריאלי, שלמה נחמה או ד"ר אריה עובדיה.

ברשימת האנג'לים של IVC אפילו מופיעה נחמה קרפול, יו"רית חברת משאבי אנוש, שהשקיעה בשתי חברות שנסגרו. יש לקוות שכל אלה מחזיקים סביבם צוות שמסייע להם בקבלת ההחלטות, במיוחד כשהיי-טק אינו המיינסטרים שלהם.

3.

במידה שהיה תרגיל עוקץ בפרשת לייף-גייט, מה שמוכחש כעת, אי אפשר שלא לשאול מדוע אנשי רפואת השיניים במקצועם בוחרים להיכנס להשקעה בתחום הביומד הקרדיולוגי. קשה לשכוח מה קרה לשני אנשים אחרים, טכנאי שיניים, ששלחו זרועות תמנון לתחומים אחרים.

אלה הם ישראל רמות וצבי דוידוביץ' שייסדו את חברת TRD הישראלית. החברה גייסה ב-2006 סכום של 41 מיליון שקל במניות ובאג"ח בבורסה בתל אביב, עת התמחותה הייתה מכשור לרפואת שיניים. לימים, התגלה כי השקיעה בנגזרות על הדולר והפסידה לא פחות משליש מכספי ההנפקה.

החברה נאלצה לסגור את הפוזיציה בהפסד גדול, שמחק חלק ניכר מהונה העצמי ושלח אותה לבצע הסדר עם מחזיקי האג"ח שלה. אלה דרשו כי השניים לא יוכלו לחתום עוד על צ'קים ללא פיקוח רואה חשבון שמונה לתפקיד. ההרפתקה ההיא עלתה למשקיעים בהרבה כסף. לפחות בסיפור לייף-קיפר עוד לא ברור מי הפסיד, אבל זה לא המשקיע הקטן. *