תמיד תפור עליי

אלדד תמיר, מנכ"ל תמיר פישמן

חליפה אפורה, כחולה או שחורה, חולצה לבנה ולאמיצים כחולה. לאלו מאיתנו שעובדים הרבה בארה"ב כבר ידוע שאפילו לקוד שנקרא CASUAL B יש חוקים נוקשים. מכנסי קקי, חולצה כחולה זהה ונעליים חומות זהות. השמרנות המאפיינת אופנת גברים בעסקים הפכה למעין "דת", וכל חריגה מעוררת מיד הרמת גבות ופרשנויות על טיבו של האדם. בהיעדר אפשרויות עוברים לסמלים. סמלי סטטוס ומותגים שמבטאים מסר, ולא הפוך.

המעצב הבריטי פול סמית הצליח בשנים האחרונות לפתח קצת את העולם הזה של אופנת גברים למקומות נעימים יותר, עם המון יצירתיות ומידה מספיקה של שמרנות בריטית, החיות להן בהרמוניה. סמית הוא מעצב השייך לדור החדש. ביקור בחנויות של PS הוא חוויה יוצאת דופן, מעין שילוב מרענן של אופנה, שירה וציור. בכריכת הספר על שמו כתוב: "you can find inspiration in everything... and if you can't - look again". סיסמה שהייתי מאמץ לכל עסק ובה אני מאמין בכל ליבי.

המותג משלב אופנה כנה, אמיתית ומלאה יצירתיות. לא כזו שהיא כל כך מוזרה עד שלא ניתן ללבוש אותה, אך מנגד כזו שמעוררת חיוך או שמחה. כשאתה קונה מוצר של PS, אתה מרגיש שיש בידך משהו פרקטי אך מיוחד. לעתים הקריצה באופנה של PS מוסתרת בחלק הפנימי של החליפה, בצד המוסתר של החגורה או במקומות "קטנים" כמו הכפתורים או החפתים. אף שהתחיל באופנת גברים, היום PS נחשב למעצב-על במגוון רחב של תחומים - רהיטים, בגדי נשים, בגדי ילדים, כלי בית ועוד.

יצירתיות היא אחת התכונות החשובות בעולם העסקים. כל עסק מוצלח יש בו, או לפחות היה בו בעבר, מרכיב גדול של יצירתיות. בנקודה זו אנו תמיד מחברים עסקים לאמנות. אופנת גברים, ככלל, היא אופנה מאוד נוקשה, ותקועה בדרך כלל בין שתי נקודות קצה עם מעט מאוד גמישות. מצד אחד אותה שמרנות מוקפדת של חליפות אפורות, חולצה לבנה, עניבה אדומה ונעליים שכולן נראות בדיוק אותו הדבר, ומצד שני אופנה ביזארית-מה, שנראה שכל מטרתה היא לשבור מוסכמות. להיות "נגד" ותו לו. לכן כיף לטייל בחנויות של PS. כאשר גם חליפה אפורה נראית מיוחדת, יצירתית, אך לא זועקת, לא מתריסה ולא יומרנית.

PS הוא מותג צעיר בתחילת דרכו. תחילת המעשה בחנות קטנה בלונדון, והיום בעשרות חנויות ברחבי העולם. סמית נולד ב-1947, אך התחיל את עסקי העיצוב והאופנה רק ב-1970, לאחר קריירה של רוכב אופניים תחרותי.

החנויות שלו משלבות אופנה, חפצי נוי, רהיטים ופריטים רבים אחרים, יחד עם חפצי אמנות אשר נאספו על-ידי סמית במשך השנים. לסמית עצמו כלל אין השכלה בעיצוב או באופנה. הוא טוען כי המוטיבציה הבסיסית שלו אינה כסף, אלא הרצון והצורך "לעוד יום מרתק ומעניין".