"נספח ההחלטות היוצאות דופן, הקשות והמנהיגותיות שאני קיבלתי בשלושה חודשים, זה יותר מאשר כמה שרי אוצר בכל תקופת כהונתם. אצל אולמרט, הירשזון ובר-און, לא היתה החלטה אחת בסדר גודל כזה, על מהלך כזה גדול בלוחות זמנים כאלה קצרים. למה להתחיל עם 'אדוני השר נכשלתם' או 'לא השאירו לכם כלום', או 'התקפלתם לאורך כל הדרך'. זה יחס לא הוגן", כך תוקף שר האוצר, יובל שטייניץ, בראיון ל"גלובס", כאשר מזכירים לו את הוויתורים הכואבים שנאלץ לעשות בתהליך העברת התקציב וחוק ההסדרים שתם אתמול בכנסת.
אבל תפקידנו הוא לשאול שאלות קשות אדוני השר.
"קודם תשאלו על ההישגים בתקציב, על המשמעות של תקציב דו-שנתי. עשינו כמה דברים חשובים שהיו תקועים פה שנים כמו היחידה ללוחמה בפשיעה הכלכלית. 20 שנים מדברים על זה. כמו המיסוי הירוק, שלוש שנים מדברים על זה, עוד מתקופת אולמרט התחילו לדבר על זה, אבל זה לא זז בגלל ביורוקרטיה, בגלל כושר קבלת החלטות ואצלי זה כבר יצא לדרך. קיבלתי אוצר בלי תוכנית כלכלית ובלי תקציב באמצע שנה שאת הכל אני צריך לעשות במהירות".
אז מה הבשורה של התקציב שהעברת אתמול?
"קודם כל זה יום חג למדינת ישראל. זה תקציב טוב שיש בו שני דגשים שחוברו להם יחדיו. הוא גם תקציב טוב מבחינה כלכלית והוא גם תקציב חברתי, כי יש בו תוספות משמעותיות למגזרים החלשים בחברה: הגדלת קצבאות הקשישים, הילדים, הגדלת סל התרופות, הארכת משך דמי האבטלה.
"מהלך אמיץ"
"הוא גם תקציב מאוזן. יש פה בהחלט גם הישג שמדינת ישראל כולה יכולה להתגאות בו: בעיצומו של המשבר, בלוחות זמנים מקוצרים, הלכה למהלך אמיץ של תקציב דו שנתי ראשון בעולם במקום להנפיק שני תקציבים בתוך 8-9 חודשים. העובדה שעמדנו במשימה, למרות שבהתחלה היא היתה נראית בעייתית מאוד מבחינה משפטית וטכנית ושכנענו את בנק ישראל שבהתחלה הסתייג מהתקציב הדו שנתי, ואת רוב ראשי המשק ואנשי האקדמיה, היא לדעתי תעודת כבוד למדינת ישראל והיא מעידה על אומץ וחדשנות. אני רואה בזה הישג עצום".
בעקבות כמה ויתורים שנאלצתם לעשות, בתי השקעות בינלאומיים טענו שהגירעון ב-2009 לא יהיה 6% אלא 7%-8%. אתה מודע לזה?
"בהחלט. אך אני רוצה להדגיש שאותן חברות גם העריכו שהגירעון ב-2010 יהיה נמוך בהרבה ממה שחזינו ויהיה בסביבות 4.5%, כך שהם העלו את הגירעון ב-2009 מעל היעד שקבענו, אבל הורידו אותו ב-2010 בצורה דרמטית מתחת ליעד שנקבע".
יש לך הערכות מחודשות לגבי הצמיחה? מתי תתחיל ההתאוששות?
"אני מעריך בזהירות שב-2010 אנחנו נחווה צמיחה מחודשת, שבהתחלה תהיה מתונה מאוד ותגבר רק לקראת סוף או המחצית השנייה של 2010. אבל כל זה בתנאי שננהג נכון ושנשמור על אחריות כלכלית ואני משוכנע שכך נעשה.
אתמול קיבלנו הפתעה לא נעימה עם מדד כפול מהצפוי. אתה חושש מהתפרצות אינפלציונית?
"חודש או חודשיים של עליית מחירים זה לא אינפלציה, ואנחנו עדיין לא שם. אבל צריך לבחון את העניין בזהירות. אנחנו נתייעץ, נבחן את זה כלכלית, גם עם בנק ישראל. מה שכן, צריך להגיד דבר אחד: כנראה שאנחנו לא בדיפלציה. דובר לפני כמה חודשים על סכנת הדיפלציה וכנראה שהיא לא קיימת. יכול להיות שמה שאנחנו רואים גם מעיד על איזה התאוששות קלה בביקושים המקומיים. צריך להגיד שאנחנו באמת רואים סימנים מעודדים, לרבות בשוק ההון. אך חשוב להבהיר - אנחנו עדיין עמוק בתוך המשבר הכלכלי".
אפרופו שוק ההון, אתה מתכנן להקים מעין ועדת בכר 2, ועדה שתבחן עוד פעם רפורמות מבניות בשוק ההון?
"כרגע אין תוכנית קונקרטית לוועדה מסוג זה, אבל יש מהלך של חידוש "פורום הרגולטורים", הפורום שבו יושבים כל הרגולטורים יחדיו של שוק ההון ונותנים. השבוע קיימנו את הפגישה הראשונה שבה היו נוכחים גם פרופ' זוהר גושן מהרשות לניירות ערך, וגם כמובן הנגיד פישר, לדיון ראשון בנושאים האלה. הדיון הזה יימשך גם בניסיון לראות איזה לקחים אנחנו צריכים להפיק מהמשבר מבחינה רגולטורית".
יש לך איזה מודל של מבנה רגולציה רצוי? אתה רואה רשות אחת מפקחת או העברת כלל סמכויות הפיקוח לבנק ישראל?
"לא, אני בהחלט חושב שנכון שיש רשויות שונות בתחומים שונים, אבל אני חושב שצריך יהיה להשיג בשיח תיאום מסוים בין הרשויות השונות".
ובכל זאת, אם תצטרך להעביר קיצוץ רוחבי, מעבר לקיצוץ הרוחבי של 6.5% שנקבע בחוק ההסדרים, אתה חושב שאתה תוכל?
"אני חושב, מעריך, וגם מקווה שלא אזדקק לכך".
מה הרגשת כשראש הממשלה אמר לך שהוא לא יוכל לתמוך במע"מ על פירות וירקות?
"הייתי משוכנע ואני משוכנע גם היום שהמהלך היה נכון. היתה לנו כאן הזדמנות פז לבטל עיוות היסטורי, הזדמנות שלצערי הוחמצה וחבל. הצטערתי על כך. עם זאת, זה לא היה חלק מרכזי של התוכנית הכלכלית, זה לא שינה את התקציב מבחינה מהותית ובוודאי לא את התוכנית הכלכלית. אני מכיר בהייררכיה הממשלתית. ראש הממשלה הוא הקובע האחרון, המאשר, או הלא מאשר.
"אני רוצה להזכיר שרק לפני 6-7 חודשים, כל צמרת האוצר חתמה על מכתב מיוחד לראש הממשלה, למנכ"ל משרדו, שבו הם התרעמו על כך שראש הממשלה אולמרט בזמנו, החליט על רשת ביטחון נרחבת לקרנות הפנסיה וגם הודיע על כך, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת האוצר ושר האוצר. אני יכול למנות לך עוד המון מקרים".
יש טענה, שגם שמענו אותה מהפקידים עצמם, שמשרד האוצר קצת נחלש בתהליך הזה. אתה מסכים?
"בדיוק ההיפך. משרד האוצר חזק היום לא פחות מאשר אי פעם בעבר. המשרד הזה הוביל תקציב דו-שנתי, גיבש תוכנית כלכלית מקיפה ועוד. יחד עם זאת, מעולם לא היה למשרד האוצר כוח אבסולוטי ותמיד קרה שראשי ממשלה שינו במידה כזו או אחרת מהחלטות האוצר או מהמלצותיו".
אפרופו משרד האוצר, יש הרבה חילופי אישים. מתי חיים שני צפוי להיכנס לתפקיד?
"קודם כל לא הודעתי עדיין רשמית על שום חילופי אישים. ברגע שיסתיים תהליך המינוי של מנכ"ל חדש וייקבע תאריך היעד לכניסתו, תצא על כך הודעה מסודרת. בינתיים אני מוכרח לציין שאני נהנה מאוד משירותיו של המנכ"ל הנוכחי, ירום אריאב, שעשה עבודה מצוינת ואני מעריך אותו מאוד".
יש גם תפקיד אחר פנוי, מנהל רשות החברות הממשלתיות, כאשר כל יום מופיע מישהו אחר שאיכשהו או שקשור אליך או היה קשור לבנימין נתניהו. אתה יכול להבטיח היום שהמינוי יהיה מקצועי גרידא?
"אני יכול להבטיח שהמינוי יהיה מקצועי ואיכותי. חלק מהשמות שצצו הפתיעו גם אותי. אבל אני רוצה להזכיר לך שכאשר מיניתי ראש אגף תקציבים חדש, צצו בתקשורת כל יום כותרות ענק. הופיעו איזה 7-8 מועמדים מובילים, שחלקם דווח שנפגשתי איתם והצעתי להם את התפקיד, או שאני שוקל אותם, וגם חלק נחשבו למקורבים כאלה ואחרים. אני יכול להגיד לך לגבי רובם, שלא היה ולא נברא".
אתה יכול להבטיח היום שערוץ 10 לא ייסגר?
"לא. אני לא יכול להבטיח דבר כזה. זה לא תלוי רק באוצר ובשר האוצר. אני כן יכול לומר שאנחנו התחלנו בבירור ואנחנו נעשה מאמצים במסגרת הסביר והחוקי לסייע לערוץ 10 ולמנוע ככל האפשר את סגירתו. אבל כמובן זה לא תלוי רק בנו, אלא גם בבעלים של הערוץ. כך שיש פה כמה גורמים. אם כולם יחברו יחד ברצון טוב, אני בטוח שתימצא הדרך להמשך קיום הערוץ. אני מניח שאם יהיה צורך אז בתחילת שבוע הבא אני אדרש לכך גם אישית".
"יחסים טובים"
אתה מצטער על כך שהרפורמה המבנית בשוק התקשורת הוצאה מחוק ההסדרים?
"אני חשבתי שנכון להוציא את זה מחוק ההסדרים. אני חושב שהרפורמה היא חשובה והיא בכיוון הנכון, אבל הרגשתי שכאן יכול להיות וצריך לקיים דיון יותר מעמיק כדי להיות בטוחים בכל הדברים שכלולים ברפורמה הזאת. חשתי שזה באמת מורכב מדי ושייתכנו איזה השלכות, לא רק על שוק הפרסום, על שוק התקשורת בכלל בישראל, שחשוב לדון בהם בכובד ראש וגם לאפשר לכנסת לקיים בהם דיון קצת יותר ממושך. כך שחשבתי מראש שיש היגיון בפיצול של הרפורמה הזאת, דווקא זאת, מחוק ההסדרים".
איך אתה מגדיר את היחסים היום עם בנק ישראל?
"יחסי עבודה טובים ותקינים. היו לנו שלושה שבועות של ויכוח נוקב על הנוסח הסופי של חוק בנק ישראל. מעבר לעננה הזו, לוויכוח החריף באמת שהתנהל, היחסים טובים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
