בית המשפט העליון דחה בימים האחרונים את ערעוריהם של שלושה מנאשמי פרשת הירשזון, שהורשעו במסגרת הסדרי טיעון, וביחס לשניים מהם ציין כי אף היה ראוי לגזור עליהם עונש חמור יותר.
ב-3 המקרים ציינו השופטים את עובדותיו המיוחדות והחריגות של כתב האישום, בו נחשפת פרשה של מעילה וגניבה חמורה מאין כמותה בהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל).
מנכ"ל הע"ל לשעבר, יצחק רוסו, שהודה בגניבת 334 אלף שקל מהע"ל ובסיוע לגניבת 560 אלף שקל נוספים, נידון ל-15 חודשי מאסר בפועל. באמצעות עו"ד עדי ארליך ביקש לזכותו מחלק מהאישומים, אך נדחה בנימוק שאם סבר כי חלק מהעובדות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן שגויות - היתה לו הזדמנות לנהל משפט ולבקש הכרעת דין.
באשר לעונשו קבע השופט אדמונד לוי, בהסכמת סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, כי "נוכח התקופה הממושכת במהלכה בוצעו העבירות, מעמדו הבכיר של רוסו בעמותות, התכנון והתחכום בו השתמשו המבצעים כדי להסתיר את מעשיהם, ולבסוף סכומי-העתק שנגנבו משתי העמותות - כל אלה יחד מחייבים את המסקנה כי העונש שנגזר למערער - לא זו בלבד שנעדר ממנו מאפיין של חומרה, אלא שהינו מתון ביותר, עד שספק בעינינו אם הוא הולם את חומרת המעשים בהם היה מעורב".
על דוד כהן, שהיה שליח בהע"ל והודה בגניבת 5.5 מיליון שקל, נגזרו 45 חודשי מאסר בפועל. בפסק דין קצרצר בן שני עמודים דחו השופטים את ערעורו. "אלה הם סכומי-עתק שנגנבו במשך שנים אחדות, ובגינם ראוי היה לגזור עונשי מאסר ממושכים, אפשר אף חמורים מאלה שנגזרו בבית משפט קמא".
על אמציה בונר, חשב עמותת ניל"י שהודה בגניבת 3 מיליון שקל, נגזרו 40 חודשי מאסר בפועל. ערעורו נדחה משום ש"הסכמתו להוסיף את חתימתו להסדר הטיעון - כמוה כהכרה בכך שהעונש המוצע על-ידי המדינה מצוי במתחם הסבירות, ואלמלא כן היה בוחר לנהל את משפטו כהבנתו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
