שיפור בכלכלת ארה"ב?

הביטו ברצף המספרים ונסו לזהות שיפור: 0, 1.9-, 3.3-, 3.9-. אלה הם השינויים בתמ"ג האמריקני ביחס לרבעון המקביל בארבעת הרבעונים האחרונים. כן, אבל קצב הירידה מתמתן בהרבה, אומרים האופטימיסטים. הירידה הרבעונית בגילום שנתי ברבעון שעבר היתה רק 1% לפי הנתונים שפורסמו שלשום, לעומת 6.4% ברבעון הראשון (ביחס לקודמו בגילום שנתי, לא ביחס לרבעון הראשון ב-2008).

כמובן שההרגשה טובה יותר. הכלכלה קיבלה עירוי מאסיבי של תמריצים כלכליים וכסף זול. ההוצאה הממשלתית עלתה ב-6% מרבעון לרבעון, מה שנטל את העוקץ מההתכווצות הכוללת. הריביות הנמוכות ציננו את התמוססות העסקים וההשקעות בשוק הדיור. וושינגטון עזרה גם בדרכים נוספות. ההכנסה הריאלית עלתה במקצת הודות לתשלומי הטבות מוגדלים ולהפחתת המסים.

אבל שיכוך הכאב לא אומר שהחולה בריא יותר. בריטניה, שמוציאה 75% פחות מארה"ב על תמריצים כאחוז מהתמ"ג ב-2008, דיווחה לפני שבוע על קריסה של 6% בתמ"ג בהשוואה שנתית. בארה"ב, האמת המפחידה היא שלמרות הגידול בהכנסות ובמענקים הממשלתיים, הצרכן מתנדף במהירות. הירידה בהוצאה הצרכנית בשיעור 1.2% ברבעון השני היתה כפולה מהתחזיות.

עם מצעד הגאווה של האבטלה וחובות גולמיים של משקי בית עדיין ביחס של 130% להכנסה הפנויה, יחסית ל-90% אפילו בשנות ה-90 העליזות, לא מפתיע שהצרכן ממשיך להדק את החגורה. אז תשכחו מהעלייה הגדולה של המלאים שכולם חזו למחצית השנייה של השנה. ובמיתון עולמי סינכרוני, גם היצוא לא צפוי להתעורר לחיים. הכלכלה האמריקנית לא משתפרת - היא פשוט נתמכת יותר על ידי המדינה.