עתירה: הכפלת תקרת הביטוח הלאומי - הטלת מס ישיר על שכבות הביניים

לשכת ארגוני העצמאים והעסקים (לה"ב) ולשכת רואי החשבון מימשו את איומם ועתרו לבג"ץ נגד העלאת תקרת התשלום לביטוח לאומי, עליה הוחלט כהוראת שעה עד סוף 2010 במסגרת חוק ההסדרים.

לטענתם, מדובר בהעלאת מס שולי ישיר עבור שכבות הביניים, באופן הפוגע במטרתו של חוק הביטוח הלאומי כחוק סוציאלי.

ב-1 באוגוסט נכנסה לתוקף ההוראה המכפילה את תקרת ההכנסה החייבת בביטוח לאומי: עד כה, שכירים ועצמאים שילמו ביטוח לאומי עבור שכר של עד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק (כ-38 אלף שקל). עבור השכר שמעבר לכך לא שולם ביטוח לאומי. כעת הוכפלה התקרה לכ-76 אלף שקל (פי 10 השכר הממוצע במשק).

באמצעות עוה"ד חיים קרויטרו, מוטי בונה, דורון לוי וזיו שרון טוענים לה"ב ולשכת רואי החשבון, כי משמעות העלאת התקרה היא העלאת המס השולי הישיר למשתכרים בין 38 ל-76 אלף שקל, מ-46% ל-59% לעצמאי ול-58% לשכיר. כך יוצא שעצמאי שהכנסתו החודשית בגובה התקרה החדשה ישלם סך כ-12 אלף שקל בחודש במקום כ-6,000 שקל עד כה. שכיר המשתכר שכר בגובה התקרה ישלם סך כ-9,000 שקל במקום 4,200 שקל, ומעבידו יישא בעלות חודשית נוספת של כ-2,000 שקל - "וכך הנטל שיצטרך לשאת עובד עצמאי יהיה גבוה מהנטל שיישא עובד שכיר בעל אותה הכנסה, שעל מעסיקו תוטל עלות נוספת".

אם לא די בכך, גובה הגמלאות מחליפות השכר נותר כשהיה - רק פי חמישה מהשכר הממוצע.

בעתירה נטען כי שכבות הביניים נפגעו פעמיים: העלאת דמי הביטוח הנגבים מהם תפגע קשות בהכנסתם הפנויה וביכולתם לחסוך לעת סגריר; ומאידך, לכשיזדקקו לתמיכה מהביטוח הלאומי - לא יהיה בגובה התגמולים להם יהיו זכאים כדי לפצותם על פגיעה זו.

"דמי הביטוח הלאומי חדלו בכך מהיות דמי ביטוח לאומי והפכו למס ישיר על הכנסתם לכל דבר ועניין - כל זאת כדי ליצור מראית עין של הקטנת עול המסים על בעלי הכנסות בינוניות וגבוהות, תוך יצירת מצג-שווא לפיו לא הועלו המסים הישירים, שכן על-פי מצג מטעה זה, דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות לכאורה אינם 'מסים'. גם הגדלת תקרת הגבייה של דמי ביטוח בריאות בלא להגדיל את סל הבריאות ואת התשלומים לקופות-החולים הפך את הגבייה מעבר לתקרה שבוטלה למס ישיר לכל דבר ועניין".

עוד נטען כי חוק הביטוח הלאומי "מנוצל לתכלית שונה מזו לה הוא נועד במקור, והוא הופך למנגנון גביית מס הכנסה, תוך פגיעה בעיקרון השיוויון ובזכות הקניין", באופן שאינו עומד במבחני פיסקת ההגבלה שבחוקי היסוד. (בג"ץ 6304/09).