מוזילה מול גודזילה

1. לתוך הקרב הטכנולוגי בין חברות, קרב תחרותי נורמלי, משתרבב לעתים גם קרב תרבותי. חלק מאנשי המקינטוש של אפל, למשל, שומרים אמונים למחשב לאורך שנים ולא מוכנים לשמוע על מעבר ל-PC של IBM. אנשי הקוד הפתוח, מצידם, אלה שהיו מאמצי מערכת ההפעלה לינוקס בשלב מוקדם, יימנו על "מועדון שונאי החלונות" של מיקרוסופט.

לא פעם הסיפור המוביל בפרויקטים הללו הוא של בני האור, אנשי הקוד הפתוח, אל מול בני החושך - אותם תאגידים שמסתכלים מהחור של הגרוש ורוצים לעשות עוד ועוד כסף על גב הצרכנים ממוצרים שיכולים להיות חינמיים. דוד מול גלית. האמת, כמו תמיד, נמצאת באמצע.

פרויקטי הקוד הפתוח כמו לינוקס, הם פרויקטים קהילתיים: על בסיס הפיתוחים הקיימים יכול כל אחד יכול לפתח אפליקציות או שיפורים לפלטפורמה המרכזית, להעביר אותם לקהילה ולקבל עדכונים מאחרים. זאת, בניגוד למערכות הפעלה או מוצרים אחרים שהם נעולים, כלומר ניתן לרכוש ולהשתמש בהם, אבל קשה להכניס שיפורים ויש לחכות לגרסה הבאה.

על הבסיס הזה פועלים אתרי השיתוף השונים (אתרי ויקי, כמו ויקיפדיה) וגם הארגון ללא כוונות רווח, מוזילה, שאחראי לפיתוח הדפדפן Firefox. המטרה של מוזילה פשוטה עד כדי קסם: להפוך את האינטרנט למקום טוב יותר לכולם על-ידי קידום אפשרות בחירה והשתתפות וכל הורדה של פיירפוקס תומכת במטרה זו.

הדפדפן נהנה מפופולריות גם משום שאין מאחוריו חברה תאגידית עם כיסים עמוקים, ויותר מ-1,000 מתנדבים תורמים לקוד שבבסיסו, כש-20 אלף איש נוספים בודקים מדי יום את העדכונים שנוספים. אין אף ארגון שיכול לעמוד בסדרי גודל כאלה.

2. בסוף השבוע הפיירפוקס חצה קו משמעותי, כאשר הגיע ליותר ממיליארד הורדות. הזינוק מרשים, שכן לפני חמש שנים, מספר ההורדות היה אפס - והכול, בזכות המשתמשים. באתר מיוחד שהקימה מוזילה, היא מספקת סטטיסטיקות שיגדילו את גודל המעמד: כדי להכניס מיליארד דגים לאקווריום, הוא צריך להיות בגודל של אצטדיון; מיליארד סנטימטרים הם המרחק שבין שיקאגו לטוקיו; ומיליארד שניות הן 31.7 שנים.

דרך ארוכה עשה הדפדפן מאז ההשקה, וכיום הוא מתורגם ל-75 שפות. המספר מיליארד, לא אומר שזה גם מספר המשתמשים, שכן יש אנשים שמורידים גרסאות בעצמם ולא מחכים לעדכונים אוטומטיים ונספרים פעם נוספת, או אנשים שמורידים דפדפן במספר מחשבים. ההערכות הן כי למוזילה יש לכל היותר 300 מיליון משתמשים, מה שהופך את פיירפוקס לדפדפן השני בגודלו מבחינת נתחי השוק, אחרי האקספלורר של מיקרוסופט.

לפי מרבית מחקרי השוק, האקספלורר נהנה מנתח שוק של כ-60%, פיירפוקס מכ-31%, הדפדפנים כרום של גוגל, ספארי של אפל ואופרה חולקים יחד כ-5% מהשוק. בקרב קהילות ייעודיות, נתח השוק של פיירפוקס מגיע לכ-48% ועוקף את מיקרוסופט.

3. כך שהיום, יותר מתמיד, יש הזדמנות לערער על ההגמוניה של מיקרוסופט בתחום, ממש כמו שהעסקה החדשה בין מיקרוסופט ליאהו בתחום מנועי החיפוש יכולה לראשונה להציב אתגר משמעותי לגוגל, המלכה הבלתי מעורערת של התחום. יש השנה מספר חלונות שנפתחו, והם לא בהכרח של מיקרוסופט.

ההישג של מוזילה הוא עצום, מאז המלחמה של מיקרוסופט מול נטסקייפ לא היה קרב בסדר הגודל הזה בתחום. אבל את המאזן הזה של 30-60 לא יהיה פשוט לשבור.

לפי נתונים שפורסמו ב-CNET, את הגרסה החדשה של פיירפוקס מורידים בין 40 ל-60 פעמים בשנייה בעולם. לאקספלורר 8 של מיקרוסופט יש כבר יותר מ-200 מיליון הורדות מאז שוחרר לפני 4 חודשים. כלומר, בתקופה הזו הצליחה מיקרוסופט להשיג חמישית ממה שעשתה מוזילה בחמש שנים, וזה אפילו מבלי שמיקרוסופט שמה את כובד משקלה על שיווק של האקספלורר.

אבל הבעיה הגדולה באמת של הדפדפנים האחרים היא שמיקרוסופט לא נותנת בשלב הזה אפשרות בחירה לגבי הדפדפן. אם מתקיני מערכת ההפעלה חלונות ירצו דפדפן שונה מהאקספלורר, הם יצטרכו להוריד אותו בנפרד ולא יוכלו לבחור טרם ההתקנה.

מיקרוסופט כבר הסתבכה בנושא הכריכה הזו של מערכת ההפעלה והדפדפן עם הרשויות האירופיות, ונראה היה שהגיעה איתן להסכם לפיו הגרסאות הבאות של חלונות 7 ואילך יגיעו מצוידות במסך בחירה של דפדפנים טרם הורדת הדפדפן. אלא שכעת, נראה ששינתה את דעתה, שכן הרשויות בבריסל החליטו שזה לא מספיק.

התאגידים גם יודעים שלא לעולם חוסן ומפחדים - כל אחד בתחומו - מהיום שמה שעולה היום כסף ומייצר הכנסות ורווחים מרשימים לא יעשה זאת בהכרח מחר. גם אם החברות הגדולות ימשיכו להילחם באפליקציות, שירותי או תוכנות החינם הללו ויחסמו אותם - יהיה זה רק טריק שלא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן.

ובמלים אחרות - הן צריכות למצוא דרך פנימית, טכנולוגית ושיווקית אחרת כדי להיפתח, ובו בזמן לשמור על ההכנסות. איך עושים את זה? מיקרוסופט מקווה לתת תשובות בשנה הבאה, כשתיתן גרסאות פשוטות יותר של חלק מהמוצרים שלה בחינם. *