יכול להיות שהקרב הוכרע? שאחד הדינוזאורים הגדולים ששלטו בערבות הגדולות של תעשיית המוזיקה נופל בימים אלה ונופח את נשמתו? האם אחיו יפלו אחריו, או שמדובר בתופעה בודדת? האם האינטרנט ממוטט את תעשיית המוזיקה?
השבוע דווח כי ענקית המוזיקה EMI נקלעה לקשיים והיא במצב של חדלות פירעון, שלב לפני פשיטת רגל או פירוק, אם לא תגיע להסדר עם נושיה או שיוזרמו לה כספים נוספים. היא חייבת משהו כמו 950 מיליון ליש"ט שאין לה מאיפה להביא. גם תוכנית קיצוצים מסיבית לא עזרה.
EMI היא שם דבר בעולם המוזיקה. פינק פלויד, רולינג סטונז, הביטלס, קווין, הביסטי-בויז, דיוויד בואי ועוד רבים וטובים ורבות וטובות. האולפן המפורסם שלה באבי-רואוד הוא המכה של המוזיקאים. 122 שנה שהיא מלווה אותנו, מאז המצאת הפטיפון. אין לדמיין את ההיסטוריה של המוזיקה בלעדיה. זה לא יום שמח, למרות הטינה כלפי תעשיית המוזיקה.
EMI היא אחת מארבע חברות המוזיקה הגדולות בעולם. יחד עם סוני, וורנר ויוניברסל, שהרוב המוחלט של המוזיקה בעולם שלנו שייך להן, היא מנהלת כבר שנים קרבות מאסף, מערכות משפטיות מתישות ומפעילה לא מעט אלימות נגד מורידי קבצים. ובכל זאת, שום דבר לא עובד.
תסגור אתר - יבוא אחר; תתבע גולש - יבואו אלף אחרים. יש יותר מדי חורים בסכר ופחות מדי אצבעות. ההפסדים הולכים ומצטברים, ומכירות התקליטורים יורדות בכ-20% מדי שנה.
כבר לא שבויים
זה לא רק האינטרנט לבדו שהוריד את EMI על הברכיים. את המכות המעניינות והכואבות ביותר היא קיבלה דווקא מהאמנים הכי גדולים שלה שעזבו. הסטונז מצאו להם בית אחר, רדיוהד עברו להפיץ את החומר שלהם בעצמם. כי שלא כמו לחברות התקליטים, המהפכה בצריכת המוזיקה של השנים האחרונות עשתה רק טוב לאמנים הגדולים. הכוח עבר אליהם, הם קובעים את התנאים, הם לא שבויים יותר בידי החברה.
דוגמה מהזמן האחרון: לפני כשנה פנה מוריסי, שהיה חתום בחברה, בהודעה אישית למעריציו בה ביקש מהם לא לקנות דיסק אוסף חדש שלו שהוציאה החברה מאחר והוא לא רואה מזה גרוש.
וכמובן, המשבר הכלכלי - גם לו היה ודאי חלק. די מעניין איך עד עכשיו נשארו חברות המוזיקה עומדות איתן, פחות או יותר. פגועות, מדממות, נלחמות על חייהן, אבל עומדות. בנקים, חברות ביטוח, סטארט-אפים, נדל"ן: את כולם כבר ראינו קורסים. והנה, עכשיו תור חברת המוזיקה הגדולה הראשונה.
יכול להיות שזה יום היסטורי, היום בו קרסה - או לפחות החלה קריסת - תעשיית התקליטים כפי שאנו מכירים אותה, עם המודלים המיושנים ואורחות חשיבה של המאה ה-19. היום בו גברה הרוח האנרכיסטית, הפרועה ומלאת השיתוף של האינטרנט על פני עורכי דין בחליפות יקרות.
חברות המוזיקה האחרות - וגם חטיבות אחרות ב-EMI עצמה, שעדיין רווחיות - צריכות לעשות את המובן מאליו. להתייחס למה שקרה ב-EMI ולשנות סופסוף את אורח החשיבה שלהן. אחרת, הן יילכו בעקבותיה. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
