IFRS בעבודה

לדברי ד"ר ים, השפעת אימוץ IFRS בדו"חות הכספיים בעסקים המשחררים לעובדים מפוטרים את פוליסת ביטוח המנהלים שלהם ומשלמים את הפיצויים, חוסכת בממוצע בין 10% ל-20% ממחויבותם לפיצויים. אפילו מעסיקים הנכונים לשלם לפורשים מיוזמתם מהארגון פיצויים מלאים, עשויים לחסוך במקרים מסוימים כ-5% מחבות הפיצויים של החברה - לו רק יאמצו את תקינת ה-IFRS בכל הקשור לניהול עלויות ההעסקה של עובדיהם, ויקפידו לדווח על המחויבויות השונות לעובדים בטכניקות אקטואריות ריאליסטיות.

הערכותיו של ד"ר ים מתבססות על ניתוח תוצאות יישום תקן IAS19 של IFRS ביותר מ-200 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בתל-אביב. תקן IAS19 עוסק בהטבות לעובדים לאחר פרישה והתחייבות בגין פיצויים. החידוש שבתקן הוא המעבר מחישוב התחייבויות החברה לפי שיטת ה-shut down (כאילו כל העובדים פוטרו עד למועד עריכת המאזן, כך שהתחייבות היא לפי הנוסחה הידועה של שנות עבודה כפול המשכורת הקובעת) לשיטה חדשה, בה מחושבת התחייבות החברה לתשלום פיצויים לעובדים לפי השווי ההוגן. שיטה זו מביאה בחשבון הערכות ריאליות בדבר שיעורי עזיבת עובדים וזכאותם לפיצויים, תוספות שכר עתידיות ועוד.

תוצאה כלכלית נכונה יותר

מאז תחילת יישום התקינה החשבונאית החדשה בישראל בתחילת 2008, חברת מבטח סימון וחברת עגן מעניקות שירותי אקטואריה לעשרות חברות, רובן ציבוריות. גם קבוצת שקל ניהול ביטוח ופיננסים הקימה חברה משותפת למתן שירותים אקטואריים לחברות ציבוריות ופרטיות, יחד עם אלן פפרמן, לשעבר האקטואר הראשי של משרד האוצר, שמשמש משנה למנכ"ל והאקטואר הראשי בחברה החדשה.

עמי גור, מנהל הפיתוח העסקי במבטח סימון, מנהלת ההסדרים הפנסיוניים מהגדולות בישראל, מפרט יתרון נוסף שבאימוץ תקן 19 בתקינה החשבונאית החדשה: "פירוט השווי ההוגן של הנכסים בהם מושקעים כספי הפיצויים של העובדים, כולל בקופות מרכזיות לפיצויים או קרנות פנסיה אישיות, מאפשר למעסיק לחשב את התשואה המובטחת בחלק מהפוליסות הוותיקות מחד, ומאידך גם את העלות הנוספת למעביד בפוליסות שבהן התשואה בפרקי הפיצויים מועברת לטובת העובד בפרק התגמולים".

גור מדגיש, כי "אומנם התקינה החדשה מחייבת חברות ציבוריות הנסחרות בישראל, אך תקן 19 ניתן לאימוץ גם ללא יישום מלא של IFRS. מנהלי כספים רבים נוכחים כי הדיווח בשיטה האקטוארית מסייע להם להגיע להערכה קרובה יותר למציאות מאשר החישוב המסורתי בשיטת ה-shut down, המניח במשתמע צורך בתשלום מיידי של מלוא הפיצויים".

*האם יש ניגוד עניינים בקשר שביניכם, כמנהלי ההסדר, לבין האקטואר? מנהל ההסדר תלוי בתוצאות הערכת האקטואר, מכיוון שהוא מקבל עמלות על מכירת פוליסות ביטוח לעובדי המעסיק. כמו כן, אתם אומנם חוסכים עבודה ללקוחות שלכם, אך מצד שני המעבידים מאבדים שליטה על הנעשה ויתכן שפגמים בהתנהלותכם לא ייודעו להנהלת החברה.

גור: "מבטח סימון אינה איזה "חאפר" העורך מניפולציות על חשבון לקוחותיו, אלא מנהלת ההסדרים הגדולה ביותר במשק, עם פרמיה שנתית של 2.94 מיליארד שקל ב-2008. ניגודי העניינים לכאורה פשוט אינם יכולים להתקיים בחברה עם תרבות עסקית וארגונית כמו שלנו, אבל לא רק אצלנו. מחויבותו של מנהל ההסדר כלפי הלקוח מעוגנת בחקיקת בכר ובתקנות המשלימות אותה. למנהל ההסדר אין מוטיבציה להסתיר או להטעות את המעסיק ו/או את האקטואר בנתונים שגויים, שממילא גם מבוקרים במסגרת הדו"חות. גם מהבחינה הטכנית, מקור הנתונים לעבודה האקטוארית הוא חברות הביטוח, בלי כל יכולת למניפולציה של מתווך כלשהו בדרך. מבטח סימון לא מייצרת את הנתונים אלא מתממשקת אל נתוני היצרנים השונים, מבקרת אותם, ומרכזת ומעבירה אותם הן ללקוח והן לאקטואר".

מחוץ לדו"ח רווח והפסד

לדברי רו"ח שלומי שוב, מומחה ל-IFRS ומנהל התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה, "אין ספק שהתפיסה של ה-IFRS בנושא ההתחייבות לפיצויים בהתאם ל-IAS 19 היא כלכלית יותר מאשר שיטת ה-shut down, אבל חשוב לבצע את ההבחנה בין רישומים חשבונאיים לבין עלויות בפועל. התפיסה של שיטת ה-shut down, לפיה כל העובדים עוזבים כעת וזכאים לתשלום פיצויים מלא כאילו פוטרו - מנותקת כמובן מהמציאות. העיקרון של ה-IFRS הוא שפיצויים שמשולמים רק בעת פיטורין לא מוכרים כהוצאה על פני תקופת העבודה, אלא רק בעת הפיטורין עצמם.

רו"ח שוב לא מסכים עם הטענה לגבי אפשרות ליישום הוראות תקן 19 על-ידי חברה פרטית שלא בחרה ליישם IFRS מלא. "קיים גילוי דעת מספר 20 של לשכת רואי חשבון, שעוסק בנושא הפיצויים ומאמץ את שיטת shut down. עם זאת, אם יתאפשר לחברה הפרטית, וסביר שכך יהיה בעתיד הקרוב, לאמץ את ה-IFRS for SMEs, אזי חברה אכן תוכל לבחור בין שתי השיטות".

שוב מדגיש כי כל הנושא לא רלבנטי לצורכי מס, שמכיר בהוצאה בכל מקרה רק על בסיס התשלומים בפועל. לגבי רווחים/הפסדים אקטואריים (שינויים בהתחייבות שנובעים משינויים בהנחות אקטואריות כמו עליית שכר, שיעורי פרישה, שיעור היוון וכו'), ב-IFRS קיימת אפשרות לזקוף אותם ישירות ליתרת העודפים, כך שלא ישפיעו על דו"ח רווח והפסד כלל. זו אפשרות שיכולה להיות מאד אטרקטיבית מבחינת החברות, מאחר שהיא יוצרת להן יציבות דיווחית ללא שינויים קיצוניים, לדוגמה במקרה של תוספת יוקר במשק.

סמנכ"ל הכספים של סאפ בישראל, רו"ח איציק אונפוס, אומר כי הקשר שבין מנהל ההסדר הפנסיוני לבין חברת האקטואריה מניב ללקוח יתרון כספי ממשי. "מבטח סימון מטפלת לנו בכלל הנכסים הפנסיוניים, ובכלל זה מתפעלת, מבקרת ומנהלת גם את צבירת כספי הפיצויים של הארגון אל מול כל חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וכל קופות הגמל הרלבנטיות. כשהם פועלים במשותף עם שירותי האקטואריה, אנחנו בסאפ כמעט ולא נדרשים לעסוק בהמצאת הנתונים נשוא האקטואריה, שכן מרביתם מגיעים לאקטואר ישירות ממנהל ההסדרים, ומאחר שכמעט ולא קיים "תיווך" באספקת הנתונים - ממילא תוצאות האקטואריה יהיו מהימנות יותר", אומר אונפוס.

רו"ח אמיר יוספי, החשב של נומוניקס, חברה פרטית הכפופה לכללי US GAAP, אמר: "אופן העבודה מאפשר לנו להתמקד בעיקר, שהוא ניתוח תוצאות החישובים האקטוארים והצגתם בדו"ח, במקום לבזבז זמן יקר על השגת המידע ואימות נכונותו. במיוחד דברים אמורים כשישנם מספר יצרנים המעניקים שירותי ביטוח פנסיוני, וכן בעת שינויים בתקינה החשבונאית".

לפעמים ההתחייבויות לפיצויים דווקא גדלות

רו"ח שלומי שוב מצנן את ההתלהבות של האקטוארים ומנהלי ההסדר הפנסיוני. "ההשלכות של השינוי מאוד תלויות בנסיבות הספציפיות של כל חברה ובאופי פעילותה. היו מקרים בפרקטיקה שהשינוי דווקא הביא לגידול בהתחייבות לפיצויים. הדבר תלוי בחמישה גורמים עיקריים:

1. האם החברה נוהגת לשלם בכל מקרה את הפיצויים, גם במקרה של עזיבה?

2. איזה סכום משולם במקרה כאמור, כלומר האם החברה משלמת גם השלמה על הכספים שהופקדו עד כה?

3. מהו שיעור העזיבה של העובדים?

4. מהי עליית השכר הצפויה של העובדים?

5. מהו שיעור ההיוון, והאם הוא גבוה או נמוך משיעור עליית השכר? באופן כללי, בחברות שבהן שיעור עליית השכר השנתי הממוצע הצפוי גבוה משיעור ההיוון, החישוב האקטוארי יביא לגידול בהתחייבות.

"יש לציין כי בעקבות החלטה של ה-IASB לאחרונה, צפוי כי חברות בישראל יוכלו להשתמש בשיעור היוון שמשקף תשואת אג"ח קונצרני באיכות גבוהה (AA), במקום להשתמש בתשואת אג"ח ממשלתיות, כפי שנדרש כיום ב-IFRS. שינוי זה צפוי להגדיל עוד את האטרקטיביות של המעבר לחישוב אקטוארי. אך כל חברה פרטית תצטרך לעשות שיקול כלכלי, האם כדאי לה ליישם ולהביא לקיטון בהתחייבות, תוך שקילת העלות שכרוכה ביישום הדבר", מסכם שוב.