יעלה ויבוא: מי אחרי סטנלי פישר?

לאחר שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, היה לראשון בעולם שהעלה את הריבית מאז פרוץ המשבר, רבים שואלים את עצמם מי הבא בתור, איזו מדינה תחליט שהמדיניות המרחיבה הספיקה והגיעה העת להידוק מוניטרי. בדויטשה בנק וסיטיגרופ מעריכים כי בשווקים המתעוררים לא תהיה העלאת ריבית בשנה הקרובה, אך אולי דווקא ממדינות מפותחות ניתן לצפות לצעד דומה.

לאחר שהשתמשו בכל התחמושת הקונבציונלית שלרשותם כדי להתניע את הכלכלה, הממשלות ונגידי הבנקים המרכזיים עברו לשיטות בלתי קונבנצניונליות; מההלאמות השונות ותוכנית המזומן תמורת גרוטאה" (cash for clunkers) בארה"ב, התמריצים בגרמניה וצרפת ועד רכישות האג"ח האדירות בבריטניה - כמעט כולם עברו לשיטות אגרסיביות יותר.

ב-JP מורגן אנד צ'ייס מעריכים כי הבנק המרכזי של אוסטרליה (RBA) ייעלה את הריבית, העומדת על 3% - שפל של 49 שנה, כבר בחודש אוקטובר. התמ"ג של אוסטרליה אומנם התכווץ מעט בסוף 2008, אך הכלכלה נמנעה ממיתון והאבטלה שמרה על רף נמוך יחסית של 5.8% - מתחת לממוצע ארוך הטווח של 7%. אמון העסקים והצרכנים מתקרבים לרמות שיא של שנתיים והדו"ח האחרון של ה-RBA חוזה צמיחה בת קיימה במהלך השנתיים הקרובות.

גם התחזית של נורווגיה חיובית. הכלכלה של המדינה הסקנדינבית אומנם התכווצה מעט, אך הבנק המרכזי, Norges Bank, חוזה חזרה לצמיחה חיובית, ושיעור האבטלה עומד על 3.1% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר באירופה. הביקושים מבית יציבים וחזקים והמעסיקים הנורווגים מסרבים לצמצם את מצבת כוח האדם לאור צפי להתאוששות מהירה ומיידית. שתי המדינות, אוסטרליה ונורווגיה, הן כלכלות המתבססות על יצוא חומרי גלם כמו סחורות ומזון, כך שהמכירות שלהן מעבר לים נותרו חזקים, פחות או יותר.

הידוק מוניטרי משמעותי, כלומר הורדת ריביות אגרסיבית, נועד לחזק את אמון המשקיעים בתקופות של חוסר וודאות, כל עוד יש צורך בכך. עם זאת, יש הטוענים כי חלק מנגידי הבנקים הגיבו באופן מוגזם. חברת השירותים הפיננסים First Securities הודיעה כי מרבית הבנקים בנורווגיה חושבים שהבנק המרכזי במדינה הפחית את הריבית במידה מוגזמת. הריבית בנורווגיה עומדת על 1.25%. הריבית באוסטרליה נמצאת בשפל של 30 שנה על 3%, ונראה כי לאור מצבה היציב של הכלכלה האוסטרלית, מדובר ברמה נמוכה מדי.

הבנקים המרכזיים של נורווגיה ואוסטרליה הורידות את הריביות בשיעורים חדים בהרבה מאשר ה'פד' והבנק המרכזי של אירופה (ECB), כפי שניתן לראות בגרף הנ"ל שהוכן על ידי "תומסון רויטרס".

כמו כן, להפחתות ריבית באוסטרליה ונורווגיה השפעה ישירה וגדולה יותר על הכלכלה מאשר בארה"ב וגוש האירו משום שבאותן מדינות, משכנתאות בשער ריבית צף (בניגוד לשער ריבית קבוע, שער ריבית על סוג עסקה שכזה ינוע עם מחירי השוק) הן מקובלות יותר, כך שלמשקי הבית יש יותר כסף נזיל כשהבנק המרכזי מחליט להוריד את הריבית.

ההחלטה של הבנקים המרכזיים באוסטרליה ונורווגיה היא קשה, בשתי המדינות מחירי הבתים לא ירדו בהרבה מהשיאים שהציגו ב-2007, כך שהידוק מוניטרי עשוי לקרר מעט את שוק הנדל"ן. עם זאת, האינפלציה (הנתון העיקרי לפיו מחליטים על שינוי הריבית) בשתי המדינות נמוכה יחסית. Norges Bank וה-RBA צופים כי מדד המחירים לצרכן יישאר על רמה הנמוכה מ-2.8% במהלך השנתיים הקרובות.

ובארה"ב, נראה כי ברננקי לא ימהר להעלות את הריבית - הכלכלה האמריקנית עדיין לא בשלה לכך. השווקים הפיננסים אינם צופים העלאה של ריבית ה'פד' בשנה הנוכחית, אך חוזים העלאה לרמה של 0.5% במהלך המחצית השנייה של 2010. ריבית ה'פד' נמצאת כעת על בין 0% ל-0.25%.

בשבוע שעבר פורסם סקר של האיגוד הלאומי לכלכלת עסקים (NABE), ממנו עולה כי חברי הארגון חלוקים בדעתם האם המדיניות המרחיבה של הפדרל ריזרב עלולה להוביל להאצת קצב האינפלציה בשנים הקרובות.מחצית מחברי ה-NABE שהשתתפו בסקר בחודש אוגוסט חושבים שמדיניות ה'פד' של הגדלת כמות הכסף במשק לא תוביל לאינפלציה בשנים הקרובות. לעומתם, כ-41% לא מסכימים לטענה זו. עם זאת, רוב הכלכלנים בארגון מצפים שהאינפלציה (ללא מזון ואנרגיה) תגיע לקצב שנתי של 3% בשנים 2014-2018.

נגיד ה'פד' של פילדלפיה, צ'רלס פלוסר, מעריך כי הבנק המרכזי עשוי להעלות את הריבית במהירות, אך לא במהלך 2009, אלא רק במחצית השנייה של 2010.

נראה כי הבנקים המרכזיים של אוסטרליה ונורווגיה יהיו הבאים בתור שיעלו את הריביות. ה'פד', הבנק המרכזי של אירופה והבנק המרכזי של אנגליה, לעומת זאת, ימתינו - המשבר וחוסר הוודאות באותן מדינות גדול בהרבה. סטנלי פישר נהג באומץ כשקדים את כולם, אך יעבור עוד זמן מה עד שנגידי הבנקים האחרים ילכו בעקבותיו - גם אצלם הסכנה לאינפלציה גבוהה, אך הכלכלות שלהם במצב גרוע הרבה יותר.