אירופה תתאושש קודם

ארה"ב נהנתה מאז ומעולם ממעמד בלתי מעורער כמובילה ראשית במחזור הכלכלי העולמי. כלכלות אירופה ושאר המדינות הזדנבו אחריה בצייתנות ובפיגור של כחצי שנה עד שנה.
גם במשבר הנוכחי, האנליסטים ייעדו לאירופה התאוששות איטית, אי-שם במחצית הראשונה של 2010, כלומר לפחות ששה חודשים, אחרי התחתית המשוערת של "האשמה העיקרית" במשבר - ארה"ב.

כמה הופתעו הפרשנים הכלכליים נוכח נתוני נסיגת גוש האירו ברבעון השני השנה, שהתגלו כירידה צנועה ב- 0.1%, שהייתה טובה בהרבה מהנסיגה באחוז שלם בארה"ב. יתרה מכך, גרמניה וצרפת, שתי הגדולות בגוש האירו הציגו צמיחה של ממש.

יש הסבר להתאוששות המוקדמת של אירופה: שיעור ההשקעות בה גבוהים יותר מארה"ב והיא תלויה יותר בסחר העולמי. שני גורמים אלו מעצימים את הן את תקופות הגאות והן את השפל.

המיתון העמוק שפקד את העולם בשלהי 2008 תפס את תעשיית אירופה שרויה בשאננות - חברות יצרניות מצאו את עצמן עם מלאים עודפים שאף הוסיפו ותפחו לאור הקושי להתאים במהירות את רמת היצור לירידה פתאומית בביקושים - הצבירה הלא רצויה של המלאי בסוף 2008, העיבה על הייצור התעשייתי בתחילת 2009.

גרמניה הרגישה יותר מאחרות את הירידה הדרסטית בביקוש העולמי ב-2008, אך מנגד -היא הייתה בין הראשונות ליהנות מזריקת העידוד הסינית ב-2009. סין, שהשקעה בתשתיות הפכה הובילה את ההתאוששות הנוכחית, הזדקקה בין היתר למכונות ולציוד גרמניים.

הכוח האמיתי של סין

הערה לסדר: יש להתייחס "לגורם הסיני" בפרספקטיבה הנכונה. גרמניה מייצאת לסין הגדולה על כל 1.3 מיליארד תושביה בערך באותו סדר הגודל שהיא מייצאת לצ'כיה הקטנה על 10 מיליון התושבים שבה.

הגורם העיקרי להתאוששות האירופאית היה התמריצים הפיסקאליים הנדיבים, בעלי צביון סוציאלי מובהק, כהרגלם של אירופים. במשבר הנוכחי אלו פעלו מהר ויעיל יותר ביחס לארה"ב הודות לתמיכה ממוקדת בשוק העבודה וצריכה הפרטית.

בצרפת תכניות עידוד התעסוקה בסקטור הציבורי בלמו את עליית שיעור האבטלה. בגרמניה, ריכזו את מיטב המאמצים בתכנית שמאפשרת להעביר עובדים ממשרה מלאה למשרה חלקית, והממשלה פיצתה על כ-60% מאובדן ההכנסה. התכנית הגרמנית זכתה להצלחה כבירה במיוחד במניעת התפשטות האבטלה, כאשר כיום קרוב ל-1.4 מיליון עובדים נמצאים בתכנית.

בצרפת, גרמניה ואנגליה הממשלות עודדו בהצלחה רכישת מכוניות החדשות על ידי מתן סובסידיות נאות. השקעה ממשלתית בתשתיות עוררה את ענף הנדל"ן והקלות המס הפיחו רוח חיים בענף הקמעונאות.

מחיר הפזרנות

עקב האכילס של כלכלות המערב הוא ההישענות על הצריכה הפרטית. שני דברים מדכאים כרגע את צריכה הפרטית: עלייה בשיעור החיסכון וירידה במחיר הנכסים (נדל"ן ומניות).

בעוד שארה"ב מחפה על שנים של פזרנות, בעלייה חדה בשיעור החיסכון מכמעט 0% לכ-6%, באירופה המצב יציב ולא השתנה כתוצאה מהמשבר: הגרמנים חסכו וחוסכים עדיין כ-10% מהכנסתם והצרפתים וכ-15%. גם נטל החוב צרכני נמוך יותר באירופה, מה שמקנה לה מרווח נשימה גדול יותר בתקופה שבה יורד המינוף.

בל נשכח את סופת הנדל"ן שהייתה הרסנית לצרכן האמריקאי ומנגד, פסחה על גרמניה והייתה מתונה בצרפת. גם הירידות בשוק המניות היו כואבות יותר לכיס האמריקאי מאשר לאירופי, החשוף פחות לבורסה.

עם כל החוליים המבניים של אירופה - שעוד יתנו את אותותיהם - ובהם: ניצולת הון נמוכה, בעיות דמוגרפיות וירידה בפריון, לפחות בטווח הקצר אפשר להיות אופטימיים לגביה.

התמיכה הפיסקאלית, השיפור בכלכלה העולמית והתפתחות החיסכון, מבססים את ההערכה שלאירופה יש כל כלים לעמוד בקצב של ארה"ב ביציאה מ"הבור הכלכלי", ואף לעבור אותה בקצב ובמהירות ההתאוששות, לפחות בטווח הקצר.

תסריט האימה התפוגג

ברבעון השני של 2009 חל מפנה לטובה בשוקי המניות באירופה, לאחר 7 רבעונים של ירידות כואבות. בעוד שגם המדיניות האגרסיבית וגם "הניצנים הירוקים" של העולם עשו את עבודתם הנאמנה והזינו את הראלי, נראה כי שיקולי התמחור הזול היוו גורם לא פחות חשוב לשינוי מגמה.

רק בפברואר השנה גלמו מחירי הבורסות את "תסריט האימה" שלפיו לא לא תגיע התאוששות במשך כמה שנים טובות. "תסריט האימים" הפך בין ליל לבלתי רלוונטי ואת מקומו תופס תסריט מתון יותר, עם מיתון שנמדד ברבעונים ולא בשנים.

אם אפשר להסתמך על ניסיון העבר, לא רק כלכלות עצמן אלא גם שוקי המניות של מדינות עם רגישות גבוהה יותר למגמה העולמית (כגון גרמניה וסקנדינביה) ייזכו להתעניינות רבה מצד המשקיעים בד בבד עם היציאה מהמיתון, ואלו יקרינו על מדינות מזרח שחשופות למערב.

1. הכותבת היא מנהלת מחקר, תחום תעודות סל, ב"אקסלנס נשואה"
   
2. לקבוצת אקסלנס נשואה עלול להיות ענין אישי בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם"