שעון העצר לקראת הנפילה הבאה

הסיטואציה אליה הגיעה חברת אפריקה ישראל טרפה את כללי המשחק שנוצרו בחצי השנה האחרונה בשוק האג"ח הקונצרני.

אם עד כה הסתמכו המשקיעים בכלל והגופים המוסדיים בפרט על כללים יחסית פשוטים בכדי לקבוע את הסיכוי לחדלות פירעון של החברות, כעת יש לשנות כיוון. פרמטרים כמו רמת התשואה בה אגרות החוב נסחרות וכמו הצהרות ההנהלה על יכולתה באופן איתן במצב, כבר לא מספיקים.

חברות רבות מספקות תחזיות באשר ליכולתן ליצור מקורות מספקים של מזומנים, בכדי לשרת את תשלומי הקרן בגין ההלוואות ואגרות החוב ואת תשלומי הריבית. רשות ניירות ערך הנחתה את החברות לעשות כך ואלו מוצאות בד"כ מספיק סוכריות בכדי להרגיע את השוק. מעטות החברות אשר הודיעו כי קשה להן לחזות את מצבן מעבר למספר רבעונים בודדים.

הבעיה נובעת בין השאר מכך שהחברות מניחות הנחות על בסיס פעולות של צד שלישי. בפועל הן יכולות להסתמך רק על תהליכים פנימיים בעוד תהליכים חיצוניים לחברה מתקדמים פעמים רבות לכיוון שונה מהתכנון של החברה ומנהליה.

במיוחד נכון הדבר בימים אלו, שבהם נוכחנו כי משבר הנזילות והשגת מימון עדיין כאן ובגדול. חברות המניחות כי יצליחו לגייס חוב בבנקים או בשוקי ההון, למחזר חוב בתנאים ישנים ולממש נכסים מהמרות כי לצד השני יהיה הרצון והסיבה לעשות כך. לעיתים הדברים אכן יתרחשו ולעיתים יעדיפו הבנקים לשלוח את החברה להסדר והקונים ייעלמו ברגע האחרון.

להלן רשימה חלקית של הנחות עליהן מסתמכות חברות שונות במתן תחזיתן ליכולת ההחזר שלהן, שריכזתי מדוחות רבעון שני שפורסמו באחרונה:

1. מימוש נכסים
2. קבלת אשראי מתאגידים בנקאיים
3. דחיית פירעון הלוואה
4. הקדמת תזרים מזומנים מלקוחות
5. דיבידנד מחברות בנות
6. החזר הלוואות ע"י חברות בנות
7. שחרור כספים אשר מופקדים בנאמנות
8. מכירת אג "ח בישראל
9. הכנסות ממימוש מלאי
10. הכנסות ממכירת ניירות ערך

כאשר נתקלים בהנחות מעין אלו יש לבחון היטב ובשמרנות רבה האם בכל מצב עולם המהלך אפשרי. האם כאשר השווקים ירדו והתשואות יעלו עדיין ניתן יהיה להנפיק, לגייס, לגלגל ולמחזר או זשעון העצר לקראת גילוי בעיה ביכולת ההחזר החל לתקתק.