קרנות פנסיה ירוקות

בשנה הקרובה מקווה מדינת ישראל להצטרף למועדון היוקרתי של המדינות המפותחות, OECD. כדי שזה יקרה, יהיה עליה לעמוד בשורת דרישות, שליש מהן בתחום הסביבתי. ב-OECD דורשים מישראל, בין השאר, ליישר קו עם המגמה העולמית ולפעול לרישום כימיקלים (מטרת הרישום היא ליידע את הציבור מהם החומרים המסוכנים לשימוש ובאילו מוצרים אפשר למצוא אותם) ולרישוים.

מי שהרים את הכפפה הוא השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, שלהבדיל מקודמיו בתפקיד לא רואה בתיק הסביבתי עונש, אלא דווקא פוטנציאל עצום לעשייה - ולמינוף מעמדו הפוליטי.

בעקבות דרישת ה-OECD מנסה כעת ארדן, יחד עם ראש רשות ניירות ערך פרופ' זוהר גושן, להוביל מהלך שמטרתו לדחוף את התעשייה בישראל לפעול באופן שמתחשב בסביבה. לפי ההצעה, יחויבו חברות ציבוריות, על-פי חוק, לדווח על המפגעים הסביבתיים שאותם הן גורמות, ועל האופן שבו הן מטפלות בהם.

כמו כן מתכננים השניים לחייב גופים מוסדיים (בנקים, קופות גמל, קרנות פנסיה) לבצע השקעות גם על-פי פרמטרים סביבתיים (ולא רק על-פי סיכונים פיננסיים. למשל, חברה שהפעילות שלה כרוכה בשפכים כבדים, כמו חברת מזון או תרופות, תידרש להטמיע טכנולוגיה מתאימה לטיהור שפכים כדי להיות ראויה להשקעה).

במילים אחרות, הטבעת הסביבתית מתהדקת סביב צוואריהן של חברות התעשייה הישראליות, ובקרוב אולי נראה אותן עושות מאמצים של ממש כדי למזער את טביעת הרגל האקולוגית שלהן: לא לשפוך רעלים למקורות המים שלנו, לים, לאדמה; לא לזהם את האוויר ולחמם את כדור הארץ עם פליטות האוויר שלהן - לעבוד נקי. ירוק.

מה הסיכוי של מהלך כזה לעבור? ארדן וגושן אופטימיים. להערכתם, החקיקה תעבור לכל המאוחר עד אמצע שנת 2010.