כך קוצץ שכרו של סטיב באלמר

לא כל בעלי המניות בחברות נסחרות רוצים להיות פעילים ולנטר באופן קבוע את פעילות החברות. חלקם מעדיפים לרכוש מניות - לטווח קצר או ארוך - ולא להתערב בניהול השוטף. לא מעניין אותם מה יהיו הבונוסים או השכר לנושאי המשרה וכיצד ימונו דירקטורים. הם מניחים שאם תהיה בעיה, תהיה כבר איזו קרן פנסיה אמריקנית שתעשה צרות להנהלה ולדירקטוריון והם ייהנו מכך.

למרות זאת, קבוצה גדולה והולכת של בעלי מניות, בעיקר מוסדיים, רוצים לומר את דעתם על התנהלות החברות. לא מדובר במיקרו-מנג'מנט, אין להם עניין בקופה הקטנה של החברה או בהתקשרויות עם לקוח זה או אחר. אבל כן יש להם עניין שאם הביצועים של החברה לא מזהירים, הבונוסים שהמנהלים נוטלים יהיו בהתאם.

ברוח אקטיביסטית זו שמנשבת בוול סטריט, חברת התוכנה מיקרוסופט הכריזה באחרונה על תוכנית במסגרתה בעלי המניות יוכלו להביע את דעתם את שכר המנהלים והבונוסים פעם בשלוש שנים.

לאור התקדמות הרגולציה בארה"ב בתחום, ייתכן שזה לא יספיק ובהמשך היא תצטרך להביא את העניין להצבעה שנתית, אבל בינתיים, זהו צעד וולונטרי שמעיד על ניסיון לשפר את השקיפות ואת הבקרה של בעלי המניות.

מגזר הטכנולוגיה מוביל את המגמה

סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, הבין לאן הרוחות מנשבות. אחוות הנגרים המאוחדת האמריקנית גם גרמה לו להבין זאת, ופנתה אל החברה בבקשה כי תייסד תוכנית כזו מהז'אנר שמכונה בארה"ב Say on Pay - פתחון פה לבעלי המניות על ענייני שכר. אמנם, היא טרם נקטה בצעדים משמעותיים בכיוון, אבל כיוונה את החצים כשברור היה שבהמשך השנה הם גם יפגעו.

מעניין לציין, שהסקטור הטכנולוגי מוביל באופן יחסי בתחום פתחון הפה לבעלי המניות - בין אם מרצון ובין אם בכפייה. הדירקטוריון של אפל, למשל, התנגד השנה לדרישה כזו מבעלי המניות שהגיעה מכיוון קרן פנסיה, אבל הוא בדרך לאמץ אותה בפורמט מתקדם. HP, מצידה, קנתה קצת זמן ושקט, כאשר הודיעה כי ב-2010 היא תאמץ תוכנית Say on Pay ל-2011.

הטבעת סביב החברות מתהדקת, וחשות בכך גם חברות כמו אינטל, שהסכימה באופן עקרוני לקיום הצבעה על השכר, וסיסקו. קשה שלא לקרוא את המפה, ונשיא ארה"ב ברק אובמה הציב יעדים שאפתניים.

במהלך נאום שנשא לרגל ציון יום השנה לנפילת בית ההשקעות ליהמן ברדרס, הוא חידש את הקריאה שלו לרפורמה רגולטורית בתחום שתכלול הצבעה קבועה ומובנית של בעלי המניות על נושא השכר.

הוא גם קרא לחברות בוול סטריט לא לחכות לחוק, אלא לעשות בעצמן צעדים מוקדמים כדי לבנות את האמון עם המשקיעים. "אתם לא צריכים לחכות לבונוסים של 2009", אמר, "אתם צריכים ליצור מערכת תשלום לנושאי משרה שתהיה תלוית ביצועים בטווח הארוך, במקום להתמקד ברווחים לטווח הקצר" (הנאום המלא של אובמה בלינק הבא: tinyurl.com/prglyt).

כיום ארה"ב כבר מחייבת בגילוי מלא ובהצבעת בעלי מניות על נושאי השכר את החברות שקיבלו ממנה סיוע ממשלתי במסגרת תוכניות הסיוע. אובמה גם הזהיר את וול סטריט מחזרה לפרקטיקות המסוכנות שאפיינו אותה, שיצרו מנגנוני בונוסים שמנים וכינה אותה "חסרת אחריות".

קוצץ. סטיב באלמר

ענקית התוכנה מיקרוסופט קראה את כל השלטים המהבהבים על הקירות בקפיטול היל ובוול סטריט. ממסמך הזימון לאסיפת בעלי המניות השנתית שלה שפורסם השבוע עולה, כי היא חתכה את התשלום השנתי שלה למנהלים הבכירים בשנה הפיסקלית 2009.

כמי שמתכוונת לאמץ תוכניות כאלה בעתיד, לא הייתה לה ברירה מיוחדת - זו השנה הראשונה בה ההכנסות שלה יורדות. גם הדירקטוריון הבין שאי אפשר להמשיך כרגיל בשנה כזו.

וכך, התשלום לבאלמר קוצץ. הדירקטוריון טוען שהוא "מתומחר בחסר" עם חבילת שכר של 1.28 מיליון דולר ב-2009 הפיסקלית, ירידה של 5.2% מהשנה שעברה. ואכן, מנהלים אחרים בחברה מקבלים שכר שיכול להיות גם פי ארבעה ממנו, גם אם קוצץ.

אלא שזו רק דרך הסתכלות אחת על תרומתו של באלמר. קשה לשכוח שיש לו 4.8% ממניות החברה ששוויין הוא לא פחות מ-10 מיליארד דולר. מה זה כמה מיליונים בשביל בעל מניות שישאף להצלחת החברה גם אם שכרו יהיה אפסי.

גיל שויד נותן דוגמא

בעניין הזה כדאי לחזור לדברים שאמר גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, בראיון בלעדי ל"גלובס" באחרונה, כאשר דיבר על קיצוץ השכר שלו (הורדתו לשכר מינימום): "השאלה אם אקבל משכורת או לא, לא תשנה את מצבי בחיים. יש לי מניות ויש לי אופציות, קיבלתי הרבה מהן והן גם נדיבות. אז אני אומר לבעלי המניות: 'אני קושר את עתידי בעתידכם'".

בינתיים, החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט, שהן בעיקר חברות טכנולוגיה, נראות די רגועות, והן לא מקבלות על עצמן על-פי רוב באופן וולונטרי את הרעיון לתת פתחון פה לבעלי המניות בנושאי שכר. ייתכן שהן מחכות שאגודת הנגרים האמריקנית תחייב אותן לעשות זאת. השלטים כבר מהבהבים: בשנים הקרובות זה יקרה. *