בין ביוטכנולוגיה להגרלת הלוטו

המספרים 2, 21, 23, 25, 30, 31 ו- 33 אינם אומרים הרבה לכם אולם עבור אדם אחד מהמרכז, אשר זכה בהגרלת הלוטו הגדולה בכ-40 מיליון שקל, הם אומרים הכל. בשוק ההון ניתן לבחון השקעות על סמך תזרימי מזומנים, דיבידנד מכפילים וכו', אולם כשמדובר בחברות הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי ההשקעה דומה יותר לעיתים למילוי טופס לוטו.

הנתונים היבשים הן כדלקמן, משקיע/ מהמר/ ממלא לוטו ממוצע משלם שקל אחד ורואה בחזרה רק 60 אגורות, 22 אגורות הולכות לפעילות הקהילתית ו- 18 אגורות למנגנון הפיס (לפי נתוני מפעל הפיס). השקעה אשר מפסידה בממוצע 40% - לא משהו.

מעט אכזרי להשוות תעשייה צומחת אשר מעסיקה אלפי אנשים להגרלה סטטיסטית פשוטה, אולם בפועל רוב החברות פשוט יבזבזו את כספי המשקיעים. ההיסטוריה הראתה שמעט מאד חברות ביוטכנולוגיה הצליחו לייצר ערך למשקיעיהן ומרביתן לא שרדו מעבר לשנים ספורות. הרעיונות נראו טוב, האינדיקציות בניסויים היו חיוביות - ואיכשהו משהו השתבש בדרך. הסטטיסטיקה הלכה לרעתם.

גיוון אימג'נינג כמשל

חברה אחת בתחום המכשור הרפואי שהיא דווקא דוגמא לחברה שידעה לפתח, לשווק ולמכור את מוצריה הינה חברת גיוון אימג'ינג המייצרת מערכת זיהוי למחלות במערכת העיכול. הנתונים של החברה מרשימים, החברה מוכרת בכחצי מיליארד ש"ח בשנה, צומחת בקצב דו ספרתי בהכנסות כבר קרוב לעשור ונסחרת בשווי שוק של כ- 1.6 מיליארד ש"ח בבורסה בת"א ובנאסד"ק.

אולם העובדה היא, שכיום החברה נסחרת בערך בשליש משוויה בשיא (בסוף 2004), על אף שהיא מוכרת ומרוויחה כמעט כפליים מאותה התקופה. ההבדל הוא שב- 2004 עדיין היו ציפיות מדהימות מהחברה וחמש שנים לאחר מכן המציאות היא בסה"כ סבירה פלוס. בעולם ההון סיכון אומרים שקל יותר למכור חלום מדהים ורחוק מאשר מציאות טובה וקרובה.

וכעת אעבור לחלום הנוכחי - חברת ביוליין

ביוליין הוקמה ב-2003 ביוזמה של טבע וקרנות ההון סיכון גיזה, פיטנגו והדסית במטרה להיות חברה המתמחה בפיתוח תרופות. הרעיון היה שבמידה ויקימו תשתית פיתוח איכותית, מערכת סינון תרופות טובה ויוסיפו כסף למשוואה - החברה תדע להפוך מחקר לתרופות מסחריות.

החברה מתבססת על 2 החוזקות עיקריות שלה:

א. מטרייה של מומחים בתחומים שונים (פיתוח, כימיה, ניסויים קליניים ופרה קליניים ופטנטים) אשר דוחפים את התרופה בשלביה הרגולטיביים והמסחריים.

ב. מציאת תרופות בשלבים ראשוניים ממכוני מחקר ואוניברסיטאות והגעה לפיזור בריא של תרופות בשלבים ובתחומים שונים תוך ייעול הקצאת משאבי הפיתוח.

לחברה 2 תרופות בשלבי פיתוח מתקדמים, האחת לטיפול בסכיזופרניה והשנייה לטיפול באוטם שריר הלב. בחודשים האחרונים פרסמה החברה מספר הודעות חיוביות בנוגע לתרופות אלו, בעיקר בהתקדמות חיובית בניסויים וחתימה על הסכם למסחור התרופה השנייה. ההודעה האחרונה על תוצאות הניסוי שלב 2b בתרופה לסכיזופרניה דחפה את מניית החברה לעליות חדות של כ- 75% בשבוע וכמעט 600% מתחילת השנה.

מיד עם פרסום תוצאות אלו התבטא מנכ"ל ביוליין ד"ר מוריס לסטר בעידנא דאקסטזה (על משקל עידנא דריתחא) שהחברה שווה כמיליארד דולר, ושבוע לאחר מכן יו"ר החברה פרופ' אהרון שוורץ התהלל בכנס המשקיעים כי החברה יצרה את שני ה"קופקסונים" החדשים.

אי אפשר להתעלם מהצהרות של שני אנשים בכירים ובעלי ניסיון רב כל כך, ואי אפשר לא לחלום שהתרופות הן ה"דבר האמיתי" - גם עבור החולים במחלה וגם עבור הצלחת חברה ישראלית בסדר גודל שכזה. החלום הוביל את מניית החברה לשווי של מעל חצי מיליארד ש"ח, אומנם רחוק מאוד מהשווי אליו החברה יכולה להגיע במידה והדרך תהיה חלקה, אולם גם רחוק מהשווי במידה והדרך תהפוך למשובשת.

בפועל עומדים בפני החברה מכשולים רבים כגון השלמת ניסויים קליניים סופיים, קבלת תוצאות טובות, סגירת הסכם סופי מול חברת תרופות חזקה בחו"ל, קבלת אישור FDA והצלחה בשיווק המוצר הסופי. נוסיף לכך גם את לוחות הזמנים אשר החברה מדברת עליהם העומדים בערך על 3-5 שנים ואת מימון הפעילות בתקופה זו, ונגיע למשימה קשה ביותר שחברות רבות נכשלו בה. צריך לזכור שביוליין עצמה נקלעה בתחילת השנה לבעיית נזילות לאחר שהחברה לא העריכה נכון את קצב שריפת המזומנים ונאלצה להתייעל ולגייס כספים באמצעות זכויות.

לביוליין יש את כל הכלים על מנת להפוך את החלום למציאות: הנהלה חזקה, ידע וניסיון בפיתוח תרופות, מודל עסקי ברור וממוקד, פיזור בריא של תרופות שונות, וגישה למזומן באופן סביר.

מרכיב עיקרי שהחברה צריכה כעת הוא מזל, והסיכויים לכך טובים יותר מאשר 1 ל- 18 מיליון.

גילוי נאות כותב המאמר ממלא לעיתים טופס לוטו ועשוי להחזיק בכרטיס חיש גד

הכותב הוא מנהל תחום שוק ההון בסייבל השקעות