פוליטיקה עכשיו

לפני הכל, וידוי אישי. קופנהאגן לא אוהבת אותי. בכל פעם שאני מגיע לעיר היא מקבלת את פני בזעף, מכה בי בגשם זלעפות ומשבי רוח אדירים ועותקי נשימה שהיא מביאה במיוחד מהחוג הארקטי בשבילי. אחרים מספרים לי על עיר מודרנית ונעימה, ירוקה וחברותית, אחד המטרופולינים הטרנדיים בעולם היום.

אני מכיר את המלונות ובתי הכלבו גדושים בתיירים שבאו לקנות עיצוב דני מודרני במחירים מופקעים. את המסעדות, למשל זו שהגישה לי בשמחה את המאכל הלאומי סמורהברוד, שהתגלה כשלושה משולשים של לחם פנטסטי בגודל ארבעה על ארבעה סנטימטר ועליהם דג, גבינה ופיסת בשר מעושן, תמורת 28 אירו, טבין ותקילין. את המזנונים שגובים שמונה אירו על בקבוק מים או ארבעה על מאפין. אבל לקראת הקונגרס האולימפי שנושאו "התנועה האולימפית והחברה", אורגנו קצת שמש חמימה, שמיים כחולים ומתנדבות חייכניות. קופנהאגן מציגה עצמה כעיר שמחה שתושביה קצת פחות חמורי סבר וקפואי מזג משנהוג לחשוב.

הסיבה לשמחה היא לכאורה ספורט. דנמרק ועיר הבירה שלה חוגגות את "שנת הספורט". יותר מ-60 אירועי ספורט בינלאומיים אורגנו במהלך השנה ברחבי המדינה. הקונגרס של אופ"א, הקונגרס האולימפי, אליפויות עולם בהיאבקות, בחץ וקשת, טקוואנדו, טורנירים בסבב בעולמי בטניס, בשייט, ברכיבת אופניים ועוד כנסים, אליפויות אירופה, אליפויות פתוחות וטורנירים לנוער.

ספין דוקטורז

אבל כל זה הוא אשליה. הדנים עושים שקר בנפשם. האירוע הגרנדיוזי ששמו "הכינוס האולימפי" עוסק בספורט רק בשוליו. מרכזו עוסק בכסף. סליחה, תיקון, בהרבה מאוד כסף. לדוגמא, בהצעה של שיקגו לאירוח משחקי 2016. מדובר על הכנסות מספונסרים ושיווק בסך 1.8 מיליארד דולר. סך ההכנסות מאירוח המשחקים, כולל מתיירות, נע בין 4.4 מיליארד דולר (הערכה של חברת הייעוץ "אנדרסן אקונומיק") ו-19.2 מיליארד דולר (הערכת המארגנים).

אדריאן וורנר, כתב ה-BBC לענייני משחקי לונדון 2012 קובע בפסקנות: "ההחלטה מי יארח משחקים אולימפיים היא ההחלטה היחידה בעולם הספורט שמזיזה שווקים". ג'ון קואטס, שארגן את משחקי סידני 2000, הודה שהציפיות מעלייה ארוכת טווח ברמת התיירות אחרי המשחקים התבדו, "אבל צריך לזכור את המשבר הכלכלי בתחילת העשור, וכמובן שהממשלה המקומית חשבה שהיא לא צריכה להשקיע יותר כלום".

מצד שני, התשתיות הוקמו בעלות נמוכה יחסית, ולעיר נוספה שכונה חדשה ברמה הגבוהה ביותר. מעבר לכך, קשה למדוד אבל קל להבחין בשינויים בתפיסה של אוסטרליה כמדינה שמסוגלת לגדולות. מחוצה לה, אבל גם בקרב תושביה.

לכן משקיעות הערים המתמודדות את כל מה שהן יכולות. מאה ושבעה חברי הוועד האולימפי הבינלאומי במרכז העניינים. אנשי שיווק, יועצים וספין דוקטורז מחמיאים להם, מזמינים אותם לשיחה או ארוחה. הפוליטיקה שולטת, הספינים והקונטרה-ספינים ממלאים שיחות, ניתוחים, ואלפי דפים עמוסים בכתב צפוף של מאות עיתונאים מרחבי העולם. תחזיות עולות ונופלות, "אבל כולן לא שוות כלום. בכל רגע נתון יכול כל דבר לקרות, וראינו את זה כבר מספר פעמים", מסביר אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי. רשימת האנשים שנעצרים לומר לו שלום יכולה למלא מגזינים שלמים.

ויש גם פייבוריטית

ריו הביאה את פלה, מדריד את ראול. שיקגו שלחה לקופנהאגן את דייויד רובינסון ואדווין מוזס, את מייקל ג'ונסון וג'קי ג'וניור קרסי, שחילקו פרסים לילדים הזוכים בתחרויות. גם נדיה קומאנצ'י ובעלה, נזדיה ליוקין זוכת הזהב מבייג'ין, ועוד ספורטאים, מציגים את עצמם כתומכי שיקגו. שיקגו הביאה בסך הכל כחמישים מעודדים ותומכים, שישבו בשורות הראשונות של מרכז הקונגרסים "בלה סנטר", כולל בעלי הון חשובים: מייק רוברטס, נשיא מקדונלד'ס הקודם; נציגי משפחת פריצקר, בעלי רשת היאט וקונצרן מארמון; ולין קאלפיטר, סגנית הנשיא של NBC.

מלך ספרד הגיע לתמוך במדריד. מישל אובמה הקסימה את חברי הוועד האולימפי אתמול (ד'), אופרה ווינפרי הגיעה היום, ומחר ינאם הנשיא אובמה בפני באי הקונגרס. זה ללא ספק "נשק יום הדין" של "עיר הרוחות" שמוכיחה שוב שהיא מצליחה, במפתיע, להשיג את מטרותיה.

טוקיו שומרת על פרופיל נמוך. אולי הם כבר ויתרו. גם מושל המטרופולין שהסתובב בלובי המלון בו מתאכסן הוועד האולימפי השרה יותר מכל אווירת נכאים. מדריד, זה הרושם, עסוקים כבר בהכנות המועמדות ל-2020.

נראה כי הזוכה תהיה שיקגו או ריו, הפייבוריטית הבטוחה עד לפני מספר שבועות. כמות השמועות, הניחושים, ההנחות והסיפורים הנלווים בלובי של מלון "מריוט" בקופנהאגן היתה גורמת לכל מערכת בחירות סטנדרטית להתבייש בפינה.

בשבוע הבא ב"גלובס": סיקור נרחב של בחירת מארחת 2016