אחד הזקנים מחכמי חלם, שמע כי ישנו תוכי היכול להגיע לגיל מאה שנים, על מנת להיווכח אם אמנם נכון הדבר, הלך וקנה גוזל של תוכי שכזה.
מעשייה נוספת מספרת על חלמאי ששב הביתה ואמר לאשתו שראשו כואב, כי ישב ברכבת נגד כיוון הנסיעה. כששאלה אשתו מדוע לא ביקש להחליף מקום עם זה שישב מולו, השיב לה, שרצה לבקש, אך לא היה ממי, כי המושב ממול היה ריק.
סיפורי חלם מהווים שם נרדף למעשי שטות וכסילות. גם בממשלה שלנו לא חסרים סיפורים שכאלה, אבל כשזה פוגע בתחום ההיי טק אשר מהווה כ 50% מהייצור התעשייתי, מעסיק באופן ישיר כ-70 אלף עובדים ובאופן עקיף כ-300 אלף נוספים, הסיפור רחוק מלהצחיק.
במאמר זה אספתי כמה סיפורי חלם עגומים על תעשיית הייטק, אך אל דאגה - יש סוף אופטימי לסיפור.
מימון ביניים
אחת הבעיות הקשות בענף ההיי טק היא המחסור במימון ביניים. המחסור נובע מחוסר יכולת לשעבד נכסים בלתי מוחשיים שהם לב לבו של הסטארט אפ הצעיר. המדינה, שהתגייסה לעזור, החליטה על מתן ערבות מלאה לעומדים בקריטריונים.
פתרון זה יכול היה להיות מושלם אילמלא אחד הקריטריונים היה דרישה ל-100% ערבות בעלים.
חוק המו"פ
גם מקור חוק המו"פ ברצון המבורך לעזור ולקדם את ענף ההיי טק. הבעיה הפעם טמונה בנוסח החוק.
על פי הנהלים כיום, כל חברה צריכה להתמודד מדי שנה על תקציבי המדען הראשי, כלומר חברה שקיבלה מימון בשנה מסוימת והתחייבה לעמוד בכל דרישות המדען (וישנן רבות כאלה) לא תקבל בהכרח את המימון גם בשנה הבאה.
המשמעות היא עצומה שכן החברה נדרשת להתחייב לכל דרישות המדען ללא כל יכולת להעריך את היקף המימון שיתקבל לפרויקט ואת משכו.
הטבת מס או תרומת מס
ניסיון נוסף של המדינה לעודד השקעות בהיי-טק נעשה בעזרת מתן הטבות מס עבור פעילות בישראל. הבעיה בתמריץ זה היא שישנם מקרים לא מעטים בהם החברות הללו מוצאות את עצמן משלמות לבסוף את המס במדינה שבה הן רשומות.
כלומר מדינת ישראל מפסידה את ההכנסות ממסים אך החברה אינה מרוויחה אותו. הפתרון לכך יכול להיות פשוט יותר ויכול להתבטא, לדוגמה, בעזרת סבסוד כוח אדם.
הזמן עובר בעצלתיים
בתעשיית היי טק לזמן יש חשיבות מכרעת, בפרט בכל מה שקשור לסגירת עסקאות ומכירת חברות. הבעיה היא שכדי להשתחרר מהתחייבות החברות כלפי המדינה, במיוחד בכל הקשור ל-Intellectual property (ידע אשר המדינה שואפת להשאיר אצלה). ההשתחררות ממחויבויות אלו אורכות לפעמים שבועות. בעולם שבו אנו חיים ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, המתנה של שבועות לאישורים של המדינה יכולה להיות הגורם על פיו יקומו ויפלו עסקאות.
תחום היי טק בישראל עומד בפני איומים רבים. התחזקות השקל העלתה משמעותית את עלות העסקתו של מהנדס ישראלי. רמת ההשכלה העולה במדינות מתפתחות מייצרת אלטרנטיבות אטרקטיביות וכפי הנראה גם הממשלה לא מקלה על התהליך. חשיבות הענף לתעשייה עצומה - צמיחה בשיעור 10% בענף מובילה לצמיחה ב-2% בתוצר ומובילה לירידה באחוז שלם האבטלה.
אבל הבטחנו סוף יחסית אופטימי ולמרות סיפורי החלם הרבים נראה כי משהו בכל זאת מתעורר בכנסת שלנו. לאחרונה ביוזמתו של ח"כ רוברט אילטוב ממפלגת ישראל ביתנו הוקמה שדולה לקידום תעשיית ההיי טק בישראל. השדולה החלה לגבש הצעות חוק לעידוד הייטק בישראל ואנחנו מבטיחים להמשיך לעדכן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
