לא כל-כך מהר יוצאים מפשיטת רגל

נכנסים לפשיטת רגל, יוצאים מפשיטת רגל, ככה, בלי בעיה? אילו המטרה של CIT היתה רק לקפוץ לפשיטת רגל, לצאת ממנה במהירות ולחדש את עסקיו היתה נראית כה קלה.

חברת ההלוואות לעסקים שהפכה לבנק פשטה רגל לאחר שזכתה באישור בעלי האג"ח שלה להתארגנות מחדש. אבל התוכנית של הבנק להתכווץ ולהתארגן מחדש סביב החברה-הבת שלו ביוטה תלויה בברכת המפקחים - ביניהם אותם מפקחים שלא חשו לעזרתו לפני כמה חודשים וכבר הורו לו לחדול מצבירת פיקדונות.

משרד האוצר האמריקני הפסיד כנראה את אותם 2.3 מיליארד דולר שהוא סיפק ל-CIT. לעומתו, חברת ביטוח הפיקדונות הפדרליים, FDIC, שסירבה להעניק לבנק גישה לתוכנית הערבויות שלה ביולי - ראויה לשבח על שלא המשיכה לממן את הבנק הזה.

השווקים התעלמו מן הידיעה על פשיטת הרגל הזו בהיקף 70 מיליארד דולר, שלא נתפסת כסיכון מערכתי. לרשתות השיווק, שהן לקוחות של CIT, היו חודשים רבים להתכונן לנפילתו. מחזורי ההלוואות המסחריות של הבנק היו כבר בקושי שליש מרמתם ב-2007 בששת חודשי השנה הראשונים, וכעת צפוי אובדן נוסף של עסקים.

כאשר השופט יאשר את פשיטת הרגל שלו יעמוד CIT בפני שני אתגרים: הראשון הוא למכור נכסים כדי לצמצם את גודלו ב-80% אולי. מימון חירום יקר ומרווח ריבית שלילי מספקים מניע לפעול במהירות. ומה שיותר יסודי: CIT חייב לממן את פעילות המימון לעסקים שלו באמצעות פיקדונות בעלות נמוכה.

FDIC עצרה בצדק את הבנייה המהירה של פיקדונות זמניים שסיפקו חברות ברוקרים, ול-CIT אין רשת סניפים, פלטפורמה באינטרנט ומומחיות בנקאית קמעונאית שנחוצות כדי לצבור פיקדונות ולהמציא את עצמו מחדש. ועל זה מדובר למעשה.