יש חדש במערב

לכולנו יש לפחות חבר אחד שהתפקיד שלו הועבר למזרח. מהלך שבתחילתו נראה כשולי בחיי התאגידים הפך בעשור האחרון לחלק מרכזי בתהליכי הייצור הגלובלי. ברמת המקרו חלק גדל והולך מהתוצר העולמי מיוצר במדינות מתפתחות, ובעיקר במזרח.

המעבר למזרח היה המרעום, והוא הופעל ומכאן הפיצוץ הוא כבר רק עניין של זמן.

החיפוש אחרי כח אדם זול יצר עלייה ביכולות הייצור במזרח, שיפור טכנולוגי אדיר ומהיר, שבהתחלה סיפק עבודה רק לעובדי צוורון כחול ופועלים פשוטים אחרים: תופרים, יצרני חומרי גלם, פלסטיק, מוצרי חשמל פשוטים וכדומה.

בהמשך עברו למזרח מוקדי שירות הלקוחות, מה שגרר פתיחה של מוסדות השכלה שיכשירו עובדים בעלי יכולות גבוהות יותר. ככל שתופעת המעבר למזרח התרחבה, כך נדרשו שם אנשים מוכשרים יותר. מוסדות ללימודים גבוהים נפתחו ועשרות אלפי מתכנתים, אנשי חומרה ומהנדסים זרמו לחברות הצמאות לכוח אדם זול.

הנהלה בקצה מערב

עד כאן הכל היה בסדר, לפחות מנקודת מבטו של האדם המערבי. בחצי הכדור המפותח נותרה בעיקר ההנהלה, הזוטרה והבכירה, וגופי השיווק והמכירות, השאר התבצע במזרח. המערב נותר עם מיליוני כלכלנים, עורכי דין, מנהלי פרוייקטים, ובוגרי מנהל עסקים שניהלו תאגידים שייצרו אי שם במזרח.

כשהועברה גם ההנהלה הזוטרה למזרח נפתחו באופן לא מפתיע גם אוניברסיטאות למנהל עסקים, משפטים ומקצועות חופשיים אחרים. רובם זרמו לחברות המערביות. אבל חלקם שילבו את הידע שרכשו ואת היוזמה המושרשת באדם שחייו חיי הישרדות והקימו עסקים חדשים.

עובדים מוכשרים וזולים יש, יכולות יצור יש, מנהלים יש, והמון מיזמים הוקמו והנהלתם הראשית במזרח. לכן כמובן גם הרווחים נותרו שם.

ובעוד שהאדם המערבי מתמכר לצריכה מבוססת על אשראי, האדם במזרח משתמש בהכנסה המשופרת לצריכת מזון מגוון, השכלה, תחבורה ומשפר את חייו הצנועים. בתום כמה שנים הופכים המייזמים החדשים לתאגידי ענק שמרווחים הרבה מאוד כסף. את העודפים הם שומרים בבנק בהתחלה, כשהרווחים תופחים, בוחרת האוכלוסיה שמאופיינת בידע בסיסי בשוק ההון להשקיע בניירות ערך חסרי סיכון, כמו אג"ח של ארה"ב.
ארה"ב ומדינות מפותחות אחרות הרי צמאות להון כדי לשמור על רמת החיים הקיימת והן מוכרות עוד ועוד אג"ח למשקיעי המזרח.

אבל תהליך הלימוד במזרח לא נעצר. בשנים אחרונות אנו עדים לכך שההשכלה הפיננסית מתרחבת במהירות. עוד ועוד משקיעים הופכים לפעילים בשוק ההון. יתרות המטבע האדירות לא מופנות יותר לאפיקים סולידיים.

שקוע בחובות

הגולם קם על יוצרו, משקיעי המזרח מתחילים בתקופה האחרונה לקנות תאגידים במערב. תאגיד טאטא הענק שמוכר בארץ בעיקר בתחום הרכב רכש לאחרונה את יגואר ולנד רובר. אורנג' הישראלי הוחזקה עד לאחרונה על ידי חברה מהונג קונג. חלק ממניות חברת 3COM האמריקאית-ישראלית נרכשו על ידי חברת התקשורת הסינית, הואוויי (Huawei). פטרוצ'יינה חברת הנפט הסינית נמצאת במסע רכישות מסביב לעולם ורק בספטמבר האחרון קנתה את חברת את'בסקה הקנדית תמורת 1.7 מיליארד דולר, העוסקת במיצוי נפט מחול בצפון המדינה. בכך השלימה החברה הוצאה של 13 מיליארד דולר בהם רכשה נכסים בסינגפור, עיראק, אפריקה, ונצואלה, קנדה וברזיל.

אלו רק מספר דוגמאות והן קצה קצהו של קרחון של מגמה עולמית שרק עכשיו החלה וצפויה לדעתי להיות התופעה החשובה בעשור הבא. זאת מכיוון שנראה שהסינים וההודים ימשיכו לייצר רק עוד ועוד. אצלנו, כמו בכל שאר המדינות המפותחות כולם רוצים ללמוד משפטים ומנהל עסקים. מתי בפעם האחרונה פגשתם מישהו שמתמחה בתפירה חקלאות או נגרות.

זה אומר שאנחנו נמשיך לשקוע בחובות ובמזרח ערמות הכסף ימשיכו לרכוש כל מניה רעננה. המזרח ישתלט על המערב והשפעתו תגדל לא רק מבחינה כלכלית אלה גם תרבותית ופוליטית. מה יקרה אז? קשה לומר. אבל ברור שזה ישנה את סידרי עולם המוכרים לנו היום, ושהתקיימו רוב מאה הקודמת.

מהפכה בדרך

האם המזרח יהפוך נהנתן וקפיטליסטי? האם אזרחי המערב שנשלטים על ידי הבוסים במזרח, יבצעו הפיכה, ילאימו את הרכוש ויצעדו לכיוון הסוציאליזם שיבטל את זכות הקניין של מעצמות המזרח?

נשמע מופרך, נכון. אבל כשאני מנסה ללא הצלחה לסתור את התאוריה הזו, כשאני בוחן את התהליך שהולך ונבנה כבר הרבה מאוד שנים, היא נשמעת לי הרבה יותר סבירה.

קוראי היקרים, אם יש לכם טיעונים טובים כנגדה, אשמח לשמוע אותם.