תחתית הפחד

בהיבט אחד אפשר לפרגן ל"פעילות על טבעית" מכל הלב - הוא בהחלט פתרון יצירתי ומרשים לבעיות תקציב. כמו אביו הרוחני, "פרויקט המכשפה מבלייר", גם "פעילות על טבעית" הוא סרט אימה שנעשה בתקציב זעום (15 אלף דולר), ומתחזה לסרט ביתי שמתעד אירועים אמיתיים. גם כאן השחקנים משחקים פחות או יותר את עצמם, גם כאן עיקר האימה נובע ממה שעלול לקרות בכל רגע ולא ממה שקורה בפועל.

כמו "פרויקט המכשפה מבלייר", גם "פעילות על טבעית" הוא סיפור סינדרלה: סרט עצמאי קטן שאומץ על-ידי אולפן גדול והפך ללהיט. "פעילות על טבעית" נקנה על-ידי אולפני פרמאונט ולווה בקמפיין אינטרנטי מתוכנן היטב. הוא גם צד את עינו של סטיבן ספילברג, שתרם לסרט סיום חדש במקום הסיום המקורי של הבמאי אורן פלי.

ואם התמונה הזכורה מ"פרויקט המכשפה מבלייר" היא זו של הגיבורה שמטפטפת נזלת על המצלמה, התמונה שתיזכר מ"פעילות על טבעית" היא חדר השינה של זוג הגיבורים, מיכה וקייטי, כפי שהוא משתקף בעדשת המצלמה באמצע הלילה.

מיכה וקייטי הם זוג מאוהב החולק וילה נאה בסן דייגו. רעשים מוזרים והתרחשויות לא מוסברות בבית מטרידים את קייטי, והיא חוששת שישות מסתורית רודפת אותה. מיכה קונה מצלמה כדי שתתעד את הנעשה בבית, גם בזמן שהשניים ישנים, ותספק הוכחות לנוכחות של שדים ורוחות בבית.

כמו הפקת מתנ"ס זולה. מתוך "פעילות על טבעית"

הסרט הוא למעשה מה שמשתקף במצלמה של מיכה. אנחנו צופים דרכה כשהזוג הצעיר משתעשע בצילום סרטים ביתיים סטנדרטיים, ואנחנו ממשיכים לצפות דרכה בחשש כשמיכה וקייטי ישנים בחדרם החשוך, וקול צעדים מאיים נשמע מטפס במדרגות. בהדרגה המצב מחמיר, השד העוין שמתחבא בבית הופך מאיים יותר, ובכל פעם שיורד הלילה ומגיע אותו שוט מוכר של חדר השינה החשוך, גובר החשש מפני מה שעומד לקרות.

כל הכבוד לאורן פלי. היכולת לייצר מתח ועניין ממצלמה על חצובה בחדר חשוך ובו שני אנשים ישנים, היא לא משהו שכדאי לזלזל בו. וזה ודאי עדיף מבחינה יצירתית על סרטים שתלויים באפקטים מיוחדים. אבל הבעיה היא שגם עם כל היצירתיות והיוזמה, הסרט לא מספיק מפחיד. הסיפור לא אמין (מיכה מתעקש לטפל בשד בעצמו ולא להיעזר במומחה, משל היה היצור המיתי מהגיהינום ג'וק מצוי, בנימוק ש"זה הבית שלי ואני לא אתן לאף אחד להתעסק עם החברה שלי").

המשחק לא מספיק טוב (בעיקר קייטי, בעיקר בחלק הראשון של הסרט, לפני שהיא מתחרפנת). ההופעות של השד נראות לפעמים כמו הפקת מתנ"ס זולה, בה מישהו הזיז את העלים בעציץ ומישהו אחר הסיט את הווילון בחוט נסתר.

ולמרות ההשוואה המתבקשת ל"פרויקט המכשפה מבלייר", הסיפור הזכיר לי דווקא את "קחי אותי לגיהינום", עוד סרט מהשנה האחרונה שבו אישה צעירה נרדפת על-ידי שד בלתי נראה. ב"קחי אותי" הצופים נשתלים בתוך תודעתה המסויטת של הגיבורה וחווים שם אימה טהורה. ב"פעילות על טבעית" אין אימה כזו. יש רק בהלה רגעית מרעשים פתאומיים, והמתנה מעצבנת לרגע בו ייגמר הטיזינג של דלתות נטרקות וצעדים במדרגות, ויגיע כבר הקטע המפחיד באמת.

אז "פעילות על טבעית" הוא בהחלט הישג מרשים ומעורר השראה, אבל אל תאמינו להייפ, הוא לא ימנע מכם לישון בשלווה בלילה. *