לחיות את הרגע או להתכונן לעתיד

התכוננות לעתיד מעסיקה אותנו חלק ניכר מהזמן בכל יום נתון: מה יהיה? האם נכון לי לעשות כך? האם איהנה מזה בעתיד, או שאולי אצטער על כך?

עשרות אלפי פנסיונרים הגיעו במשך עשרות שנים לפת לחם, משום שלא השכילו להבין שיש סבירות שיגיעו לגיל שבו יוצאים לפנסיה ולא הבטיחו לעצמם הכנסה נאותה. גם היום אני פוגש מאות עצמאים שחייבים לדאוג לעצמם לתקופת הפנסיה כי אף אחד אחר לא עושה זאת עבורם, ועדיין הם מעדיפים לקנות ג'יפ מיותר במאות אלפי שקלים מאשר להפריש כל חודש כמה מאות שקלים לטובת העתיד.

באופן גס ועל-פי ניסיוני, ניתן לחלק את בני האדם לשני סוגים. הסוג הראשון הם אלה שעובדים עבור העתיד, ממש כאילו מדובר בעבודת אלילים, מוכנים להשקיע כל מאמץ ולוותר כל ויתור על מנת שבעתיד יהיה טוב יותר, בטוח יותר, נוח יותר, נכון יותר וכדומה.

הסוג השני הם אלה שהפחד מהלא נודע גורם להם להתעלם ממנו לחלוטין: "בשביל מה לתכנן", "לך תדע מה יקרה", "אני חי את היום", "מחר נדאג למחר".

בחיים כמו בחיים, נראה כי הדרך הטובה ביותר נמצאת איפשהו באמצע. חשוב להבין - העתיד אינו מצב קיומי. הוא רעיון, תפיסה או דמיון שיכול, עלול ואף משתנה באופן בלתי פוסק.

הנחת היסוד שזה בסדר לסבול 5, 7 ו-10 שנים על מנת שבעתיד יהיה טוב יותר היא הנחת יסוד מסוכנת. מדוע? מכמה טעמים: ראשית, מי אמר שעוד 5, 7 או 10 שנים נהיה פה? מי הבטיח לנו? ייתכן שאת השנים שהיו לנו בחרנו להעביר בסבל. חבל, לא?

שנית, מכיוון שהעתיד הוא רק תפיסה או רעיון, ייתכן שנסבול עכשיו עשור עבור תפיסה שתשתנה דקה וחצי לפני שנגיע לקו היעד הדמיוני שהצבנו לעצמנו. כמה מאיתנו השקיעו שנים בלימודים משעממים ומעייפים שגרמו לנו מפח-נפש, רק כדי לגלות שממש לא בא לנו לעבוד בתחום שלמדנו? כמה מאיתנו סבלו בתפקידים לא מעניינים ובמסגרות ארגוניות נוראיות רק כדי להגיע לתפקיד נחשק, ובסוף כשהגיעו אליו הבינו שאינם נהנים אפילו מרגע אחד ושהתפקיד שונה לגמרי מהתמונה שציירו בדמיונם?

קיים כמובן גם המצב השני - אם כן נהיה פה בעוד 5 או 7 שנים, מה הייעוד שלנו? מה חשוב לנו שיקרה עם חיינו? ייתכן שכל התכנונים שלנו יתעופפו כמוץ ברוח, אבל מה אם מסלול חיינו יתפתח בצורה הגיונית ולוגית מבלי שדאגנו להתכונן למה שיקרה, ונמצא את עצמנו נטולי כל או חסרי עניין?

חשוב לזכור - לא כדאי להקריב את ההווה למען העתיד. ההווה הוא הזמן היחיד והאמיתי שבו אנו חיים, פועלים ומרגישים, ולכן אנו מחוייבים להווה התחייבות גדולה מאד, מחוייבים לכבד אותו ולמקסם את איכות חיינו - ועכשיו.

מצד שני, כאשר יעברו השנים והעתיד יהפוך לעכשיו, הרי שאז יהיה הוא ההווה. אם לא נדע להציב את הבסיס והיסודות בהווה, הרי שההווה ההוא שיקרה בעתיד ייראה שונה מכפי שהיינו רוצים אותו, ואנחנו נשלם על כך מחירים לא פשוטים.

מתוך כל אלה בהחלט חשוב להציב מטרות לעתיד, לצייר מעת לעת את תמונת הדמיון שלנו בקשר אליו - ואז לזהות בהווה מה אני יכול לעשות על מנת לפעול במסגרת הרצונות האלה, תוך כדי שאני שומר על שמחת ואיכות החיים שלי היום. אם צריך לבצע שינויים בתוכנית שלי או בבחירות שלי היום, יש לעשות זאת.

חשוב עוד שנבין כי בדרכנו להשיג מטרות עתידיות מסוימות, זה אפילו בסדר שנמצא את עצמנו פועלים בהווה מחוץ לאזור הנוחות שלנו. אזור הנוחות אינו קדוש, והוא פעמים רבות מביא לידי ביטוי לא את מה שנכון לנו אלא דווקא את הפחדים והחסמים שלנו.

על כל אחד מאיתנו למצוא את הדרך הנכונה עבורו ולראות איזה מחיר הוא מוכן לשלם היום במסגרת תוכניות עתידיות, ואיזה מחיר ממש לא.

טיפים להיערכות כלכלית לעתיד

1. רשמו על דף בצורה מפורטת את תמונת העתיד שלכם בכל תחומי חייכם (משפחה, קריירה, תחביבים וכדומה) 10 שנים או 20 שנים קדימה.

2. רשמו על אילו דברים, הנאות או פעילויות בהווה אתם מעוניינים לשמר מכל משמר ואינכם מוכנים להתפשר עליהם.

3. צרו תוכנית פעולה בהווה שמטרתה השגת המטרות העתידיות (ודאו שאין חפיפה בין פעולות אלה לסעיף 2).

4. זהו כבר עכשיו אירועים משמחים אך בעלי משמעות כלכלית כמו בר-מצווה, יציאה לפנסיה וכדומה, ונקטו פעולות אפקטיביות על מנת להכין את עצמכם כראוי. זכרו כי כל שנה שעוברת תחייב אתכם להפריש סכומים גבוהים יותר לקראת הפנסיה, שייתכן שיקשו על התנהלותכם היומיומית, בעוד שהפרשה מתונה מגיל צעיר תהיה פשוטה יותר ונוחה לתזרים המזומנים.

הכותב הוא מנחה התוכנית "משפחה חורגת", מנכ"ל ובעלים של חברת האימון "תות תקשורת ותוצאות"