התייקרות הזהב היא ספקולציה

הזהב ממשיך לשבור שיאים לאחר שחצה בימים האחרונים את מחיר 1,200 הדולר לאונקיה. עליות מתמשכות וקביעת שיאים חדשים בכל חודש חייבים להדליק אור אדום בקרב משקיעים, במיוחד כשמדובר בסחורה ולא במנייה שערכה עולה כתוצאה משיפור בתוצאות הכספיות של החברה הנסחרת.

ראשית יש לנסח את השאלה, והיא ברורה: האם מחירי המתכות הגבוהים נובעים מבועה בשוק או שהם מייצגים עלייה אמיתית בביקושים הראלים.

כדי לענות על השאלה נצטרך לבחון האם העלייה נובעת מ"טכנאים" ספקולנטים שמסתמכים על ניתוח טכני ורוכבים על המגמה החזקה. או שמדובר במשקיעים לטווח ארוך וביקוש עסקי לחומר גלם.

אם נניח שהספקולצים קובעים את טון, אזי ברגע שיהיו סמנים לשינוי במגמה, כמו חצייה של הממוצע נע 200 או אינדיקטור מקובל אחר, ערך המתכות ירד בחדות, שלא לומר יתרסק בעשרות אחוזים חזרה לעבר רמות ה 700 דולר לאונקיה שלפני המשבר הפיננסי.

אך אם מדובר בעלייה אמיתית, בביקושים של משקיעים לטווח ארוך ותעשיות הצורכות זהב כחומר גלם, אזי נוכל אולי לטעון שהמחירים הללו מבוססים על מציאות ראלית מסויימת.

לדעתי עלייה החדה במחיר המתכות החלה בעקבות גל של ספקולנטים שמתמחים בנתוח טכני שברחו לאפיק זה, למודי ניסיון מהתנהגות הזהב במשברים קודמים. בעקבות הפזרנות האמריקאית ותוכניות העידוד של בוש ואובמה הצטרפו לשוק בשלב השני גם הספקולנטים הפונדמנטלים, אלה שרואים בעלייה בחוב הלאומי של ארה"ב את האינפלציה הבאה וקונים במטרה לשמור על הערך הראלי של השקעותיהם.

שתי הקבוצות חזקו את המגמה די זמן כדי שהמשקיעים לטווח ארוך יתחילו להאמין שהיא נכונה, ואז התרחש המפנה האמיתי ודחף את הזהב לחצות את מחיר 1000 הדולר לאונקיה, לאחר שבעבר נכשלו הנסיונות "להריץ" את הזהב אל מעל רמה זו.

המשקיעים ששינו את התמונה הם הבנקים הגדולים, ובראשם הבנקים המרכזיים של המדינות השונות. איבוד הערך המתמשך של הדולר האמריקאי הגביר את חששם של הבנקים ליתרות ההון שלהם. הריבית, שהוותה פיצוי בעבור הסיכון על ההשקעה בדולר התנדפה כלא היתה והתניעה מגמה שהחלה במזרח הרחוק וחילחלה בשקט ומהירות יחסית מערבה למדיניות ההשקעה של בנקים מרכזיים רבים.

הבנק המרכזי של רוסיה, הודו, סין וקוראיה כבר הודיעו שרכשו זהב במיליראדי דולרים ושיש להם כוונה להמשיך את הרכישות לתוך 2010. המדיניות הזו, מעודדות בנקים מסחריים רבים לפעול באופן דומה בעתיד.

שינוי המדיניות הזרימה לשוק כסף גדול וזרם עיקבי. כיוון שנכסים שמחזיקים בנקים מרכזיים לא בהכרח נזילים מיידית, ולכן רק הון חדש שהתפנה מהשקעות אחרות כמו פקיעת אגרות חוב של קרן המטבע או הפדראל זירב , הועבר בהדרגתיות לקנייה של זהב ומתכות אחרות.

בשורה התחתונה: אין מה שיעצור את התחזקות הזהב. כדי שהמגמה הנוכחית תתהפך, צריכה הכלכלה האמריקאית להתאושש ולהתחזק באופן דרמטי שיחזיר את האמון העולמי בדולר האמריקאי.

גם הכלכלנים האופטמיים ביותר לא צופים מהלך שכזה בשנה הקרובה ולכן נראה שאין מה שיבלום את המשך התחזקות המתכות בחודשים קרובים, מה שמעלה את הסבירות שעדיין לא ראינו את השיא במחירי המתכות.