בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את העיתונאית ד"ר אילנה דיין ואת זכיינית ערוץ 2 לשעבר טלעד לפצות ב-300 אלף שקל את סרן ר', אותו השמיצו בתחקיר שפרסמו בתוכנית "עובדה" בפרשת "וידוא ההריגה".
דיין אף חויבה לפרסם בתוכניתה את תוצאות פסק הדין, לתקן שורה של עובדות שגויות שהוצגו בתחקיר, להבהיר כי הכתבה העבירה מסר שגוי ולהדגיש כי סרן ר' זוכה במשפטו הצבאי.
סרן ר' היה מפקד פלוגה בגדוד שקד של גבעתי. התחקיר עסק באירוע מאוקטובר 2004, בו נהרגה נערה פלשתינית בת 13 בגבול רפיח.
בפסק דין בן 130 עמודים קבע השופט נעם סולברג כי הכתבה הוציאה לשון הרע על ר'. "הכתבה קובעת עובדות לגביו ושופטת אותו. הוא מוצג בה כמי שיצא מוגן לעבר ילדה קטנה ירויה, ירה בה מרובהו ואז שב וירה צרור לגופתה. הוא נשמע מורה לחייליו הוראה אכזרית לירות בכל מה שבמרחב, לרבות פעוטות. הוא מוצג כאילו ניסה להסתיר את מעשיו בעת התחקירים בהפעלת לחץ על פקודיו לשקר... הצופה לומד כי חייליו, כמותו, יורים בילדה קטנה באדישות ובאטימות, מכוח צייתנות עיוורת להוראות אטומות, ולבסוף חוגגים את ניצחונם".
"כשל חמור"
הגנת "אמת בפרסום" לא עומדת לדיין וטלעד, פסק השופט, שכן למרות שאמצעי העריכה בהם השתמשו אינם פסולים כשלעצמם, הרי שבחלק מהעניינים המרכזיים בכתבה הוצגו עובדות בדרך שנטתה מהאמת, ואף הוחסרו עובדות שחשיבותן היתה רבה להצגת תמונה מאוזנת.
לדברי השופט, "ההצהרה היומרנית של אילנה דיין כי העובדות הן ברורות התגלתה כחלולה. הכתבה התיימרה להעמיד בפני הצופה חומרים אותנטיים, צילומים 'מהשטח', כמות שהם. מידת האמון שנתן הצופה בכתבה ובאילנה דיין, לאור ההבטחה כי יוגשו לו חומרים אותנטיים, היתה מוגברת - אך זו הכזיבה".
סולברג קיבל אמנם את טענת דיין כי לא פעלה משיקולי רייטינג וכי המניע לפרסום לא היה לפגוע בצה"ל, אך נקבע כי היא חרצה את דינו של סרן ר' וכי הכתבה לא פורסמה בתום-לב.
"לא בזדון נעשה הדבר כי אם ברשלנות, ועדיין חמור הוא הכשל הזה. הכשל היה בחתירה אל המטרה - העברת מסר שאינו קשור לתובע כדי לעורר דיון ציבורי - תוך הזנחת המשמעות הנגררת מכך על שמו הטוב של התובע, על הגינות ההליך הפלילי שבפניו עמד, על אמיתות התמונה המצטיירת קבל עם ועולם", אמר סולברג.
אמינות גבוהה
השופט הדגיש את הנזק שנגרם לסרן ר'. "הכתבה היכתה גלים, ממצאיה התקבלו כמוחלטים, מסקנותיה כסופיות. עד לשידורה היה שיפוט האירוע בזירה הציבורית נתון בספק ובמחלוקת. לאחר ששודרה הוסר הספק. המשפט הציבורי כבר הוכרע, המשך ניהול ההליך בבית הדין הצבאי נראה היה טפל". זאת, הן בשל תוכן הכתבה וסגנונה והן בשל המוניטין של אילנה דיין והתוכנית עובדה.
"לדיין מוניטין רב שנים של עיתונאית הגונה ואמינה, ערכית ומקצועית. שידור הכתבה במסגרת זו היקנה לה אמינות גבוהה בעיני קהל הצופים ובעיני עיתונאים אחרים, ומכאן ההשפעה הרבה שהיתה לכתבה", אמר סולברג.
בקביעת הפיצוי לקח סולברג בחשבון (תוך מתיחת ביקורת על דיין) כי "גם לאחר שהגיעו תלונות מגורמים שונים על אופן עשיית הכתבה, וגם לאחר שנודע לדיין וטלעד כי במהלך המשפט מתבררות עובדות המשנות את התמונה, הוסיפה אילנה דיין לדבוק בכתבה", ואף המשיכה להתגאות בתחקיר ולומר כי "לא הייתי עושה שום דבר אחרת".
סולברג ציין כי כאשר "הדברים נעשו על גבי במה מכובדת, אל מול קהל צופים רב, על-ידי עיתונאית ששם הגינותה ומקצועיותה הולכים לפניה, יש מקום לפסוק פיצויים בשיעור גבוה, כדי להרתיע וללמד לקח".
דיין וטלעד חויבו ב-80 אלף שקל הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין. (ת.א. 8206/06).
קישור לפסק הדין המלא: http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4910904.doc
"עובדה": פסק הדין שגוי
ממערכת "עובדה" נמסר בתגובה: "אנו סבורים כי פסק הדין שגוי וגדוש בקביעות שאינן עולות בקנה אחד עם עקרונות העיתונות החופשית ועם ערכיה של חברה דמוקרטית, כפי שבאו לידי ביטוי בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון. מערכת 'עובדה' שומרת לעצמה את הזכות לערער עליו בפני ערכאה גבוהה יותר. ההחלטה בנידון תתקבל בימים הקרובים".
סרן ר': "הוצגתי כרוצח צמא-דם"
סרן ר' היה מפקד פלוגה בגדוד שקד של גבעתי. התחקיר עסק באירוע מאוקטובר 2004, בו נהרגה נערה פלסטינית בת 13 ליד מוצב גירית של צה"ל, החולש על ציר פילדלפי ברפיח. הנערה נורתה על-ידי חיילים, לאחר שזוהתה כמחבלת ונעה באזור האסור לתנועת פלסטינים. כמה מחיילי הפלוגה פנו לעיתונאי של "ידיעות אחרונות", וסיפרו לו כי ר' ירה צרור מטווח אפס בגופתה של הנערה, כדי לוודא את הריגתה.
הפרשה עוררה סערה בציבור, ולאחר תחקירים שקיים הצבא התברר כי רס"ן ר' לא ירה את הצרור בגופת הנערה, וכי לא דבק רבב ערכי במעשיו. עדויות שונות מצד חיילים, שחלקן התפרסמו בתוכנית "עובדה", הביאו לפתיחת חקירת מצ"ח על נסיבות התקרית ולהשעייתו של ר'. לבסוף הוא הועמד לדין בגין שימוש בלתי חוקי בנשק, שיבוש הליכי משפט וחריגה מסמכות.
לאחר שאחד העדים המרכזיים במשפט הודה כי שיקר בתחקיר וגם במצ"ח, זיכה בית הדין הצבאי את ר' באופן מלא. בעקבות זאת טען ר' כי התחקיר של דיין, ששודר מספר שעות לאחר שהוגש נגדו כתב האישום, הציג אותו באמצעות "סילופים וזיופים כרוצח צמא-דם של ילדות פלסטיניות תמימות".
באמצעות עוה"ד אלעד אייזנברג ויואב מני תבע ר' פיצוי בסך 3 מיליון שקל. לטענתו, התחקיר בתוכנית "עובדה" היה מסולף ותעמולתי, ולא השאיר לו כל סיכוי במאבק על דעת הקהל ועל שמו הטוב. דיין לא חיכתה לבית הדין הצבאי, טען רס"ן ר', היא כבר עשתה "בית דין שדה", תוך עריכה סלקטיבית ומגמתית של חומרי החקירה הגולמיים.
בכתבה שודרה גם הקלטה של רשת הקשר הצבאית בזמן האירוע, וכן קטעי וידיאו המאששים כביכול את הטענה כי בוצע וידוא הריגה. ואולם, לטענת רס"ן ר', מדובר היה ב"בישול": בחלק מהמקומות הודבק פס הקול באופן שאינו תואם לתמונות ומטעה את הצופים. בנוסף, הוא טען כי צילומי אילוסטרציה מאירועים אחרים הוצגו כאילו צולמו באירוע המדובר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
