יעקב נאמן טעה?

שר המשפטים הינו משפטן מובהק בזכות בקיאות במשפט האזרחי החילוני, אותו הוא מנסה כביכול להחליף במשפט ההלכה.

יעקב נאמן ידוע כזהיר ושקול. הפעם גבר עליו יצרו, והוא לא עמד בפיתוי בהופיעו לפני ציבור רבנים שמרן ונלהב, ואמר לו את אשר ערב על אוזנו: "להחזיר עטרה לישנה" ו"צעד אחר צעד ננחיל לאזרחי ישראל את חוקי התורה ונהפוך את ההלכה למשפט המחייב במדינה".

חבל שהאיש החכם הזה הטביע את התינוק (המשפט העברי על חלקיו הישימים) במים של המלל הדמגוגי. חבל גם שהפוליטיקאים יריבי נאמן קפצו על דבריו כמוצא שלל רב, ושופכים את התינוק עם המים.

שר המשפטים יודע היטב כי אין להחיל את דיני התורה וההלכה על מדינת ישראל, כפי שהם משתקפים בפי מורי ההלכה היום, ובוודאי שאין להחילם כמקשה אחת. יש במשפט העברי דינים והלכות שאינם ישימים היום, וישנם כאלה שלא היו ישימים גם בעבר. כל עוד אין ניסיון משמעותי, רחב ומעמיק להתאים את המשפט הזה לחיינו - אין אפשרות לנחיל אפילו חלקים ממנו לאזרחי ישראל, יהודים וערבים.

מצער ששר המשפטים לא מצא לנכון כתלמיד חכם לומר דווקא בכנס רבנים אורתודוקסי כי יסודותיו של המשפט העברי האזרחי, הדינים שבין אדם לחברו, הם משפט עם אוריינטציה נאורה, מתקדמת וסוציאלית, דווקא בימים אלה של קפיטליזם חזירי.

כל מי שזכה ללמוד משהו מן המשפט העברי, ולו מעט מזער, מוצא במשפט זה הומניזם, הגנה על העובד, הגר והדל. כל מי שהתחנך על ברכי הציונות הדתית של פעם, וכל מי שממשיך לעיין במשפט העברי, יודע כי טוב היינו עושים לו למדנו ולימדנו אותו יותר ומסגלים את כוחו של המשפט העברי, כי בו טמונה מה שקרוי בפי הרבים "רוח היהדות".

שר המשפטים מטיף ל"החזרת העטרה לישנה". מי שמעוניין בהנחלת היהדות לאזרחי ישראל צריך, לדעתי, להטיף דווקא בכנס רבנים להחזיר עטרה לחידושיה.

המשפט העברי האזרחי היה רלוונטי כל עוד ידע להתחדש ולהתמודד עם רוחות התקופה ועם הנסיבות המשתנות שהזמן גרמן. לדוגמה: "היתר עסקא" (פיתרון לאיסור על הריבית); "פרוזבול" (פיתרון שמיטת החובות); "חרם דרבנו גרשום" (תקנות חשובות בדיני אישות ופרטיות). כל זאת, בעזרת דוקטרינות משפטיות שונות שאין זה המקום והזמן לפרטן.

דיני היושר של המשפט העברי הקדימו באלפי שנים את גאווה המשפט האנגלי - דיני האקוויטי, דיני היושר, פרי המשפט האנגלי. זכויותיו של העובד השכיר הוכרו במשפט העברי מאות שנים לפני שהעולם המערבי החל להכיר, רק ב-150 השנים האחרונות, בזכויות אלה, וכל זאת בשפיכות דמים ועלייה על בריקדות.

חבל מאד שרוב רבני הדור הזה וחכמיו חוששים מן החדש והנאור, ורובם מיישרים את עצמם ב"לימין שור" על-פי הפסיקות הקיצוניות והמחמירות, מתוך פחד מפני המודרנה, כשקולם של המחדשים והמתירים אינו נשמע.

באותה מידה, חבל עד מאד שאנשים שונים ובעיקר פוליטיקאים, שחלקם בורים ועמי הארץ, מנצלים את ההזדמנות כששר משפטים חכם לוקה בחוסר חכמה, ושופכים קיתונות של רפש על מורשת היהדות, וכך שופכים את התינוק עם המים.

הכותב הינו שותף בכיר במשרד עו"ד עמית פולק מטלון ושות'