פישר הוא המבוגר האחראי

נגיד בנק ישראל, הוכיח פעם נוספת שהוא "המבוגר האחראי" וכנראה היחיד בסביבה וכנראה גם בכפר הגלובלי. פרופסור סטנלי פישר היה הנגיד הראשון אשר הוריד את הריבית בשיאו של המשבר הכלכלי באוקטובר 2008 והוביל אחריו את הבנקים המרכזיים בעולם, פישר היה גם הנגיד הראשון שהחל בהעלאות ריבית, ובאופן לא מפתיע מעלה שוב את הריבית לחודש ינואר.

הנגיד מנהיג את מדיניות היציאה מהמשבר הכלכלי באופן עקבי וברור, ואולי באופן מפתיע וחריג במחוזותינו - הצבת יעדים ברורים והשגתם. מי שעוקב אחרי פרופסור פישר לא אמור היה להיות מופתע.

הנגיד פועל באופן עצמאי לחלוטין ומנהל מדיניות בלתי תלויה (במילים אחרות לא סופר אף אחד), לא במשק האמריקאי ולא קולגות מאירופה, ובוודאי אינו תלוי בגחמותיהם של פוליטיקאים וכלכלנים, יתרה מכך פרופסור פישר הוא כנראה בעל התפקיד היחיד בישראל אשר מוביל מהלכים גלובליים, ומתווה דרך עבור בנקים מרכזיים בעולם.

בשעה שהשווקים בעולם מהווים מעין חיקוי מוקטן לשוק האמריקאי, ועיני המשקיעים נשואות אל Uncle Sam ובעקבותיהם המדדים, המוכיחים שוב ושוב שהעולם פועל כמשק אחד המוכתב מהשוק האמריקאי, מוכיח לנו פרופסור פישר שאפשר גם אחרת.
מישהו מופתע? אני מניח שישנם מופתעים. אני משוכנע שאף אחד לא היה מופתע אם היינו רואים העלאת ריבית אחרי מדד של 2%, למה? ככה חינכו אותנו וככה אנחנו עובדים- מקבלים החלטות כתגובה.

לאחר שהתרגלנו למדיניות קבלת החלטות הססנית שלא לומר החלטות בזיג זג, רעיונות "נזרקים" לחלל האוויר ונעלמים כלא היו, לאחר שהתרגלנו לראות ראש ממשלה שהפך את מדיניות ה"לא להחליט" לאידיאולוגיה, אך טבעי הוא שנקבל "בהפתעה" אג'נדה עקבית וברורה.

במדינה שבה מדיניות קבלת החלטות באופן כמעט גורף, היא כתגובה ולא כאסטרטגיה,
מקבלי ההחלטות יכולים ללמוד שיעור מנגיד בנק ישראל, אשר לא בוחר "לרדוף אחרי השוק" אלא מתווה את הדרך.

שיעור הריבית במשק יעמוד על 1.25%, גם לאחר העלאת הריבית, אנו נמצאים באחת התקופות בהן הריבית היא מהנמוכות שידע המשק הישראלי, (בין השנים 1990-1996, שנות שיא בצמיחה אשר עמדה על כ-6%, נעה הריבית בין 13%-16%).

הנגיד בהחלטתו מביע אמון בחוזקו וביציבותו של המשק, בנק ישראל עדיין במדיניות מוניטארית מרחיבה, המשק נמצא בתהליך של חידוש הצמיחה, צמצום האבטלה, נתוני היצוא טובים, ולכן העלאת ריבית בצורה שקולה מאוזנת והדרגתית לא תפגע במגזר העסקי, ובודאי לא בשוק ההון כאשר האלטרנטיבות עדיין לא אטרקטיביות.

רמות ריבית נמוכות הכרחיות בעיתות משבר ככלי לעידוד הצמיחה, אולם אליה וקוץ בה, הרבית הנמוכה יוצרת סיטואציה בה השקעות סולידיות מקבלות תשואה ריאלית שלילית,
(הריבית הנומינלית על פיקדונות ואג"ח קצר מועד שואפת לאפס מחד, ומאידך אינפלציה של כ-3.5% בשנה). כסף מנותב לשוק ההון ולנדל"ן במטרה לקבל תשואות אטרקטיביות יותר ולא בהכרח בגלל סיבה ריאלית הגיונית , ("כסף טיפש").

מצד שני ניתן לגייס כסף "זול" וגם אותו לנתב לאפיקים אלו ובכך למעשה לבנות את החשש הגדול של המשק - "בועה", בועה אשר "תתפוצץ" בעת שינוי דרסטי במחיר הכסף ולכן יש חשיבות משמעותית לתזוזות מתונות בשער הריבית.

ד"ר אופיר ברנע הוא מרצה במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן