עו"ד ד"ר
יעקב וינרוט, מבכירי עורכי הדין ומהמוערכים שבהם, בטוח שהפרקליטות רודפת אותו, אבל כתב האישום נגדו נראה מבוסס למדי. המחלוקת בבית המשפט לא תהיה כמעט על העובדות - אלא על הפרשנות שיש לתת להן ועל הוכחת היסוד הנפשי של וינרוט.
וינרוט ייצג אישית את פקיד השומה שוקי ויטה בענייניו האישיים, באותם ימים ממש בהם ויטה טיפל בענייני לקוחותיו ואחיו. קשה להאמין כי השניים, שכל אחד מהם אינו טירון במקצועו, לא היו מודעים לניגוד העניינים הזה. וינרוט ייצג את ויטה כמעט בחינם. את הכסף הגדול קיבל "בדלת האחורית" מלקוחותיו (ארקדי גאידמק, מיכאל צ'רנוי ודן גרטלר).
וינרוט אומר שהוא נוהג לגבות שכר-טרחה לפי יכולותיו של הלקוח. אך האם ויטה היה תיק "פרו-בונו" (לטובת הציבור) של וינרוט? האם ויטה הוא נזקק?
תהיות נוספות על התנהלותו של וינרוט: לפי כתב האישום, וינרוט סירב לייצג את ויטה עד לרגע בו נחתו על שולחנו של פקיד השומה ענייני לקוחותיו של וינרוט; בסעיף הלבנת ההון נאמר כי וינרוט רשם את זאב פלדמן כנהנה בחשבון, אך פלדמן טען בחקירתו כי לא ידע מכך.
שוחד, מעצם טיבו, מבוסס לרוב על ראיות נסיבתיות. לווינרוט יש הסברים לכל נסיבה, לא את כולם פירט בפומבי. בית המשפט יבחן את מכלול הראיות הנסיבתיות ואת הסברי וינרוט "במבחני ההיגיון וניסיון החיים", ורק אם המסקנה המרשיעה "גוברת באופן ברור והחלטי על כל תזה חלופית ולא נותרת כל מסקנה סבירה אחרת" - וינרוט יורשע.
הפרקליטות עשויה להשתמש ב"חזקת המודעות", שלפיה אדם מודע למשמעות התנהגותו ולתוצאה שהיא עשויה להצמיח.
הנשיא אהרן ברק פסק בעבר: "בדרך-כלל יש להעמיד עובד ציבור בחזקתו שהוא יודע כי הנזקקים לשירותיו אינם נותנים לו את חסדיהם, אלא על מנת שיטה להם חסד במסגרת מילוי תפקידו".
בכל מקרה, על הכף עומדים יוקרתה של הפרקליטות (לא בכל יום עומד לדין עורך דין בכיר) וקריירת הזיכויים המפוארת של הפרקליט הג'ינג'י.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
