המחיר הגבוה ביותר לבגידה באישה

נישואים יכולים להיות עסק יקר. עלות החתונה כוללת בדרך כלל את שכירת האולם או הגן, הקייטרינג, האלכוהול, הנגנים, ההזמנות, הפרחים, ואצל אנשים עשירים גם את שכר טרחת עורך הדין שמכין את הסכם הממון. הציניקנים יטענו שגירושים הם עניין יקר פי כמה, אפילו אם אתה מגביל מראש את המחויבויות הכספיות שלך אחרי הנישואים על ידי הסכם כזה.

אבל לאחרונה נתקלנו גם בסיטואציה זוגית נוספת שעשויות להיות לה השלכות כלכליות: בגידה שלא בהכרח מובילה לגירושים. זאת, עלולה להיות היקרה ביותר מבין האפשרויות, וכמו שראינו במקרה מסוים, גם לעלות מאות מיליוני דולרים.

מאז שפרץ בסערה לעולם הגולף המקצועני במחצית שנות ה-90', טייגר וודס היה אולי הספורטאי הדומיננטי ביותר בכל ענפי הספורט. הוא קבע מספר חסר תקדים של שיאים והרוויח מזכיות בטורנירים יותר מכל שחקן גולף פעיל אחר. וודס היה הצעיר ביותר שזכה בגרנד סלאם, והמהיר ביותר שזכה ב-50 טורנירים בסיבוב. הוא זכה ב-16 אליפויות עולם, החזיק במקום הראשון בדירוג לאורך המספר הגדול ביותר של שבועות ויותר שבועות ברצף מכל אחד אחר, הוכתר כשחקן השנה עשר פעמים, ובדצמבר 2009 קיבל את תואר "ספורטאי העשור" של AP. הוא גם הספורטאי המיליארדר הראשון בהיסטוריה, לאחר שגרף יותר מ-900 מיליון דולר מהסכמי חסויות לאורך קריירה של 15 שנים.

אבל בדצמבר 2009 קבע טייגר וודס עוד שיא עולם - כזה שהוא בהחלט לא שאף אליו - כשבמשך 20 ימים רצופים עיטרו הכתבות על בגידותיו באשתו את העמוד הראשון של הניו יורק פוסט. בכך הוא שבר שיא קודם של 19 ימים רצופים שבהם עסק העמוד הראשון של הצהובון הניו-יורקי באירועי ה-11 בספטמבר.

הודעתו של וודס שהוא נוטל פסק זמן מהעיסוק בגולף תשפיע ללא ספק על הענף כולו. אבל רוב האנשים התמקדו בהשלכות הכלכליות-האישיות שיהיו לו בשל כך, לאור אובדן הסכמי החסות היקרים מפז. כדי להבין כמה משמעותיות החסויות האלה, שימו לב לנתון הבא: ב-2008 הרוויח וודס 117.3 מיליון דולר, אך רק 7.7 מיליון דולר, 6.5% מהסך הזה, הגיעו ישירות מגולף. יתרת הסכום, 109.6 מיליון דולר, הגיעה מהופעות וחסויות הרחק ממסלול התחרויות.

הסלוגן הפך אירוני

מיד אחרי השערורייה, המתין העולם לראות איך יגיבו נותני החסות של וודס. גאטורייד (Gatorade), יצרנית משקה הספורט, הודיעה מיד על שינוי בשימוש שהיא עושה בשמו של הכוכב, וביטלה את קו המשקאות "טייגר פוקוס", שפורסם באמצעות הסיסמה האירונית בדיעבד "?Is it in you" ("האם יש לך את זה?").

אקסנצ'ר, חברת הייעוץ העולמית, הייתה נותנת החסות הראשונה שבעטה בישבנו של טייגר לכל הרוחות, למרות שהיא בנתה את כל קמפיין השיווק שלה סביבו. בחברה הקפידו על הניתוק עד כדי כך שעובדי אקסנצ'ר קיבלו הוראה להסיר כל מוצר שקשור לוודס ממשרדי החברה ברחבי העולם.

בשבוע שעבר הודיעה גם AT&T על הפסקת השימוש בוודס כ"פנים" של קמפיין השיווק שלה. הוא עדיין יכול להחזיק את האיי-פון שקיבל ממנה, אבל הצלילים שבוקעים ממנו כעת בוודאי ערבים הרבה פחות לאוזן. ג'ילט עוד לא חתכה רשמית על טייגר וודס, אך הוא אינו מופיע כעת בשום פרסום מטעמה. מעניין לציין שנייק, שבנתה את כל עסקי הגולף שלה סביב טייגר וודס, ומוכרת את מוצריה באמצעות בסיסמה המפורסמת "Just Do it" ("פשוט תעשה את זה"), נשארת איתו לפי שעה.

תשומת הלב הבלתי פוסקת סביב עניין החסויות הולידה גם סקירה מיוחדת של בנק ההשקעות קרדיט סוויס, תחת הכותרת: "הנשורת של טייגר וודס: עוד מסמר בארון המתים של עידן החסויות היקרות". מחברי הדוח מדגישים עד כמה "השקעה של סכומי כסף גדולים באדם אחד עלולה להיות מסוכנת... חברות מבינות היום שהן שילמו בצורה שיטתית יותר מדי תמורת חסויות לקבוצות ולספורטאים יחידים".

הקסם התפוגג לנצח?

חשוב להזכיר שלשערורייה הזאת יש גם ממד תרבותי מעניין. האמריקנים תמיד הלכו שבי אחרי אלילי הספורט שלהם, אך במשך תקופה ארוכה ספורטאים שחורים לא שיחקו בליגות הבכירות, וגם אחרי שהותר להם לשחק בהן, הם נהנו מאהדה "עיוורת צבעים" רק לעיתים רחוקות. זה היה נכון במיוחד בכל הנוגע לחוזי פרסום וחסויות. החברות הגדולות חששו שמחוץ למגרש הספורטאים שחומי עור לא שווים כמו חבריהם הלבנים. מה עוד שלעיתים חיזקו הכוכבים השחורים בעצמם את הדימוי הסטריאוטיפי שהודבק להם.

כך קרה, למשל, ב-7 בנובמבר 1991, כשהכדורסלן מג'יק ג'ונסון הודיע שהוא נשא של וירוס ה-HIV. כולם הניחו שהמתירנות המינית שלו הייתה בעוכריו. מה עוד שבאופן אירוני באותה שנה פרסם ווילט צ'מברליין (עוד כדורסלן שחור ואגדי) אוטוביוגרפיה שבה הוא התרברב שבמשך חייו השכיב יותר מ-20 אלף נשים. הגברים ברחבי ארה"ב הפכו מיד לאשפי מתמטיקה, וחישבו כי בהנחה שהנתון אכן נכון, הרי שמדובר בממוצע של 1.5 נשים ליום, כל יום, מגיל 16.

מייקל ג'ורדן לעומתם, דווקא הצליח לנפץ את הדעות הקדומות הללו. הוא היה אהוב על ידי כולם, אם כי מן הסתם הוא זכה להערצה מיוחדת בקהילה השחורה. אך ג'ורדן בסופו של דבר כיכב בתחום שממילא נשלט על ידי אפרו-אמריקנים.

טייגר וודס עוסק בספורט יחידני שקשה מאוד למצוא בו שחורים. גולף הוא ספורט יקר להחריד: ציוד ברמה נאותה עולה אלפי דולרים, ודמי חברות בכמה מועדונים פרטיים מסתכמים ביותר ממיליון דולר (וגם זה אם הם מואילים לצרף אותך בכלל). וודס הגדיר מחדש ספורט שבו רוב ההתמודדויות מתרחשות במסלולים שבגלל צבע עורו, עד לפני כ-20 שנה הוא לא יכול היה לשחק עליהם. ודאי לא להצטרף כחבר במועדון שבו הם נמצאים. אפילו במסלולים ציבוריים רבים דמי המשחק עולים יותר מ-100 דולר ליום, כך שליד הספורט הזה, סקי שלג נראה כמו ספורט עממי להמונים.

אבל אנשי עסקים בכירים, רואי חשבון, פרקליטים, רופאים ויתר העשירים פשוט מכורים לגולף. אינספור עסקאות ענק נחתמו בלחיצת יד בין שותפים למסלול. ולכן, עסקאות חסות בתחום הגולף היו תמיד יקרות במידה לא רגילה. בעידן וודס הן הוכפלו, ואף יותר.

התיאבון המיני היקר בהיסטוריה

כעת, אם וודס לא ישתתף בסבב הטורנירים, הערכות האנליסטים הן שהספורט הזה יספוג אובדן הכנסות פרסום של קרוב ל-200 מיליון דולר ב-2010. הנתונים ההיסטוריים מראים ששיעורי הצפייה בתחרויות בטלוויזיה צונחים בכ-50% כאשר וודס לא משחק.

לפי אותם אנליסטים, השערורייה עלולה לעלות לוודס אישית ב-200 מיליון דולר של הכנסות חסות אבודות. כשמוסיפים לכך את "דמי השתיקה" שהוא שילם כנראה למאהבות שלו, ואת התביעות הכספיות האסטרונומיות של אשתו תמורת הישארות איתו (או מה שהיא תדרוש במקרה של גירושים) - התיאבון המיני של וודס מתברר כיקר ביותר בהיסטוריה. ומעבר לכסף, הדימוי האישי המושלם שלו נסדק ולתמיד.

עד כה טענו 14 נשים שהן קיימו יחסים עם הכוכב, אם כי הקומיקאים מעריכים שהיו לפחות 18 נשים כאלה (כמספר הגומות במגרש הגולף). מה שמזכיר עוד שיא שנשבר על ידי וודס שלא מרצונו - המספר העצום של הבדיחות שהולידה השערורייה שלו. היא משמשת כעת מכרה זהב למנחי תוכניות הלייט-נייט, וליצירתיות הזו דומה שאין סוף.

אז מה יהיה הסוף? במהלך 15 השנים האחרונות וודס בעצם ניהל שתי קריירות במקביל. אחרי השערורייה האחרונה הוא החליט לנטוש אחת מהן. זאת הייתה החלטה נבונה, לדעתי, רק שהוא בחר לנטוש את הקריירה הלא נכונה.

ולכן, זאת העצה שלי לטייגר: חזור למה שאתה עושה הכי טוב. שחק גולף. הרבה חברות שילמו לך הרבה כסף כדי להשתמש בדימוי שלך - איש משפחה מסור עם יכולת ספורטיבית נדירה - לשם מכירת מוצריהן. אז נכון, החלק הראשון של הדימוי התברר כלא אמיתי, והכנסתך מחסויות צפויה לצנוח. הפתרון הוא שתנקוט צעד נועז ותנטוש לחלוטין, מיוזמתך, את כל הסכמי החסויות. הייתה לך הקריירה העסקית הכי מוצלחת בעולם הספורט, ומהקריירה הזאת (להבדיל מהספורטיבית) אתה יכול לפרוש בשיא. אם תרצה לעשות קאמבק לתחום הזה, יכול להיות שבעוד כמה שנים השוק יהיה בשל, מן הסתם עם נותני חסות חדשים (כאן יש כמה מועמדים ברורים).

בינתיים, אל תשכח שקיבלת כסף רב גם כדי פשוט להכות בכדור גולף. כי זה מה שאתה עושה הכי טוב בעולם. וזה לא השתנה. אז תעשה סדר בחייך הפרטיים, או בעצם תעשה מה שאתה רוצה (כבר הוכחת שהפעילויות מחוץ למגרש לא ממש פוגעות ביכולות שלך עליו) העיקר שתחזור מהר ככל האפשר למסלול. פשוט תעשה את זה, טייגר. יש לך את זה! *

לני רוט הוא סגן נשיא בכיר בבית השקעות בינלאומי, וחבר בחבר הנאמנים של אוני' בן גוריון