סר אלכס? גווארדיולה? עדיף להביא את כריסטיאנו רונאלדו

"מנצ'יני הוא קוסם", טוען עיתון "הסאן", וגם אחרים מסכימים עם הקביעה הזאת. מאז שרוברטו מנצ'יני החליף את מארק יוז בתפקיד מאמן מנצ'סטר סיטי, המועדון העשיר בעולם, סיטי ניצחה ארבעה משחקים רצופים (עד ההפסד בשבת 2-0 לאברטון). יש לחשושים שהאיטלקי בעל התספורת המוקפדת אפילו יכול לקחת את אליפות הפרמיירליג.

סטפן סיזמנסקי ואני הגענו למסקנה בספר שחיברנו, "סוקרנומיקס" (Soccernomics), כי רק למספר מועט של מנג'רים בעולם הכדורגל יש השפעה על התוצאות שהקבוצות שלהם משיגות. עם זאת, הפולחן סביב המאמנים משגשג, בדומה לפולחן שצמח מאז שנת 2000 בעולם העסקים סביב מנכ"לים עושי-קסמים. מחקרים מוכיחים כי לאחר שקבוצה מפטרת את המאמן שלה, התוצאות נוטות להשתפר. אז האם מנצ'יני קוסם, או שאין לו באמת השפעה?

הקביעה החד-משמעית ב"סוקרנומיקס" הגיעה בעקבות מחקר שקבע כי למשכורות של השחקנים יש השפעה כמעט בלעדית על התוצאות שמשיגות קבוצות על המגרש. כל יתר הגורמים הם בסך הכל רעש. סטפן בדק 40 קבוצות אנגליות בין השנים 1978 ל-1997, ומצא שההוצאות שלהן על שכר שחקנים התיישרו ב-92% מהמקרים עם המיקום הממוצע שלהן בליגות לאורך התקופה הזאת. כשסטפן בדק לאחרונה את נתוני הסרייה A האיטלקית בין השנים 1987-2001, הוא מצא קורלציה דומה של 93%.

חייבים להודות שבעונה אחת בודדת, היחס בין משכורות שחקנים למיקום בליגה הוא חלש יותר: 70% בלבד. זה בגלל שבטווח הקצר פציעות, טעויות של שופטים ודברים אחרים שאפשר לתרגם אותם ל"חוסר מזל" - מפריעים לסטטיסטיקה. אבל בטווח הארוך, המזל לא משחק תפקיד. ואז המועדונים שמשלמים הכי הרבה כסף מנצחים. בגלל זה הייתי מהמר על כך שמנצ'סטר סיטי תסיים העונה בין ארבע הראשונות בפרמיירליג ותגיע לצ'מפיונס ליג בעונה הבאה. חלוץ הקבוצה, עמנואל אדבאיור, מרוויח 160 אלף ליש"ט לשבוע - פי 2 ממה שמקבל השחקן שמרוויח הכי הרבה במועדון הקודם של אדבאיור, ארסנל (ססק פברגאס).

תיראה טוב, תדבר יפה

חלק מהאנשים טוענים שאי אפשר לייחס הצלחות באופן בלעדי לשכר השחקנים, כי המועדונים שמשלמים הכי הרבה לשחקנים הם בדרך כלל אלו שגם מעניקים את המשכורות הגבוהות ביותר גם למאמנים, שגם אותם צריך לקחת בחשבון. אבל צריך לזכור ששחקנים מקבלים כסף כמעט תמיד בעבור היכולת שלהם להביא תוצאות, בעוד מנג'רים מקבלים כסף כדי שיהיו אנשי שיווק מוצלחים. המאמן הוא גם הדובר של הקבוצה וגם הקמע שלה. הוא חייב להיראות טוב, להיות ורבלי בצורה יוצאת דופן, ולהתפאר בקריירת משחק זוהרת. מנצ'יני עונה על כל הקריטריונים האלו.

ולמרות האמור, ההופעה החיצונית של המנג'ר וההצגות שהוא נותן במסיבות עיתונאים לא בהכרח עוזרות לקבוצה שלו לנצח. כשסטפן בדק יותר מ-100 מנג'רים באנגליה בין השנים 1974-1994, הוא לא מצא אף מתאם בין קריירות משחק מוצלחות שלהם לבין קריירות האימון שלהם. בקיצור - מאמנים לא מקבלים כסף רק בגלל התרומה שלהם לתוצאות, יש עוד דברים מתחת לפני השטח.

ובכל זאת, כשקבוצה מפטרת מאמן, התוצאות שלה בדרך כלל משתפרות באופן מיידי. פרופסור סו ברידג'ווטר, מבית הספר לעסקים ב-וורוויק, ניתח פיטורים של מאמנים בפרמיירליג האנגלית בין 1992 ל-2008, ולאחר מכן קבע: "יש זינוק בתוצאות לתקופת 'ירח דבש' קצרה".

זמן שיקום: 3 חודשים

קל מאוד להסביר את הסיבה לכך. מועדון ממוצע זוכה ב-1.3 נקודות למשחק. בדרך כלל קבוצות מפטרות את המאמנים שלהן כשהם יורדים לממוצע של נקודה אחת למשחק לאורך זמן - מה שנקרא "נקודת השפל". כל סטטיסטיקאי יכול לחזות מה יקרה אחרי נקודת השפל: גם אם הקבוצה תפטר או לא תפטר את המאמן שלה, ותחליף או לא תחליף את סוג העוגיות במטבח שלה, התוצאות שלה יחזרו להיות ממוצעות. בפשטות: מהמקום הנמוך ביותר, יש לך את כל הסיכויים להשתפר.

קבוצה יכולה להגיע לנקודת השפל בגלל חוסר מזל, פציעות, לוח משחקים קשה במיוחד, או אולי - כמו במקרה של הסיטי - צורך בזמן ארוך כדי לחבר קבוצה חדשה לחלוטין של שחקנים. לא משנה מה הסיבות להגעה לנקודת השפל - הדברים כמעט תמיד ובאופן בלתי נמנע ישתפרו בהמשך. רק לעיתים רחוקות המנג'ר החדש הוא הסיבה לכך שהמטוטלת נעה לצד השני. המנג'ר החדש הוא בסך הכל זה שנמצא במקום הנכון בזמן הנכון - ומרוויח מהתזוזה הזאת של המטוטלת.

בסופו של דבר, התוצאות נוטות לחזור לממוצעים הרגילים שלהן. פרופסור ברידג'ווטר מצא כי שלושה חודשים לאחר פיטורים, הקבוצה הממוצעת חוזרת להשיג 1.3 נקודות למשחק, בהתאם לסטנדרט. השייח' מנסור, הבעלים המיליארדר של הסיטי, היה צריך לחכות עם הפיטורים של יוז ולהמתין שהסטטיסטיקה תתיישר. אבל בעסקים כמו בעסקים הדבר הכי קשה הוא לשבת רגל על רגל ולא לעשות כלום ברגעי משבר.

היסטוריונים נטו בעבר להאמין ב"תיאורית האנשים הגדולים של ההיסטוריה". הרעיון מאחורי התיאוריה הזאת הוא כזה: אנשים חשובים - כמו ג'ינגיס חאן ונפוליאון - הם אלו שגרמו לשינויים ההיסטוריים הגדולים. אבל רוב ההיסטוריונים כבר זנחו את הרעיון הזה מזמן, וכיום אפילו מגזיני עסקים לא מייחסים לו חשיבות. משעשע לראות שהרעיון הזה זוכה לחיים אחרי המוות דווקא בכדורגל.