הר הדולרים הסיניים

דר' גד אריוביץ הוא מרצה לכלכלה במכללת 'המרכז ללמודים אקדמאיים'.

לאחרונה נתבשרנו שרזרבות המט"ח בסין טיפסו והגיעו בסוף שנה שעברה לסכום האסטרונומי 2.4 טריליון דולר. גידול ביתרות המט"ח של סין היא מגמה מתמשכת על פני כל העשור החולף ונראה שתמשך שנים רבות.

מקורה של הצטברות המט"ח בסין בשלושה מקורות:

1. (א) עודף יצוא בסחר השוטף
2. (ב)השקעות ישירות נטו של זרים
3. (ג) נטייה לממן פרויקטים פנימיים וחיצוניים בדולרים, מתוך הנחה שהמטבע האמריקני ימשיך ליפול ואילו המטבע המקומי הסיני יתחזק.

הגורם האחרון אינו כה מוכר, אבל ניתוח מאזן התשלומים הסיני מראה שהצטברות רזרבות המט"ח בסין אינה מוסברת כולה בעודפי יצוא והשקעות ישירות. ולכן, יש כנראה לקיחת הלוואות דולריות של בנקים סיניים וגורמים סיניים אחרים למימון פרויקטים סיניים פנימיים וחיצוניים כאחד (Carry trade).

הדולר מחליף בשנים האחרונות את הין כמטבע למימון פרוייקטים בינלאומיים ומקומיים במקומות רבים בעולם ולא רק בסין וזאת בשל שערי הריבית הנמוכים והציפיות לנפילתו.

כלכלני מאקרו מיחסים את הסיבה העיקרית להתנפחות רזרבות המט"ח בסין לשערי החליפין הנמוכים מידי. ללא התערבות ממשלתית היו שערי החליפין עוברים יסוף והמטבע המקומי היואן היה מתחזק מאד. כתוצאה מייסוף המטבע המקומי, היצוא היה קטן ואילו היבוא גדל ומאזן התשלומים הסיני היה מתקן עצמו וכך הייתה נמנעת הצבירה האדירה של מטבע זר.

ממשלת סין מחזיקה את שער החליפין נמוך מנקודת שיווי המשקל של כוחות השוק על מנת לשרת את המטרה העיקרית של המדיניות הכלכלית בסין: צמיחה כלכלית מהירה.
המערכת הפוליטית בסין סבורה שהמדינה חייבת בצמיחה ריאלית של לפחות 8% בשנה וזאת על מנת לספק משרות לזרם האיכרים שעובר מהכפר אל העיר תופעה שנמשכת במשך הדור האחרון ובודאי תמשיך עוד תקופה ארוכה.

מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ואתית המשטר בסין אינו יכול להרשות החמרה באבטלה, בין השאר, גם נוכח הפערים הקיצוניים שנוצרו במדינה.

השפעות הצטברות רזרבות מט"ח בסין על הכלכלה הגלובלית הן כדלקמן:

1. א. סין מהווה שוק אדיר בעל כוח קנייה ההולך וגדל ובמדינה המשופעת במטבע חוץ. לכן, סין משמשת שוק מטרה מרכזי ואטרקטיבי ברמת המיקרו והמקרו. למעשה גודלה של סין, מעורבותה בסחר הבינלאומי ורזרבות מטבע החוץ הענקיות שלה הפכו את סין לקטר המושך אחריו את הצמיחה הכלכלית של העולם המפותח והמתפתח כאחד.
   
2. ב. כוחה הכלכלי של סין בעולם עולה פלאים. הרזרבות הענקיות מאפשרות לסין השקעות בינלאומיות נרחבות. ואכן, לסין אסטרטגית השקעות ברורה במשאבים הדרושים לסין לפיתוח הכלכלי עם דגש מיוחד על משאבי טבע שאינם משופעים בארצם. ההשקעות באפריקה בלבד, בעיקר, בפיתוח משאבים טבעיים, נאמדות בלמעלה מ100 מיליארד דולר.
   
3. ג. הכוח הכלכלי העולה של סין גם מביא כמובן לכוח פוליטי וסין מחוזרת יותר ויותר בעיקר על ידי הארצות המתפתחות הרואות בה משקל נגד לארה"ב והמערב.
   
4. ד. ההשפעה הכלכלית והפוליטית של סין בעולם המתפתח נובעת גם מגישתה המתפשרת לזכיות האדם ושחיתות שאותם היא נוטה לראות כבעיות פנימיות ("עסקים לפני אתיקה").
   
5. ה. מכיוון שהמדינה משופעת במט"ח, סין נוהגת לתת הלוואות ארוכות מועד ואשראי נדיב על מנת לעודד קנית ציוד ומוצרים סיניים, בדומה לאסטרטגית השיווק של מדינות כמו יפן.
   
   
6. ו. ההשפעה הכלכלית של סין על המערב, וארה"ב במיוחד, עדיין מוגבלת. למרות רזרבות הדולרים הענקיות, מתקיים מאין "מאזן אימה" כלכלי בין שתי המדינות. סין נאלצת להשקיע חלק גדול מעודפי הדולרים בארה"ב כגון באג"ח ממשלתי וניירות פיננסיים אחרים. לעומת זאת גם סין וגם ארה"ב אינן מעוניינות בנפילה חדה של הדולר. סין מהסיבות הברורות של בעלות על נכסים דולריים רבים, וארה"ב מסיבות של מניעת אינפלציה ואחרות.

השפעת יתרות המט"ח הענקיות של סין בטווח הארוך תהיה שהמטבע המקומי יעבור להילוך של יסוף מתמשך ונמרץ יותר כנגד הדולר. בעיקר כשהצטברות הדולרים בסין מביאה לתופעות שליליות בכלכלה הסינית כמו גידול בנזילות ואינפלציה. האחרונה לא מתבטאת תמיד באינפלציה במדד המחירים לצרכן אלא באינפלציה של נכסים ריאליים ופיננסיים.