התעשיינים לבג"ץ: צורת החיוב בגין שירותי ביוב גורמת לחיוב ביתר

התאחדות התעשיינים מעלה הילוך במאבקה ברשות המים על צורת החיוב והתעריפים החדשים של מפעלי תעשייה: ההתאחדות עתרה לבג"ץ כנגד צורת החיוב בגין שירותי ביוב, בטענה כי היא גורמת לחיוב ביתר.

לאחר שההתאחדות טענה כי העלאת תעריפי המים של התעשייה בשיעור של 170% תוך שנתיים הוא דרקוני, כעת היא טוענת כי הכללים החדשים לגביית ביוב יוצרים עיוותים בגבייה מהמפעלים ובעיקר חיוב ביתר.

"הכללים קובעים כי במקום שכל מפעל תעשייה ישלם עבור שירותי הביוב בדיוק לפי כמות השפכים אותם הזרים לביוב (כפי שהיה נהוג עד היום במרבית הרשויות המקומיות) - החיוב יהיה לפי נוסחה שרירותית, שבפועל תביא לכך שהמפעל ישלם גם על מים שכלל לא הזרים לביוב, כלומר ישלם בגין שירות שלא צרך", טוענים בהתאחדות.

"הניסיון החצוף של רשות המים לשלוח יד גסה לכיסי התעשייה הישראלית דווקא בשיאו של משבר כלכלי, ובימים בהם נדרש לחזק את כושר התעשייה הישראלית - ייעצר בבג"ץ", טוענים בהתאחדות.

עוד לדבריהם, "המדינה יצרה גוף טוטליטארי שמקבל החלטות נעדרות כל היגיון כלכלי או אחר. לא ייתכן שמפעלים שמשתמשים במים כחלק מהמוצר יחויבו בגינם באגרת ביוב כאילו הוזרמו אליו: מפעלי מזון יחויבו באגרת ביוב על מים למילוי בקבוקי משקה; מפעלי בטון שמוסיפים מים ליצירת המלט יחויבו כאילו הזרימו מים לביוב; ומפעלי טקסטיל, שהמים משמשים בהם כחלק מהמוצר ומתאדים בתהליך, תשולם בגינם אגרת ביוב".

באי-כוח ההתאחדות, עוה"ד מוטי ארד ואמיר ונג ממשרד רון גזית, רוטנברג ושות', טוענים במסגרת תרחישים שונים המוצגים בעתירה, כי התשלום שיידרש ממפעלי תעשייה לפי הכללים החדשים יהיה אקראי ושרירותי, כך שלעתים מפעל המזרים לביוב שפכים רבים יידרש לתשלום נמוך ממפעל אחר שמזרים פחות שפכים.

התאחדות התעשיינים דורשת בעתירה כי חישוב תשלום אגרת הביוב יהיה בדיוק לפי כמות המים המוזרמים בפועל לביוב על-ידי המפעל.

ההתאחדות גם טוענת כי הכללים החדשים אף יובילו לפגיעה באיכות הסביבה, שכן במקרים רבים שיטת החיוב האקראית שבכללים החדשים של הרשות תשלול מהמפעלים תמריץ בדמות הפחתת חיוב, אם יצליחו לייעל את הזרמת השפכים מהמפעל.

עקב הפגיעה הסביבתית שתיגרם, הוסיפה התאחדות התעשיינים גם את המשרד להגנת הסביבה כמשיב לעתירה.

גלעד פרננדס, סמנ"כל כלכלה ברשות המים, מסר בתגובה כי "הבעיה בביוב נובעת קודם כל מנושא המדידה. בשונה ממים, שניתן למדוד ולדעת בדיוק מה הכמות שנצרכה, בביוב בדרך-כלל אין יכולת יעילה לקיים מדידה. הבאנו מהנדס של מכון התקנים שיבדוק כמה מתוך המים הנצרכים במפעלים מגיעים בפועל לביוב, וכדי שלא ייווצרו חילוקי דעות בין המפעלים לתאגידי המים, קבענו מדרגות של שימוש בביוב על-פי אופי התעשייה. מה שמוזר הוא שהסברנו לתעשיינים שוב ושוב את הנושא, אפילו ביום ראשון לפני הגשת הבג"ץ, והם הלכו והגישו את התביעה מבלי ליידע אותנו בכלל שכך בכוונתם לעשות", אמר פרננדס.