את המונדיאל הזה נראה בטלוויזיה

קודם כל החדשות הטובות: בסוף השבוע נחנכו שני אצטדיונים נוספים בדרום אפריקה. האצטדיון החדש בקייפטאון, שעלותו 420 מיליון אירו, נחנך בדרבי המקומי בין אייאקס וסאנטוס. וגם מערך התחבורה לאצטדיון נחנך ונבדק בהזדמנות זו. בפולקוואן צפו 30 אלף איש בטורניר מיוחד לפתיחת אצטדיון פיטר מוקאבה.

החדשות הרעות הן שגם בטורניר גביע העולם בקיץ הקרוב, האצטדיונים האלו כנראה יהיו רחוקים מלהיות מלאים. הסיבה: אין קופצים על הכרטיסים למשחקים.

ביום שישי האחרון, שבוע לפני הדד-ליין למכירה הסגורה להתאחדויות המשתתפות בטורניר, הודיעה פיפ"א על הקצאה של פאזת מכירה נוספת אחרי שמספר הכרטיסים שנרכשו היה נמוך באופן מדאיג. אחרי שלמשחקיה של גרמניה נמכרו רק 6,750 כרטיסים, כבר דיווחו סוכנויות הידיעות על "זעזוע". לפני ארבעה ימים פרסמה ההתאחדות הגרמנית כי מכרה לשלושת משחקי הבית המוקדם שלה - מול אוסטרליה, סרביה וגאנה - 1,916 כרטיסים בסה"כ מתוך 21 אלף מקומות אפשריים שהוקצו לה. 6,750, מסתבר, הוא מספר כל הכרטיסים שנמכרו לגרמניה במכירה הזו, כולל לשלבים המתקדמים, וכולל ההזמנות של ההתאחדות עצמה, שרכשה 1,400 כרטיסים עבור "משפחת הכדורגל", כלומר למוזמנים, בני משפחה וכדומה.

אחת הבעיות היא כמובן המרחק והעלויות היקרות עבור האוהד האירופי. ב-2002, במונדיאל שנערך ביפן ודרום קוריאה, נמכרו בגרמניה 2,946 כרטיסים בלבד למשחקי הנבחרת הגרמנית בשלב המוקדם.

זו לא רק בעיה אצל הגרמנים כמובן. בהולנד, כך דיווח ה"דה פולקסקראנט", נמכרו 7,000 מתוך 22 אלף הכרטיסים שהוקצבו למונדיאל בקיץ הקרוב, ורק כ-2,500 למשחקי הבית המוקדם. רק אנגליה מכרה את כל מכסת הכרטיסים שהוקצבה לה - 22,500. ולמרות זאת, גם בממלכה הורגשה ירידה בדרישה הגבוהה באופן מסורתי, וכמעט כל מי שהגיש בקשה לכרטיס אכן יקבל אותו. גם ברזיל קרובה להשלמת המכסה שהוקצבה לה, ובכל שאר המדינות הדרישה חלשה.

חששות ביטחוניים

הסיבות לכך מגוונות. החששות הביטחוניים מטרור או גורמי פשיעה, למרות כל ניסיונות ההרגעה, עדיין תקפים. ה"בארמי ארמי" של אוהדי הקריקט באנגליה מסר לעמיתיו, אוהדי הכדורגל, מניסיונו בטורניר הקריקט IPL במדינה, כי הנסיעה לדרום אפריקה היא "פנטסטית, אבל צריך להכינה בפרוטרוט מראש ולהיות תמיד זהיר במהלכה". ממשלת דרא"פ הוציאה 120 מיליון אירו על ביטחון לקראת הטורניר, אבל התקפת הטרור בקאבינדה, החזירה את הפחד לקדמת הבמה. כדי להגביר את החרדה, בריאיון לערוץ e.tv דיווחו גברים, שתוארו כראשי כנופיות, שבכוונתם לשדוד, לרצוח וליצור כאוס בזמן המונדיאל "כנקמה על פשעי הקולוניאליזציה". ה"דיילי טלגרף" מסר שארבע נבחרות - אוסטרליה, איטליה, ניו זילנד וגרמניה - כבר החליטו להעסיק חברת ביטחון פרטית לשמור על השחקנים והעסקנים הרשמיים.

לא פחות מהביטחון, השיקול הכלכלי משחק תפקיד חשוב. מחירי הטיסות מאירופה (לופטהנזה ו-SAA) זינקו לסביבות 1,450 אירו לכרטיס, כמו גם מחירי המלונות המופרזים. פרנץ בקנבאואר אמר בראיון לרשת Sky כי "לא רק החששות הביטחוניים מונעים נסיעה לטורניר, גם הכרטיסים יקרים מדי. מי יכול להרשות לעצמו 5,000 או 6,000 אירו בשבוע?". מחיר חבילה בגרמניה מתחיל ב-3,000 אירו לשבוע כולל כרטיס למשחק מול אוסטרליה בלבד. הגרמני הורסט שמידט, האחראי על כרטוס במונדיאל, מצפה בסך הכל ל=10,000 תיירים מגרמניה. לאור הציפיות ל-450 אלף צופים שיגיעו לדרום אפריקה, קשה לראות איך אלו אמורות להתממש. באנגליה מחירי החבילות מתחילים ב-3,500 ליש"ט. מעבר לכך, המשבר הכלכלי מונע מחברות, גם אם הן יכולות להרשות לעצמן, לרכוש כרטיסים לעובדים בכירים או להזמין לקוחות ושותפים.

ועוד לא דיברנו על הטמפרטורות הקרובות לאפס בחורף ביוהנסבורג, על האיסור על אלכוהול בשטח הציבורי, על רמת הכדורגל הנמוכה בטורנירים האחרונים ועל נוחות הצפייה בטלוויזיה, בה אפשר להוריד את הווליום של הווזוזואלות (הזמבורות המקומיות והבלתי נסבלות), או חוויית הצפייה ב"פאבליק ויואינג" סביב העולם שהפכה לתופעה חברתית סוחפת במונדיאל האחרון.

ועדיין, מאחורי כל הסיבות הללו מתחבא הגורם המרכזי: הפחד מהלא ידוע, מתרבות אחרת ולא מוכרת. אחרי הכל, הנסיעה לגרמניה באוטו או ברכבת כמו ב-2006 היא דבר שונה לחלוטין ממעבר להמיספירה אחרת.

אפריקה? לא קונים

גם באפריקה הכיסים מהודקים. פחות מ-100 אלף כרטיסים נמכרו דרך פיפ"א בששת המדינות האפריקאיות המשתתפות בטורניר. אפילו בדרום אפריקה עצמה מכירות הכרטיסים מדשדשות: רק מחצית הכרטיסים שהוקצבו לתושבי המדינה נרכשו. יו"ר הועדה המארגנת, דני ג'ורדן הדגיש את חוסר העניין ואמר, כי יותר דרום אפריקנים קנו כרטיסים למשחקיה של אנגליה, מאשר לראות את נבחרתם הלאומית.

למרות שהכרטיסים המוצעים למקומיים זולים משמעותית, החשש של הדרום אפריקנים הוא שהנבחרת המארחת - הרגילה גם ככה בהפסדים - לא תעבור את הבית המוקדם, מה שמונע התנפלות על כרטיסים. ג'ורדן המשיך והתריע כי זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של המפעל, שלא משחקי המדינה המארחת יובילו את רשימת רוכשי הכרטיסים. עם זאת, יש לציין ששיטת המכירה הנוכחית לא מתאימה לתושבי דרום אפריקה שרגילים לקנות כרטיסים לכדורגל ביום המשחק. קנייה באינטרנט עם סינון בטחוני, או בסניפי בנק FNB (ספונסר של ההתאחדות) לא בדיוק מדברת אליהם. מה עוד שלחלק גדול מהאוכלוסייה בדרום אפריקה אין גישה, לא לזה ולא לזה.

חייבים לזכור שרק בגרמניה היו האצטדיונים מלאים. חללים ביציעים הם מנת חלקו של כל מונדיאל עד כה מלבד 2006, אבל על בסיס ההצלחה הזו התקווה היתה שהמצב השתנה. תקווה שהתבדתה. כבר היום מדובר על סובסידיה של פיפ"א לוועדה המארגנת שמתקרבת ל-200 מיליון דולר. התכנון המקורי של הוועדה היה לרווח אחרי הכנסה של חלקה ממכירת הכרטיסים. כך או כך, הוויכוח על התועלת מקיום המונדיאל באפריקה רק יילך ויגבר.