פני מספר חודשים איחלתי כאן לארגון עובדי ההיי-טק החדש, שייראה שונה מארגון המורים הוותיק. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, התפאר בעבר בכך שהביא לסיום הקריירה של שתי שרות חינוך, שהשבית את בתי הספר לתקופה ממושכת ושהנהיג קו לוחמני ביותר בהתנהלות הארגון מול הממשלה.
רק בדבר אחד לא יכול היה ארז להתגאות - בהישגים. בתקופתו הארוכה כיו"ר ארגון המורים, למעלה מ-13 שנה, המשיך מעמד המורים להידרדר, מספר התלמידים בכיתות לא הצטמצם ושכר המורים לא באמת השתפר. שלא לדבר על ההישגים האקדמיים הירודים והאלימות בבתי הספר.
מצויד ברשימה המפוארת הזו של חוסר הישגים, ניגש ארז השבוע לבחירות הפנימיות בארגון המורים, במטרה להיבחר שוב.
מול ארז מתמודד מורה צעיר, דודי פרידמן, שעומד בראש סיעת "רוח חדשה". פרידמן הוא מהמורים שכל אחד מאיתנו היה רוצה שילמדו את ילדיו.
בן 31, בוגר סיירת שלדג, בעל תואר שני בהצטיינות בהנדסת מכונות מאוניברסיטת תל אביב, מורה למתמטיקה ופיזיקה ומחנך כיתה. עכשיו הוא רוצה לחנך את ארגון המורים ולהחזיר אותו להתנהלות שפויה של דיאלוג ציבורי ואחריות ממלכתית.
"נכשל" באזרחות
ארגון המורים, שחבריו הם אלה שאמורים ללמד את ילדינו על ערכי הדמוקרטיה, צריך לקבל ציון "נכשל" באזרחות, אם לשפוט לפי מהלך הבחירות הפנימיות בו בשנה האחרונה. הנהלת הארגון בראשות ארז עשתה הכל על מנת להקשות על פרידמן להתמודד.
בין השאר, סירב הארגון לפרסם את דבר קיום הבחירות באתר האינטרנט שלו, עד שאולץ לעשות זאת בצו בית משפט. בנוסף, לא הסכים הארגון למסור לידי סיעת "רוח חדשה" את פנקס הבוחרים שלו.
הסיעה רצתה לפנות למורים בדרכים דמוקרטיות מקובלות, כדי לשכנעם לבחור בפרידמן. נגד בקשה טריוויאלית זו טען ארגון המורים, ש"זהו מאגר מידע חסוי. הוצאת מידע החוצה, יש בה משום חשש ממשי לפגיעה בארגון המורים". (מתוך פרוטוקול בית הדין מתאריך 26/10/2009 ). באותו דיון גם נדחתה בקשת "רוח חדשה" לפרסם תעמולת בחירות בעלון ארגון המורים ובאתר האינטרנט שלו. הדמוקרטיה במיטבה.
הוראה במקום היי-טק
השבוע קיבלתי את המכתב הבא מפרידמן:
שלום יזהר,
שמי דודי פרידמן ואני מורה בתיכון חקלאי פרדס חנה ובתיכון אורט שפירא בכפר סבא. אני עוקב אחר המדור שלך עד כמה שהזמן מאפשר לי, בתור מורה במשרה מלאה וכמי שמתמודד על ראשות ארגון המורים העל יסודיים.
כבעל תואר שני בהנדסת מכונות, דרכי לעולם ההיי-טק נראתה מאוד טבעית כשסיימתי את לימודיי. אבל במקום זאת הרגשתי שהמקום בו אוכל לעשות שינוי מהותי הוא תחום החינוך, שנראה שגם לליבך הוא קרוב מאוד. על כן בחרתי להיות מורה.
בתור מורה אני חווה את הקשיים האין-סופיים של המקצוע הזה. לא פעם עוברת בי המחשבה שהייתי אולי מעדיף לשבת במשרד נעים בהרצליה פיתוח ולהרוויח הרבה יותר. אבל גם יש לי סיפוק אדיר, בנוסף לידיעה שכמחנך אני עוסק בדבר הכי חשוב היום, ותחושה אמיתית של שליחות.
בארגון המורים אין דמוקרטיה. שיטת הבחירות המסובכת, שבגללה המורים כלל לא יודעים על קיומן, אילצה אותנו לפנות לבית משפט בבקשה שימנה מפקח על הבחירות. השופט בדימוס דן ארבל קבע כי "מרבית התנאים לקיום בחירות הוגנות, חשאיות וחוקיות לא התקיימו עד היום".
רן ארז פעל כדי להשמיץ אותי ואת "רוח חדשה". הוא גרם לכך שמזכירי הסניפים של הארגון, שאמורים לדאוג לרווחת המורה, מתרוצצים ומקיימים תעמולת בחירות. הוא ניסה להתיש אותנו בכל דרך אפשרית.
"רוח חדשה" היא התקווה לעתיד טוב יותר למורים. לצד היותנו ארגון עובדים חזק, נהיה גם ארגון שיגרום למורים להתגאות במקצוע שלהם. נעסוק בשכר, אבל גם בפדגוגיה. נתמודד עם בעיות האלימות והמשמעת בבתי הספר ונהפוך את ההוראה לרלוונטית למאה ה-21.
אני בטוח שבזכות "רוח חדשה" המורים יזקפו ראשם. בזכותנו, כשהמורים יעמדו מול הכיתות, הם אולי ירוויחו פחות מבהיי-טק ויעבדו בתנאים פחות מפנקים, אבל עיני הציבור יהיו נשואות אליהם מתוך הכרה שהדבר החשוב והמשתלם ביותר הוא להיות מורה.
שלך, דודי.
ההתנהלות האנטי-דמוקרטית והחסמים הבירוקרטיים הרבים שהציבו ארז ואנשיו בפני פרידמן וסיעתו, הם תעודת עניות מביישת לארגון המורים. מאחר שחברי הארגון הזה מחנכיהם של הדורות הבאים של מדינת ישראל, מן הראוי היה שכולנו, לא רק אנשי ההיי-טק החרדים לגורל הענף, נחזיק אצבעות ונייחל לרוח חדשה בקרב המורים של ילדינו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.