אולד סקול: גם הקיץ האמנים הוותיקים ימלאו את האצטדיונים בישראל

אם נדמה היה שקיץ 2009 שבר שיאים בכמות מופעי מוזיקה מיובאים לישראל, ומכירות הכרטיסים לאותם מופעים, נדמה כי קיץ 2010 ינסה לשחזר את ההצלחה ואף להתעלות עליה. כבר בעיצומו של החורף מתבשר הקהל המקומי על הופעות צפויות בישראל של להקת הפיקסיז, סנטנה, אלטון ג'ון, רוד סטיוארט והבשורה הטרייה מתייחסת למגעים מתקדמים עם בוב דילן להופעה אחת בפארק הירקון. במקביל מתנהלים מגעים להופעה שלישית של להקת הרוק הכבד מטאליקה, לצד משא ומתן חשאי וראשוני יותר בנוגע להופעות עתידיות של יו.2, קולדפליי וביונסה. אפילו פול אנקה הוותיק כבר משובץ לביקור מקומי נוסף במאי, לאחר ההצלחה המפתיעה של הופעותיו בהיכל הספורט נוקיה לפני כחודשיים.

גם אם רוב המופעים שעדיין לא הוכרז רשמית על קיומם לא ייצאו לפועל, עדיין מדובר בסוג של חגיגה אך גם בסימון הרשמי של הגוורדיה הוותיקה כנותנת הטון בכל הקשור לסדר העדיפויות של מפיקים מקומיים.

בעבר דובר לא פעם על "תסמונת המעט מדי מאוחר מדי" בכל הנוגע לאמנים בינלאומיים המגיעים לישראל. התחושה שלפיה גם השמות הבולטים ביותר בתעשיית המוזיקה העולמית מגיעים למפגש ראשון עם הקהל המקומי מעט (ולפעמים הרבה) אחרי שיא הקריירה. נדירים המקרים שבהם אמן בינלאומי מגיע לארץ בשיא תהילתו וכוחו היצירתי. החלטתם של חברי להקת דייר סטרייטס לפתוח בישראל את סיבוב ההופעות העולמי שלהם בשנת 85', כשהיו בשיא הצלחתם, היא דוגמה נדירה כזו. כך גם ליידי גאגא, שהופיעה בגני התערוכה בתל-אביב בקיץ האחרון, אך קשה להאמין שכוכבת במעמדה הייתה מגיעה לארץ לולא הגב הכלכלי המסיבי של חברת פלאפון שהחליטה להפוך אותה לחוד החנית בפסטיבל מוזיקלי בן יומיים שהשיק את מיזם MUSIX של החברה. מה שאיפשר לקהל לרכוש כרטיסים במחיר זול יחסית, ולצפות בהופעות אטרקטיביות נוספות של אמנים מקומיים באותה עסקת חבילה.

ברוב המקרים, כאשר מדובר בהפקה הדורשת קהל בסדר גודל של 20 אלף איש ומעלה כדי לכסות השקעה ולראות רווחים, תהיה עדיפות ברורה לאמנים הפעילים בשטח שני עשורים ויותר. ההצלחה העצומה שלה זכה לאונרד כהן בהופעתו באצטדיון רמת גן בספטמבר האחרון הייתה דוגמה קלאסית, וכאמור השנה תעמוד התיזה שוב למבחן בהופעות של סנטנה, אלטון ג'ון ורוד סטיוארט.

רק להיטים מוכרים

"אין ספק שמה שקרה בהופעה של לאונרד כהן היה אבן דרך בתחום ההפקות המיובאות", טוענת אירית טנהנגל, המנהלת האישית של הזמרת ליאל קולט ומי שעבדה במשך שנים בקונצרן המוזיקה העולמי סוני, "אני מכירה בכירים בהפקת הסיבוב העולמי שלו, ויודעת בוודאות שההופעה בישראל הייתה הצלחה שעלתה על הציפיות האופטימיות ביותר שלהם. בסופו של דבר, מבחינת 'שואו', לא היה שם הרבה. איש מבוגר עמד על במה שלוש שעות, בקושי זז, רק שר למיקרופון והקהל היה מהופנט. קשה לדמיין אמן צעיר עם רזומה של פחות מעשור במקצוע משחזר הישג כזה, אבל למה שזה לא יקרה עם אלטון ג'ון המעניק מופע אנרגטי בהרבה"?

גם קליברים כמו בריטני ספירס, ביונסה או ג'סטין טימברלייק לא משתלם להביא לישראל?

"ספירס או ביונסה יכולות, אולי, להצדיק הופעה גדולה אחת אם יסכימו כמובן להגיע. אבל האמת היא שברוב המקרים ההימור על אמנים צעירים, הפונים בעיקר לצעירים ובני נוער, פשוט לא משתלם כלכלית. מפיק מקומי יביא לארץ אמן שהוא מאמין שיחזיר את ההשקעה ויביא רווחים, אחרת מה עשינו? יפה מאד שפול מקרטני הגיע לפארק הירקון, אבל עלות ההפקה שלו הייתה 14 מיליון שקלים, כך שקהל של 50 אלף איש בקושי כיסה את ההשקעה ורווחים גדולים לא היו.

"קל מאד לעיתונאי מוזיקה להתלונן ולומר: 'למה מביאים שוב את הזקן הזה', אבל בפועל אמנים וותיקים הם הלב הפועם של תעשיית המופעים העולמית. מדונה יכולה להעלות את ה'שואו' הכי נוצץ בעולם, וברברה סטרייסנד תעלה מופע עם פסנתרן נטו ותמכור אותה כמות כרטיסים באותו המחיר. אין תחרות לאמן עם רפרטואר של 30 שנה ויותר, שיכול לשיר לקהל במשך שעתיים וחצי רק להיטים מוכרים.

הימור בטוח. סנטנה

"יש הבדל גדול בין אמן ובין זמר. אלטון ג'ון, סנטנה, רוד סטיוארט, לאונרד כהן הם אמנים. להמר עליהם זה תמיד בטוח יותר, עד כמה שהתחום הזה יכול להיות בטוח. להביא מופע מוזיקה גדול מחו"ל לארץ זו השקעה כלכלית אדירה, בין השאר כי אין גישה לישראל דרך היבשה והכול מגיע בטיסות, מה שמייקר משמעותית את העלויות. ג'סטין טימברלייק יכול לחרוש את ארצות-הברית ואירופה, שם הציוד שלו עובר ממדינה למדינה בדרך היבשה. זה מאפשר להפקה שלו למכור כרטיסים במחירים שהמעריצים הצעירים יעמדו בהם. מי הקהל של זמרת כמו בריטני ספירס בישראל? בני עשרה עד 25? ספק אם רוב הקהל הזה יכול להרשות לעצמו לשלם 500 שקל ויותר לכרטיס.

"עלות ההפקה של פול אנקה בישראל הייתה נמוכה יחסית, והוא הצליח מעבר לכל הציפיות כי כל מי שגדל על הלהיטים הגדולים שלו בשנות ה 60' היה מוכן לשלם הון תמורת ערב אחד של חזרה לנעורים. לעומת זאת, להביא לארץ זמרת כמו סלין דיון זו השקעה של שני מיליון דולר לפחות, זה אם בכלל תסכים לנהל מגעים. כאשר מדובר בסכומים כאלה מה הפלא שהמפיקים רוצים ללכת על הכי בטוח? כל נתוני מכירות הכרטיסים להופעות מוזיקה בעולם מעידים, חד משמעית, שאמנים וותיקים הם המצליחים ביותר".

תעשייה שמיועדת למהמרים

כזכור, כל האמנים הוותיקים המיועדים להגיע לישראל במהלך הקיץ הקרוב כבר הופיעו כאן בעבר. לאלטון ג'ון זה יהיה ביקור שלישי, כך גם לבוב דילן. סנטנה יופיע כאן בפעם השנייה, כמוהו גם רוד סטיוארט ששתי הופעותיו באצטדיון רמת גן בשנת 83' סמנו בעיני רבים את תחילת עידן מופעי הרוק המיובאים הגדולים לישראל.

פעם שלישית אלטון

סטיוארט, אגב, הוא דוגמה לאמן שהופעתו הראשונה בארץ אכן התקיימה בתקופת שיא בקריירה שלו, כך גם הופעתו של אלטון ג'ון בהיכל התרבות בתל-אביב בשנת 79'. את סטיוארט וג'ון יביא לארץ המפיק הבינלאומי מרסל אברם, החתום גם על המופע המצליח של לאונרד כהן ובעבר הביא לארץ אמנים כמו מייקל ג'קסון ז"ל וסטינג יבדל"א. מצד שני, אברם גם חתום על אחד ממופעי הייבוא המביכים והכושלים שנראו בישראל מאז ומעולם: הראפר 50 סנט באצטדיון רמת גן לפני ארבע שנים.

אמנים שנמצאים מעבר לחובת ההוכחה

"אין שום דרך לדעת מראש מה יצליח ומה ייכשל. כל התעשייה הזו מיועדת למהמרים", טוען בתגובה עו"ד חגי שטרווייס המייצג את מרסל אברם בארץ. "צוות מקצועי עם רקע רב שנים בתעשייה קיבל החלטה שאלטון ג'ון ורוד סטיוארט מצדיקים הפקה מקומית בסדר גודל של אצטדיון. איך החלטה כזו מתקבלת? יש רשימה ארוכה של גורמים. קודם כל, צריך לברר מי האמנים הנמצאים בעיצומו של סיבוב הופעות עולמי המביא אותם קרוב יחסית לישראל, כי הרי אף אחד לא יגיע הנה במיוחד. אחר כך מנהלים משא ומתן כספי, מגייסים חסויות, מנסים להגיע למחירון שיאפשר לכסות השקעה ולהוציא את כל המעורבים מרוצים.

הפקה בסדר גודל של איצטדיון. סטיוארט

"מרסל הוא מפיק על, ושוק המוזיקה הקטן של ישראל הוא חלק מזערי בהתנהלות העולמית שלו, אבל הוא גם יהודי חם וחשוב לו להביא לקהל בארץ את ההופעות הטובות ביותר. אם אפשר לסגור לאלטון ג'ון ורוד סטיוארט ארבעה חמישה קונצרטים במדינות קרובות יחסית, הופעה נוספת בישראל היא כבר הימור משתלם. עכשיו צריך לחכות ולראות אם זה יצליח".

"עם כל הכבוד לכתבי המוזיקה, חלק גדול מהאמנים שהם חולמים לראות בהופעה בישראל בלתי רלבנטי לחלוטין להביא הנה", מסביר שוקי וייס, בכיר המפיקים המקומיים בכל הקשור למופעי מוזיקה מיובאים המטפל בימים אלה בהופעה הצפויה של סנטנה ועל-פי השמועות (אותן עדיין לא אישר רשמית) גם בוב דילן. "אם אני כמפיק צריך לבחור בין אמן עכשווי 'חם' עם ארבעה או חמישה להיטים מוכרים, ואמן ותיק עם עשרות להיטים, הנטייה לאופציה השנייה תהיה ברורה. לפחות כאשר מדובר בסדר גודל של פארק או אצטדיון.

הכול שאלה של פרופורציות. אפשר להביא לישראל אמן מצליח בתחילת דרכו, אם ההופעה מתקיימת באולם סגור לקהל אלפים בודדים, אבל אז צריך לשקול את עלות ההפקה מול האופציה לכסות השקעה ולהרוויח ולא תמיד זה בר ביצוע.

"עם אמן כמו סנטנה יש פרופורציה כזו, כי כמות הקהל הנדרש להצדיק הפקה כזו בישראל תואם את האתר הנבחר למופע שלו: אצטדיון בלומפילד".

מה לגבי הטענות לפיהן סנטנה, אלטון ג'ון ורוד סטיוארט לא זכו ללהיט חדש משמעותי כבר יותר מעשור?

"אלו טענות המביכות את המשמיעים אותן, במיוחד אם אותם מתלוננים רואים בעצמם אוהבי מוזיקה. אלו אמנים שכבר נמצאים הרחק מעבר לחובת ההוכחה. הם עדיין יוצרים, עדיין מקליטים, אבל אין ספק שהרפרטואר הקלאסי שלהם הוא הלב והנשמה של הופעותיהם ובצדק. הם הרוויחו את זה ביושר, בשנים של יצירה מפוארת. לזלזל בזה יהיה שווה ערך לטענה כאילו לא צריך יותר לנגן יצירות של צ'ייקובסקי כי לא היה לו להיט כבר שנים. זה פשוט מגוחך".