"צלול" לגליה מאור: "עכבי את ההלוואה למתקן ההתפלה באשקלון"

בנק לאומי פרסם ב-2007 את דו"ח האחריות הסביבתית שלו ברעש גדול, אבל הוא לא בהכרח עומד בסטנדרט לו הוא טוען. כך עולה ממכתב דחוף שהעביר היום (ד') סמנכ"ל עמותת "צלול" למנכ"לית הבנק, גליה מאור. פנייתה של עמותת צלול נעשתה בעקבות הצהרתו של הבנק, כי יעניק לחברת VID (בה שותפות החברות הנדסת התפלה, ויאוליה ואלרן תשתיות) הלוואה בסך 55 מיליון שקל לשם הרחבת מתקן ההתפלה באשקלון.

לטענת צלול, המבקשת ממאור לעכב את מתן ההלוואה ל-VID, לפי בדיקת העמותה -פרויקט ההרחבה אינו עומד בדרישות הסביבתיות של המשרד להגנת הסביבה. מכאן, שהפרויקט נוגד את המדיניות הסביבתית המופיעה בדו"ח האחריות הסביבתית שהבנק פרסם.

הטענה היא כי מתקן ההתפלה באשקלון משתמש בתהליך ההתפלה שלו בשני חומרים שיש להם השפעה סביבתית שלילית. האחד הוא תחמוצת ברזל (ששמה המוכר הוא ברזל הידרוקסיד) שאמורה לשמש בתהליך הניקוי הראשוני של מי הים בהתפלה - 450 טון מהחומר הזה מוזרמים כל שנה לחופי אשקלון כקבוצה. החומר השני הוא זרחן שמוסף בתהליך השני של ההתפלה, וגם הוא מוזרם בסופו של דבר לים בכמות של למעלה מ-300 טון בשנה.

המשרד להגנת הסביבה מבקש כבר כמה שנים ממתקן ההתפלה באשקלון לפעול כדי לצמצם את פליטת החומרים האלה לים, שכן הם גורמים לעכירות מי הים ולהשפעות סביבתיות שברור שהן שליליות אבל עדיין לא יודעים להעריך אותן. במסגרת הדרישות נקבע לוח זמנים יחד עם VID עצמה, להקמת מיכל איזון שיצמצם את ההשפעה של תחמוצת הברזל על הים. VID הייתה אמורה להעמיד את מיכל האיזון כבר בינואר 2009 לפי לוח הזמנים שנקבע במשותף איתה, אולם מאז ועד היום זה לא קרה. לוח הזמנים שנקבע נמתח שוב ושוב, שכן החברה אינה עומדת בו ומבקשת שוב ושוב הארכה.

לא חותמת גומי

על כך מציין המשרד להגנת הסביבה כי "הוועדה למתן היתרי הזרמה לים אישרה ל-VID דחייה להקמת המיכל עד לסוף מארס 2010", אולם מסמך שהגיע לידי "גלובס" מסיכום ישיבת הוועדה הבינמשרדית למתן היתרי הזרמה לים מעלה שיש בהחלטה הזאת בעיה קשה.

זאת, שכן המלצות אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה במסמך הן: "לדחות בקשת VID לדחייה נוספת בלוח הזמנים להקמת מיכל האיזון, מהנימוקים הבאים: VID יודעת זה למעלה משלוש שנים על הדרישה למיכל איזון והיה עליה לבצע את כל הבדיקות הנדרשות וההכנות מבעוד מועד; VID לא עמדה באופן שיטתי בלוחות הזמנים שהיא עצמה קבעה, גם זאת לאחר דחיות חוזרות; VID נקטה סחבת במשך חלק גדול מהזמן מאז הצגת תוכניתה להקמת מיכל האיזון בנובמבר 2007, ולא קידמה באמת את הקמת מיכל האיזון באותה נחישות כפי שהיא מקדמת כעת; איננו סבורים שהוועדה צריכה לשמש חותמת גומי ולהכשיר כשלונות של בעל ההיתר".

מכיוון שאלה היו המלצות אגף ים וחופים מוזר שהוועדה בחרה בכל זאת, ובניגוד גמור להמלצות האגף, לאפשר ל-VID הארכה נוספת. עוד נודע ל"גלובס", כי בטרם התקיימה הישיבה של הוועדה הבינמשרדית באוקטובר האחרון, VID הודיעה שאם לא תקבל הארכה, תסגור את מתקן ההתפלה. "זה שהחברה קיבלה הארכה להיתר ההזרמה לא משנה את העובדה שהחברה עדיין לא העמידה מיכל איזון כנדרש. היתר ההזרמה לא ניתן בזכות העמדת מיכל איזון, אלא למרות שלא העמידה מיכל כזה, כלומר VID אינה עומדת בדרישות", טוען עזר פישלר, סמנכ"ל עמותת צלול.

הטמעת שיקולים סביבתיים באשראי

נציין, כי פרופ' זהר גושן, ראש רשות ני"ע, וגלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, מובילים במשותף מהלך להטמעת סיכונים סביבתיים במערך השיקולים של גופים מוסדיים ובנקים למתן הלוואות. מקרים כמו זה הנטען בפנייה של צלול צריכים להוות נורת אזהרה עבור הגוף הפיננסי.

לטענת פישלר, אילו הייתה ההשפעה הסביבתית של מתקן ההתפלה נבחנת כראוי, היה הבנק מתנה את תמיכתו בפרויקט בקידום אמצעים למניעת זיהום הים, אותם מעכבת לכאורה חברת VID, זכיינית הפרויקט, אשר עד כה לא עמדה בדרישות הוועדה הבין משרדית למתן היתרי הזרמה לים.

את מכתבו מסיים סמנכ"ל עמותת צלול בבקשה ממאור להשעות את תמיכתו של הבנק בפרויקט, עד אשר יוכח כי החברה נקטה בכל האמצעים הראויים למניעת זיהום ים.

בנק לאומי מסר בתגובה: "נאמן לדו"ח האחריות התאגידית שלו, נשען לאומי בעת העמדת אשראי למימון פרויקטים תשתיתיים, על חוות דעת מקצועיות וסקרי איכות סביבה מקיפים. העמדת האשראי לפרויקט הרחבת מתקן ההתפלה באשקלון אינה יוצאת דופן בהקשר זה. יתרה מכך, ידוע לנו כי החברה המבצעת נמצאת בקשר הדוק עם המשרד לאיכות הסביבה וממלאת אחר הוראותיו".