לינדנשטראוס העביר למזוז חשדות לפלילים במועצת הזיתים

הורביץ, מהמושבה מגדל, הוא אחד המקורבים לשמחון, והוא מתפקד בפועל כמנהל מועצת הזיתים. כפי שפורסם לראשונה בתחקיר "גלובס" (מוסף G, יולי 2009), נגד הורביץ הצטברו תלונות על שימוש פסול בכספי המועצה וחריגות ניהול. הורביץ מצידו מכחיש את כל החשדות נגדו וטוען: "יש כאן כוונה לחפש מישהו שלא לצורך".

אלה עיקרי הפרשיות בהן הצטברו ראיות נגד הורביץ:

1. החשד: מועצת הזיתים קיבלה מאות אלפי שקלים מהקרן לנזקי טבע, כביכול בגין נזקים, וזאת תוך פיברוק מסמכים ושמות מגדלים שניזוקו כביכול, למרות שהם אינם מגדלים רשומים כחוק. באחד המקרים הועברו 50 אלף שקל מכספי הפיצוי מהקרן לחשבונו של הורביץ. הורביץ שינה בדיעבד פרוטוקולים והוסיף בהם החלטותשלא התקבלו בישיבות.

תגובת הורביץ: "לא קיבלתי כסף מהקרן לנזקי טבע, ולטענה אין שחר. מעולם לא שיניתי פרוטוקולים, והכל מאושר על-ידי ההנהלה. אלה דברים מופרכים".

2. החשד: הורביץ ניסה לקבל מארגון הזית העולמי באופן לא תקין תשלום של 150 אלף שקל. הדבר נעשה על-ידי שימוש בחשבוניות שפרטיהן שונו, ושבגינן כבר קיבלה מועצת הזיתים החזר ממשרד החקלאות.

תגובת הורביץ: "לא קיבלתי כסף מארגון הזית העולמי".

3. החשד: הורביץ דרש ואירגן לעצמו תשלום מיוחד עבור עבודה הכלולה במסגרת תפקידו: הוא המציא לעצמו מעמד של "מנהל מועדון תו האיכות של שמן הזית", ולחשבונו הוזרמו כל חודש סכומים נוספים של 5,000 שקל החל מתחילת 2007, כולל תשלומים רטרואקטיביים. הורביץ סירב להחזיר את הכספים.

תגובת הורביץ: "את התשלומים בסך 5,000 שקל קיבלתי במשך שנה, לפי החלטת הנהלה ובאישור המועצה, והתשלומים האלה הופסקו ביוזמתי".

4. החשד: הורביץ קיבל ממנהל החשבונות, לבקשתו, החזרי הוצאות של אשתו, תוך ניצול מעמדו. הוא אירגן נסיעות רבות לחו"ל, כולל לעצמו, למרות הנחיה מפורשת להימנע מנסיעות בשל המצוקה הכספית במועצה. חלק מהנסיעות של הורביץ עצמו כלל לא אושרו במועצת הזיתים, וחלק מהנוסעים, בהם פקידה בכירה במשרד החקלאות, לא אושרו על-ידי המועצה.

במספר נסיעות של הורביץ, לרבות נסיעה ללא אישור, הוא דרש החזרים על קניות אישיות בדיוטי-פרי בנתב"ג - כ-550 דולר על סיגריות, תחתוני ובגדי נשים, אפטר שייב וסכיני גילוח.

תגובת הורביץ: "אין נסיעה לחו"ל שהיתה ללא אישור מנכ"ל או יו"ר המועצה, זה הזוי לחלוטין. בעניין הדיוטי-פרי - מדובר בקבלה פרטית שהשתרבבה, והכסף הוחזר למועצה".

5. לאחרונה מתנהלת חקירה נגד הורביץ, הקשורה להיותו האחראי על נושא עובדים פלסטינים לתקופת מסיק הזיתים. ביחידת עוז במשטרה, העוסקת בעובדים זרים, חוקרים אם עובדים אלה לא "הושאלו" לקבלנים ולתחומים שאינם קשורים לזיתים.

תגובת הורביץ: "לא ידוע לי על חקירה של יחידת עוז, ואם חקלאי מעביר מוסק זיתים לעיסוק חקלאי אחר - הדבר מקובל".

"דאגה רבה"

השר שמחון מנסה לאחרונה לפרק את מועצת הזיתים ולהטמיעה במועצת הצמחים, למורת רוחם של מגדלי הזיתים. פעילים בענף הזית טוענים כי פירוק המועצה יקשה על היכולת לבצע בה חקירה משטרתית. כמו כן מתעכב גם המינוי של ד"ר פתחי עבד אל-האדי לתפקיד מנכ"ל מועצת הזיתים, תפקיד השמור היסטורית למגזר הערבי, שהוא רוב מוחלט של מגדלי הזיתים.

דובר מבקר המדינה, שלמה רז, מסר: "המבקר רואה בדאגה רבה את הנעשה במועצת הזיתים, כפי שעולה מהביקורת. נוכח חומרת הדברים ולאור ההתקדמות בעבודת הביקורת הועברו ממצאים שנאספו אצלנו ליועמ"ש, עקב החשש למעשים פליליים".

מלשכת השר שמחון נמסר כי הוא אינו מוכן להגיב על דברים שבינו לבין מבקר המדינה.

פרשת מועצת הזיתים מחדדת את השאלה: מתי חייב מבקר המדינה להעביר ליועץ המשפטי לממשלה חשדות למעשים פליליים, העולים במהלך בדיקת המבקר, והאם המועד הנכון להעברת החומר ליועמ"ש הוא יום פרסום הדו"ח.

בחוק מבקר המדינה, בסעיף "דרכי הטיפול בתוצאות הביקורת", נאמר כך: "העלתה הביקורת חשש למעשה פלילי, יביא המבקר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה". היועמ"ש חייב להודיע תוך 6 חודשים על דרך טיפולו בחשדות. אין בחוק מבקר המדינה הגדרה למועד הקובע של התגבשות ה"חשש למעשה פלילי".

בין המועד בו עולה החשד לפלילים במהלך הבדיקה לבין פרסום דו"ח המבקר עלול להיווצר פער זמנים גדול של חודשים רבים. קיים גם פער זמנים בין המועד שבו המבוקר מקבל את טיוטת דו"ח המבקר על מנת להגיב עליה לבין מועד פרסום הדו"ח - תקופה שבמהלכה קיים חשש לפגיעה בראיות ושיבוש החקירה העתידית של המשטרה.

דובר מבקר המדינה אומר: "כעיקרון, כל אימת שעולה חשש למעשה פלילי, החובה על-פי החוק היא להעביר את הנושא ליועמ"ש, וכך אנו נוהגים מימים-ימימה. השאלה באיזה שלב של עבודת הביקורת יובא החשש למעשה פלילי לידיעת היועמ"ש היא שאלה שמוכרעת בכל מקרה באופן פרטני לפי נסיבות העניין, אופי החשש, אופי הראיות והערכת אפשרויות לשיבוש חקירה פוטנציאלית או לשיבוש עבודת הביקורת. לפיכך, כל העברת נושא ליועמ"ש עקב חשש למעשה פלילי על-פי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה, מתבצעת בהתאם לנסיבות למאפיינים המיוחדים של אותו מקרה ועל-פי החוק".