נטל המס: מהו שיעור המס על מוצרי הצריכה של משק-בית?

הזמנתם טלוויזיה חדשה? החלפתם צמיגו? קניתם צעצוע לילד? משכורת נטו שלמה בשנה מופנית למסים העקיפים שאנו משלמים על מוצרי צריכה ■ בסך-הכל, בתוספת מסים על רכב ודירה, שני שלישים מההכנסה נטו שלנו הולכת למסים

נטל המס העקיף בישראל כבד, ואינו מבחין בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה. ראינו כבר כי משק-בית שרכש דירה בת 4 חדרים במעגל השני של מרכז הארץ (מקבלן או מיד שנייה) משלם 4.2 משכורות ממוצעות נטו בשנה רק עבור מרכיב המס בדירתו, ואילו עבור החזקת רכב יפני משפחתי, חדש או משומש, הוא משלם 2.2 משכורות נטו נוספות בשנה.

6.4 המשכורות שכבר הופנו למימון המסים על הדירה והרכב אינן סוף פסוק. אליהן יש להוסיף מסים עירוניים - איש איש לפי מקום מגוריו וגודל דירתו. את הכסף הפנוי שנשאר אנו מפנים לשני אפיקים: צריכה וחיסכון. מהו שיעור המס על מוצרי הצריכה של משק-בית ישראלי ממוצע?

בבואנו לנתח את גובה המיסוי על מוצרי צריכה, נתמקד במסים העקיפים המוטלים על המוצר המוגמר - מע"מ, מס קנייה ומכס. מובן מאליו שכל מוצר מגלם בתוכו גם מסים נוספים במהלך הייצור, הייבוא והמסחר - בהיקף שקשה לאמוד אותו.

לדוגמה, כשקונים עוף בסופר - מחירו מגלם גם את המסים ששולמו לכל אורך שרשרת הייצור: החל ממס קנייה ששילם המגדל על תערובת מזון לתרנגולות, דרך בלו על דלק ששילם המוביל על הובלת העופות, ועד מס חברות ששילמה רשת השיווק שבה קנינו את העוף (ועוד ועוד).

אפשר לשער כי בעולם תיאורטי שבו רמת המס היא אפס, עלויות הייצור והשיווק של העוף יירדו לפחות ממחצית מהעלויות כיום, אך בסקירה זו נתמקד כאמור במס הסופי: 16% במקרה זה - שיעור המע"מ שחל עלינו, הצרכנים, בעת קניית העוף.

כבר לא מותרות

מבין המסים המוטלים על מוצר מוגמר, מס ערך מוסף הוא היחיד שחל על כל המוצרים. שיעורו עודכן בתחילת 2010 ל-16%, למעט פירות וירקות טריים הפטורים ממע"מ וכן פטור מיוחד לאזור אילת. מע"מ חל גם על כל שירות שאנו צורכים בארץ (מחשמלאי, ספר, רואה חשבון, מתרגם, שליח או מכונאי). מוצרים בודדים מתוצרת הארץ מחויבים גם במס קנייה כדי ליצור תמריץ שלילי לצריכתם - מדובר כמעט אך ורק בסיגריות ובמשקאות אלכוהוליים.

מוצרי יבוא עשויים להיות ממוסים, בנוסף למע"מ, גם במס קנייה ובמכס. בשני העשורים האחרונים הופחתו או בוטלו חלק גדול ממסי הקנייה והמכסים, במיוחד בכל הקשור למוצרי חשמל ואלקטרוניקה, שבעבר היו עתירי מסים ונתפסו כמותרות. מסי קנייה גבוהים במיוחד נותרו בעצם רק על כלי רכב וחלפים (שכולם למעשה מייבוא), על משקאות חריפים ומוצרי טבק (כולל מתוצרת הארץ) - בעוד שעל כל יתר המוצרים מוטל מס קנייה בשיעור 15%, או שהם פטורים לגמרי ממס קנייה.

לפני שנצלול לרשימה המעודכנת, נסביר את ההבדל בין מס קנייה למכס.

מס קנייה הוא שיעור מס שקבעה המדינה על טובין מסוימים, והוא משתנה בין מוצר למוצר ללא קשר לארץ הייצור.

מכס הוא שיעור מס שמוטל על יבוא טובין בהתאם לארץ היבוא. מוצרים המיובאים ממדינות אשר להן הסכמי סחר עם ישראל, פטורים ממכס אך אינם פטורים ממס קנייה. המדינות שבהסכם הן: ארה"ב, קנדה, מכסיקו, האיחוד האירופי (וכן נורבגיה, שוויץ ואיסלנד שאינן חברות באיחוד), טורקיה, מצרים, ירדן וכן ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי.

במילים אחרות - מוצרי יבוא ממדינות אסיה, מאוסטרליה ומרוסיה הם בעיקר אלה שחשופים למכס. שיעורי המכס הם 7% על כלי רכב, ו-10%-12% על מוצרים כמפורט להלן.

המסים אינם מתחלקים לקטגוריות כלליות כמו "מוצרי חשמל", "מוצרי מזון" וכו', אלא לכל מוצר ומוצר נקבע שיעור מס מסוים.

דוגמאות פופולריות:

מוצרים שחייבים במע"מ בלבד (16%) ופטורים לחלוטין ממס קנייה וממכס (לפי סדר ה-א'-ב'): אופניים, אורגן חשמלי, גיטרה, חומרי ניקוי, חיות מחמד, טלפון שולחני, כלי בית, מאוורר, מגהץ, מדפסת, מחשב (כולל לפטופ), מייבש שיער, מכונת גילוח, מכונת קפה, מכונת תפירה, מערבל מזון, מצלמות מכל הסוגים, משור, משקפיים, סדין חשמלי, ספרים ועיתונים, פקסימיליה, קומקום, קסדה, שעונים, תיקים, תכשיטים, תנורי חימום ותקליטורים (רשימה חלקית).

מוצרים שחייבים במע"מ (16%) ובמס קנייה בשיעור 15%: די.וי.די, וידיאו, טלוויזיה, טלפון סלולרי, מגבר קול, מיקרופונים, מערכת משולבת, מקרן וידיאו, משיבון, רדיו, רמקולים, רשמקול, שלט רחוק. כל המוצרים בקטגוריה זו פטורים ממכס, ולכן שיעור המס הכולל בגינם עומד על 33.4%.

מוצרים שחייבים במע"מ (16%), פטורים ממס קנייה וחייבים במכס בשיעור 10% (כלומר, חייבים רק במע"מ אם מיובאים ממדינות ההסכם, ובשיעור מס כולל של 27.6% משאר המדינות): אופני כושר, ציוד ספורט וציוד סקי.

מוצרים מיובאים שחייבים במע"מ (16%), פטורים ממס קנייה וחייבים במכס בשיעור 12% (כלומר, חייבים רק במע"מ אם מיובאים ממדינות ההסכם, ובשיעור מס כולל של 29.9% משאר המדינות): אוהלים, גריל חשמלי וגריל גז, מוצרי הלבשה והנעלה, וילונות, כלי מיטה, מגבות, מדיח כלים, מזגן אוויר, מייבש כביסה, מכונת כביסה, מיקרוגל, מפות שולחן, מקרר ומקפיא, משחקי טלוויזיה, צעצועים, קולט אדים, קוסמטיקה וטואלט, רהיטים, שואב אבק, שמיכות ותנור בישול.

שיעורי מס מיוחדים

כאמור, 3 קטגוריות מופלות לרעה מבחינת היקפי המס:

כלי רכב: מס קנייה בשיעור 83% (עם הנחות לפי קבוצות זיהום), מכס בשיעור 7% ומע"מ כמובן. סך-הכל: עד 127%. חלקי חילוף לרכב ממוסים במס קנייה של 19.2%, מכס של 6% ומע"מ. סך-הכל: עד 46.6%.

מוצרי טבק: טבק למקטרת - בנוסף ל-16% מע"מ, מוטל מס קנייה בגובה 58 שקל לקילוגרם. סיגריות - בנוסף ל-16% מע"מ, חל מס קנייה בשיעור 231.7%, וכן 3.88 שקלים לחפיסה של 20 סיגריות. בכל מקרה נקבע כי המס לחפיסת סיגריות לא יקטן מ-8 שקלים. מכאן, שחפיסה שמחירה 20 שקל, שהסוחר מרוויח 3 שקלים על מכירתה, מגלמת במחירה מסים בגובה של 14.6 שקל (73% מהמחיר). מחפשים עוד סיבה להפסיק לעשן?

שתייה חריפה: יין - בנוסף ל-16% מע"מ, מוטל מכס לפי הגבוה מבין השניים: 6 שקלים לליטר, או 12% בתוספת 1.67 שקלים לליטר. מכאן, שבקבוק יין צ'יליאני שמחירו 30 שקל, והסוחר מרוויח עליו 5 שקלים - סך המסים בבקבוק עומד על 10.14 שקלים (34% מהמחיר).

במשקאות המשכרים חלו שינויים גדולים במיסוי בתחילת החודש, ונוצרה הפרדה בין "זולים" ל"יקרים". ניקח לדוגמה בקבוק וודקה "זולה": מס הקנייה עלה ל-132%, ובנוסף 34.8 שקל לליטר כהל. המכס מוסיף עוד 12% מס ועוד 5.8 שקלים לליטר כהל. מכאן, שבקבוק וודקה רוסית 40% כהל, ליטר אחד שמחירו 50 שקל, והסוחר מרוויח עליו 10 שקלים - סך המסים בבקבוק עומד על 34.92 שקל (70% ממחירו על המדף).

שיעור מס מיוחד אך מתון חל על מזון ומשקאות. במשקאות קלים המס היחידי שמצטרף למע"מ הוא מס קנייה בגובה אחיד של 2.9 שקלים לק"ג. אותם מסים בדיוק חלים גם על "מזון מעורב", בעוד שלמזונות שונים נקבעים שיעורים שונים.

יוצא דופן אחד בולט ברשימה: שטיחים בעבודת יד. כאן המיסוי יצירתי במיוחד, ופרט למע"מ מוטל מכס של 4% וכן 12.37 שקל לכל מ"ר של שטיח... המדינה באה לקראת חובבי השטיחים הפרסיים הענקיים, והציבה רף עליון למכס על שטיחים: לא יותר מ-415%. תודה רבה.

הרגלי הצריכה קובעים

אז כמה מסים עקיפים משלם שכיר ממוצע בישראל? התשובה כמובן תלויה בהרגלי הצריכה שלו, בשאלה האם הוא מעשן ושותה, האם הוא אוכל הרבה פירות וירקות על חשבון מוצרים מעובדים, כמה ממשכורתו הוא מצליח לחסוך ועוד ועוד.

לצורך המחשה, משכורת נטו ממוצעת בישראל (בלי נקודות זיכוי מעבר לזיכוי תושב) היא 6,838 שקל. אם נצרף את סך ההוצאות שאין בהן מס עקיף כלל, כגון פירות וירקות, ארנונה, ועד בית, חסכונות וכו' - נגיע לסך של אלף שקל בקירוב. יתרת המשכורת מופנית לצריכה שחייבת במע"מ.

מכאן, ששכיר ממוצע משלם מע"מ בסך כ-800 שקל בחודש. קצת עישון, קצת יין טוב ובית מצויד במכשירי חשמל, יוסיפו לחשבון גם מסי קנייה ומכס בהיקף של 150-300 שקל בחודש.

לפי סקר הוצאות מקיף שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2003, כל משק-בית ישראלי משלם מע"מ בסך 1,068 שקל בממוצע לחודש, כולל מוצרים להשקעה - כך שההערכות שלנו קרובות למציאות.

לצורך השוואה עם פרקים קודמים בסדרה, נפחית את המסים העקיפים על דלק (500 שקל), שחושבו כבר בפרק על מיסוי ענף הרכב, ונגיע לכמעט 600 שקל בחודש תשלום מסים עקיפים, ללא רכב. במילים אחרות: כמשכורת נטו בשנה של שכיר ממוצע.

נסכם: 4.2 משכורות נטו בשנה למימון המסים על דירה; 2.2 משכורות נטו בשנה למימון המסים על הרכב; משכורת נטו בשנה למימון מסים עקיפים נוספים;

סך-הכל: 7.4 משכורות בשנה - 62% מההכנסה נטו. נשארנו עם 31,450 שקל בכיס לשנה.

ורגע רגע: ארנונה כבר שילמתם (260 שקל לחודש למשק-בית ממוצע)? ואגרת טלוויזיה (390 שקל לשנה)? ואגרות חינוך? ומע"מ על שירותים?

22
 22