התפסן בשדה הדאבוס

"צהריים טובים. הדבר הראשון שאתם בוודאי רוצים לדעת הוא מה אני חושב על הרפורמה הבנקאית, מה אני הייתי עושה לגבי הברוקרים-דילרים, אם אני הייתי אוסר על מסחר נוסטרו, וכל יתר הקשקושים של פול וולקר. אבל אם אתם באמת רוצים לדעת, לא כל-כך מתחשק לי להיכנס לזה.

"אני רוצה להתחיל דווקא ביום שבו הגעתי לדאבוס. בטח שמעתם על זה. קשה להתחמק מזה. זה תמיד מתחיל בערך ככה: "מאז 1971, הפורום מעצב אנשים למנהיגי עולם נפלאים ובהירי מחשבה.

"ממש מזון לציפורים. בהירי מחשבה? אתם בטח צוחקים עליי. המקום הזה נמצא במרחק של קילומטרים מכל מקום, קר כאן כמו טוסיק של מכשפה, ולאן שלא תלכו, מפוצץ כאן בכל מיני טיפוסים מזויפים.

הבנקאים המזויפים האלה, שמתלוננים על רגולציה פולשנית, אומרים שכאילו הם מצטערים על מה שקרה במשבר וכל זה, אבל אחר-כך מספרים לך ש"השטן נמצא בפרטים הקטנים", או שהם יודעים יופי להסביר לך איך התוכניות לרפורמה ברגולציה לא יעבדו.

"או שהם חוזרים כמו תוכי על מה שהרשויות תמיד אומרות: "בנקאות היא משחק, רבותי, משחק שמשחקים לפי חוקים". חוקים בתחת שלי. המזויפים הפיננסיים אומרים שהם אוהבים את החוקים הדפוקים, אבל אתה יכול להמר על זה שהם כבר מחפשים איך לעקוף אותם.

"מה שלא יהיה, הנקודה שלי היא, "אלה לא הממזרים שהכניסו אותנו לתוך הבלגן הזה מההתחלה? אם אני הייתי דופק ככה את הכלכלה, הייתי בורח החוצה ומוריד את הראש שלי טוב-טוב למטה. אבל לא הבחורים האלו. הו, לא. הם כאן והם עוד כועסים.

"אני אומר את הכל, כמובן, אוף רקורד. אלוהים. בנקאים. הם יכולים לשגע אותך, הם באמת יכולים".

(אנחנו מתנצלים מראש בפני "התפסן בשדה השיפון" של ג'יי.די סאלינג'ר המנוח)