אריה דרעי: "האם אנו רוצים לגדל ילדינו על ערכי 'האח הגדול'?'"

"האם אנחנו באמת רוצים לגדל את הילדים שלנו על ערכי "האח הגדול"?!" כך אמר הבוקר (ג') הרב אריה דרעי בכנס הרצליה העשירי של המרכז הבינתחומי בנושא "מאזן החוסן והביטחון הלאומי" במושב שכותרתו "חינוך לזהות ומורשת יהודית". במושב התרחש עימות סוער בין אריה דרעי ליולי תמיר.

הרב אריה דרעי אמר כי נקודת המוצא של הדיאלוג על הזהות היהודית היא האמונה המשותפת בבורא עולם. הבעיה העיקרית היא הבורות וחוסר הרצון לדבר על מהות הזהות היהודית. כמו כן, הרב התייחס לכך שהחילונים צריכים להגדיר מהי היהדות שלהם, ועם בסיס של אמונה. דרעי פנה ליולי תמיר באומרו "אילולא הייתי דתי מאמין והייתי בצד שלכם, הייתי טוען טענות הרבה יותר קשות, אתם עדינים מאוד".

בהתייחסו למשבר במערכת החינוך דרעי אמר שמשרד החינוך הפך למשרד העבודה, ומקנה לתלמידים מקצועות במקום ערכים. העלה את השאלה האם אנחנו באמת רוצים לגדל את הדור שלנו על ערכי "האח הגדול".

דרעי הוסיף שישנם היום יותר חרדים באקדמיה: "עוד 15 שנה יאמרו שהחרדים משתלטים גם על ההשכלה הגבוהה." דרעי הדגיש בדבריו כי הוא נגד כפייה והפגנות של חרדים וכינה את אלה שמשתתפים בהן קבוצות לא ממושמעות המקשות על הדיאלוג.

בדברו על נושא שמירת השבת אמר דרעי: "הייתי רוצה ששבת יהיה כמו יום כיפור, רק עם אוכל כמובן." דרעי הציע שבשנה הבאה כל כנס הרצליה יוקדש לנושא החינוך והמורשת היהודית. בנוסף הציע שנאום רה"מ בכנס יעסוק יהדות.

חה"כ פרופ' יולי תמיר ענתה בתגובה, כי "שנינו יכולים לדבר באופן פתוח, לשנינו אין מפלגה". כי קיים חשש מפיצול חברתי כתוצאה מהתמודדות עם נושא הזהות היהודית של מדינת ישראל. עוד הוסיפה תמיר כי הרב דרעי מייצג את האחר האולטימטיבי בחברה הישראלית. ישאלו אנשים מה מדאיג אותם, והם יגידו לכם, החרדים.

תמיר מודאגת מכך שהקבוצה הזו אינה משתתפת ואינה משתפת אותנו בדיון על מהי יהדות. לדבריה, היהודי בישראל מגדיר את יהדותו לפי בית הכנסת אליו הוא לא הולך. לדברי תמיר, גם החינוך הממלכתי-דתי לא נקי מבדלנות ופלגנות מעמדית ואתנית, קיימת סגירות שבנויה על רצון להתרחק מאחרים.

תמיר אמרה שהמעגל החילוני כמה לקבל לגיטימציה לגשת ליהדות בדרכו שלו. לדוגמא, סיפרה תמיר כי "החוויה היהודית הכי חזקה שהיתה לי בשנה האחרונה זה לשמוע את המוסיקאי אבישי כהן מנגן תפילות בסגנון ג'אז."
תמיר סיכמה את העימות באומרה שהדיאלוג לא יכול להיות חד צדדי. עד כמה הנכונות לדיאלוג מאפשרת לדתיים לפתוח את מוסדות החינוך שלהם בפני חילונים?

אלוף מיל. אלעזר שטרן העיד על עצמו כחסיד של האינטגרציה וכמאמין בפירוק יחידות צבאיות נפרדות לדתיים. שטרן אמר כי "הדת זה חיים קשים ולא פיקניק" וכי יש פיתוי גדול יותר להיות חילוני מאשר דתי. בנושא החינוך הוסיף שטרן כי הילדים במע' החינוך נמצאים בשלב בו אופיים מתעצב ולכן יש לצמצם את הפיתויים אליהם הם חשופים עד כמה שאפשר. יש לגיטימיות למי שרוצה לשמור על זהותו היהודית מבלי להיות דתי על מנת שנישאר מדינה דמוקרטית. צריך להיות ביטוי מעשי ליהדות. צריך ללמד פרקטיקה דתית בבתיה"ס כגון מועדים ושמירת שבת בבתי ספר חילוניים.

שטרן הוסיף: "לצערי, מהציונות הדתית גם כבר התייאשתי. מי שהעמיד את כל היהדות של המדינה על מטר על מטר של אדמה בשטחים, סגר את בתיה"ס הממלכתיים בפני הדת היהודית." עם זאת, שטרן אמר כי הילדים שלו יודעים הרבה יותר על חילוניות מילדים חילוניים על הדת. אין שוויון בבורות של שני הצדדים- לחינוך הממלכתי יש הרבה מה ללמוד על היהדות".