הנבחרת בדרך לעוד קמפיין אבוד

במבט ראשון, נדמה כי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. נבחרות עם שחקנים נוצצים דוגמת ספרד, אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה והולנד לא יגיעו לכאן. אפילו פורטוגל ורוסיה נשלחו לבתים אחרים בהגרלת מוקדמות יורו 2012 שנערכה היום (א').

מצד שני, כבר עברנו את התרמית הזאת. כבר היינו בסרט של "ההגרלה הכי קלה בתולדות העידן האירופי של נבחרת ישראל". וזה קרה ממש לא מזמן, במוקדמות מונדיאל 2010, אז בית שהנבחרות הבכירות בו היו שווייץ ויוון הסתיים במפח נפש גדול מהרגיל: מקום רביעי. אפילו מעצמת הכדורגל של לטביה הצליחה לעקוף אותנו בסיבוב וסיימה שלישית.

מבט על הנבחרות שקיבלנו לא נותן שום אינדיקציה לכך שהפעם יהיה יותר טוב. קרואטיה היא לא שם מפוצץ, אבל היא דווקא כן מעצמת כדורגל עם עשרות נציגים בפרמיירליג, בסרייה A ובבונדסליגה.

למי ששכח, היא הגיעה לרבע גמר יורו 2008, והפעם היא תהיה חייבת לפצות את האוהדים שלה, אחרי שנכשלה ברגע האחרון להעפיל למונדיאל 2010. יוון של אוטו ריהאגל היא נבחרת כוחנית ופיזית, עם שחקנים שהמשמעת הטקטית שלהם רחוקה שנות אור מזאת של המקבילים שלהם בישראל. לטביה היא נבחרת בהתקדמות, כפי שהוכיחו צמד המשחקים שלה מול ישראל (חניכיו של קשטן הצליחו ללקט מולם נקודה אחת מתוך שש אפשריות).

גיאורגיה, שבה משחקים חלוץ מכבי חיפה ולדימיר דבאלשווילי וקשר הפועל ת"א זוראב מנטששווילי היא לא נבחרת גדולה, אבל המשחקים בטביליסי קשים גם לנבחרות טובות מישראל. במוקדמות מונדיאל 2010 בולגריה וקפריסין סיימו שם רק בתיקו, ואיטליה ואירלנד השיגו ניצחונות קשים (2-0 ו-2-1 בהתאמה). ומה עם מלטה, הנמושה התורנית? אותה בטוח ננצח.

ברקוביץ', שנה פאזה

אבל לפני שמתחילים עוד קמפיין שכנראה יסתיים בעוד מפח נפש, צריך לבחור מאמן. מסתבר שאבי לוזון מתקשה למצוא מאמן זר ראוי לנבחרת, מה שמגדיל את סיכוייו של אייל ברקוביץ' להתמנות לתפקיד.

זה לא סוד שברקוביץ' מקדם את עצמו לתפקיד בחודשים האחרונים באמצעות חבריו בתקשורת (אופירה אסייג ואתר ONE). הטיעונים שמשמיעים אותם חברים נעים על הסקאלה שבין "ברקוביץ' יביא שמחה לנבחרת" לבין "ברקוביץ' לא מפחד מאף אחד" לבין "העם רוצה את ברקוביץ'" ו"ברקוביץ' יחזיר את הקהל למגרש". בקיצור, אפס קשר לטיעונים לא חשובים כמו הבנה בפסיכולוגיה, מערכי אימון, טקטיקה, תזונה, סקאוטינג. ויש גם את טיעון המחץ: סלאבן ביליץ' הצליח בקרואטיה בלי שום ניסיון. אז גם ברקוביץ' יכול.

אבל להשוות בין המקרה של ברקוביץ' לזה של ביליץ' זו גניבת דעת מהזן הנמוך היותר. הנה כמה דברים שעבר ביליץ' עד 2006, אז התמנה למאמן קרואטיה: אימן במשך שנתיים את הנבחרת האולימפית של קרואטיה; עבר שתי השתלמויות, כל אחת מהן של חודש, אצל מאמני-העל ארסן ונגר ומרצ'לו ליפי; אימן לתקופה קצרה את היידוק ספליט, קבוצת הבית שלו שבה יש לו גם אחוזי בעלות.

אם ברקוביץ' ימונה למאמן הנבחרת, זה כנראה בגלל שהוא הצליח לצעוק את השם שלו הכי חזק. אבל עם צרחות לא מעפילים ליורו, מקסימום קורעים את הגרון.