זעם האלים על יוון מתפשט לאירופה

באיגרות החוב של יוון, המיועדות להיפדות בעוד 10 שנים, עלתה מראשית השנה התשואה לפדיון ב-85 נקודות בסיס. באג"ח המקבילה של פורטוגל נרשמה עלייה של 66 נקודות בסיס, ואילו באג"ח לטווח דומה של גרמניה, הנחשבת לבטוחה, נרשמה דווקא ירידה של 26 נקודות בסיס בתשואה לפדיון (כלומר, עלייה במחירי איגרות החוב). המשמעות היא, שתוך פרק זמן של רק מעט יותר מחודש ירדו האג"ח הממשלתיות של יוון, למשל, בכ-10%. אכן, הפסד של ממש למשקיעים.

תופעה נוספת שנרשמה לאחרונה היא עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה כפי שהיא מתבטאת, בין השאר, במחירי חוזי ה-CDS (Credit Default Swaps) לחמש שנים. בשבוע החולף עלתה פרמיית הסיכון של מדינות השרויות במצוקה תקציבית בשיעור חד. יוון עלתה מ-552 ל-681 נקודות בסיס, ספרד מ-115 ל-149, פורטוגל מ-145 ל-204, והונגריה עלתה מ-161 ל-215 נקודות בסיס.

זה המקום להזכיר שפשיטת הרגל של ענקית הביטוח AIG נבעה מכך שהיא כתבה את חוזי הביטוח האלה. מי כתב וישלם הפעם את המחיר אם חס וחלילה המצב ימשיך להידרדר?

לכך צריך להוסיף גם את הורדת הדירוג של המדינות על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. יוון הורדה בדירוג על ידי חברת S&P ל-BBB באמצע דצמבר 2009, ספרד הורדה ל-AA בראשית 2009, ופורטוגל הורדה באותו מועד ל-A. דירוגה של הונגריה הורד ל-BBB מינוס במארס 2009, וזה של אירלנד הופחת ל-AA ביוני 2009. אין זה מקרה, אם כן, שמדינות אלה מככבות כיום בכותרות העיתונים. הורדת הדירוג סימנה את הכיוון.

מנקודת ראותם של המשקיעים, ההסתכלות היא, כמובן, על התוצאה הראשונה - ירידות במחירי איגרות החוב וההפסדים שנגרמו להם. אבל להתפתחויות הללו יש או עלולות להיות תוצאות שליליות שמגיעות הרבה מעבר לכך, והן יהיו רלוונטיות לא רק למשקיעים. מדובר בהשלכות כלכליות, פוליטיות ואף מדיניות, שלא נפרט אותן כאן בגלל קוצר היריעה.

כאן צריך להזכיר שהמשבר האחרון, שבר הרבה מאוד אקסיומות ושחט הרבה פרות קדושות, ומה שלפני שלוש שנים נחשב לבלתי אפשרי, לדמיוני, נהפך לממשי. אפילו הדירוג המושלם שיש לארה"ב (AAA) כבר אינו מובן מאליו בטווח של שנתיים-שלוש.

מקום טוב באמצע

ומה איתנו כאן בישראל? הגירעון הממשלתי בישראל היווה בשנת 2009 5.2% מהתוצר, מה שהעמיד אותנו במקום "טוב באמצע" (ראה גרף העמודות התחתון). לקראת 2010, אנחנו מעריכים שמקומה של ישראל בסקאלה הבינלאומית ישתפר.

יתרה מזו: ישראל היא כיום גם אחת המדינות היחידות שבה יחס החוב/תוצר עלה ב-2009 בצורה מתונה מאוד, וזאת אחרי ירידה רצופה מאז 2003. הוא אמנם עומד על רמה גבוהה מה"נורמה": 78% לעומת פחות מ-60% הנזכרים באמנת מאסטריכט, אבל התוואי שלו נראה חיובי, בוודאי בהשוואה לתוואי של מדינות אחרות.

לפיכך, ייתכן שלקראת סוף 2010 יועלה הדירוג של ישראל ל-A, או לפחות תועלה תחזית הדירוג שלה, מה שייתן תמיכה לשוק האג"ח המקומי.

ובינתיים, אם המשבר באירופה יעמיק ויתפתח לכלל משבר אמון חריף, אנו צפויים לראות מעבר להשקעות איכות ביתר שאת. ועד כמה שזה יישמע אירוני, אג"ח ממשלת ארה"ב עדיין נחשבות יעד לבריחה - אליהן ולא מהן.

והיכן ישראל בכל זה? שוב, עד כמה שזה אולי ייראה מוזר לחלק מהקוראים, איגרות החוב של ממשלת ישראל דווקא יכולות ליהנות מכך, שכן האיום הגדול ביותר עליהן הוא עליית התשואות לפדיון באג"ח ממשלת ארה"ב. ובתסריט שהזכרנו, התשואות לפדיון באיגרות החוב הללו דווקא ירדו. ובכל זאת, על ההנאה הזו היינו מעדיפים לוותר.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות מיטב, ורון אייכל הוא כלכלן ואסטרטג ראשי. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק