הזדמנות עסקית גדולה נחתה על ישראל בימים האחרונים מכיוון לא צפוי - שוק הדלק הסילוני הירוק. חקיקה חדשה ברגולציה של האיחוד האירופי תנסה להביא להפחתת פליטות
גזי החממה של המטוסים הנוחתים במדינות האיחוד, מה שצפוי לפתוח שוק גדול לדלק סילוני מ
אצות. על-פי החקיקה, החל מ-2013, חברות תעופה שינחתו במדינות האיחוד יחויבו להפחית באופן ניכר את פליטות הפחמן הדו-חמצני שלהן (כ-15% מדי שנה), ולא - יספגו קנסות על זיהום אוויר.
לדברי ד"ר איציק ברזין, ראש המכון לאנרגיה מתחדשת במרכז הבינתחומי בהרצליה, לאיגוד חברות התעופה הבינ"ל יש שלוש אפשרויות להתמודדות עם התקנה המחמירה: האחת היא להחליף את הצי למטוסים יעילים יותר מבחינת שריפת הדלק, צעד שעלותו מאות מיליארדי דולרים ושדורש שנים רבות של תכנון וביצוע. אפשרות שנייה היא התארגנות אירופית שתאפשר נתיבי תעופה ישירים יותר וקצרים יותר. האפשרות השלישית, שנראית כיום הכי פרקטית, היא מעבר לדלק מטוסים ביולוגי ומופחת פליטות. הגידול המוביל בתחום הוא אצות.
"נוצר שוק לדלק סילוני ביולוגי, שמתחרה במחיר הכולל של הדלק הרגיל בתוספת הקנס על הזיהום", מסביר ברזין. לדבריו, מחיר הדלק הרגיל יכפיל עצמו מדי שנה בשל הקנסות, עד כדי כך שעלותו לא תהיה כדאית לעומת מחיר של דלק מבוסס אצות.
"לזוז מהר, או שהפרויקט יעבור ליוון"
ברזין הוא אחד המדענים המובילים בעולם בחקר האצות, ואף דורג על ידי המגזין "טיים" כאחד מ-100 האנשים המשפיעים על העולם ב-2008. ברזין מוביל את פיתוח הטכנולוגיה בפרויקט של ייצור דלק סילוני מאצות באריזונה, במימון של 100 מיליון דולר על-ידי משרד האנרגיה האמריקני (DOE), ובשיתוף חברת החשמל של אריזונה. לדבריו, מספר המדינות שמובילות את העולם במערכות לגידול אצות הוא מצומצם, וישראל היא אחת הבולטות שבהן.
מה שהופך את הסיפור לכלכלי יותר, הוא הצהרתו האחרונה של ג'ון אנטוניאדיס, מנכ"ל חברת ההשקעות הגרמנית רוזבאד אנרג'יז גרמניה, כי הוא מוכן להשקיע חצי מיליארד דולר במחקר על ייצור דלק סילוני מאצות.
אנטוניאדיס, שמחפש השקעה ישראלית בתחום, נפגש בשבוע שעבר עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ועם שר התשתיות, עוזי לנדאו, וכן עם שותפים אסטרטגיים פוטנציאליים, בהם חברות בנייה, חברות שמזקקות ומוכרות דלק, וחברות הפועלות בתחום האנרגיה בארץ. אנטוניאדיס התחייב כי יש לו חוזה חתום מול חברת תעופה אירופית גדולה, לפיו אם יוכל לספק לה דלק סילוני מבוסס אצות, חברת התעופה תרכוש ממנו את המוצר.
"אם יש גוף שמוכן לממן את זה מכספו, והיזם אומר שהוא כבר חתום עם חברת תעופה אירופית על חוזה למכירת התוצרת, כל שנותר לנו הוא להקצות קרקעות ולמצוא דרך להזרים את הפחמן הדו-חמצני, ממנו ניזונות האצות, לשטח", אומר ארדן ומוסיף כי "צריך רק למצוא את הדרך הנכונה לעשות זאת".
לדברי ברזין, לישראל יש כאן הזדמנות קריטית, וחלון ההזדמנויות לממש אותה הוא חצי השנה הקרובה. לדבריו, יש מיקום מתחרה לפרויקט ביוון, בעמק ליד העיר אסטקוס. מדובר בעמק של יותר מ-20 קמ"ר, שהחקלאים בו שאבו יותר מדי מים מהאקוויפר, עד שנכנסו לתוכו מי ים. לכן, לא תיתכן בו חקלאות, והממשלה היוונית מוכנה להקדיש אותו לפרויקט. "השאלה, עד כמה ישראל תהיה מוכנה לזוז מהר ולאפשר את הפרויקט הזה", אומר ברזין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.