קשה למצוא ענף נוסף על ענף הרכב שבו מרכיב המס הוא חלק הארי בעלות המוצר. שוק הרכב משמש כבר עשרות שנים כ"פרה החולבת" של האוצר ומאופיין בשיעורי מס חריגים. לאוצר המדינה פשוט קשה מדי לוותר על ההכנסות הללו, שהן לא פחות מ-11% מסך הכנסות המדינה ממסים ואגרות.
המיסוי על כלי רכב מתחלק לשלושה: מס קנייה בשיעור 83%, מכס בשיעור 7% (מכוניות אמריקניות ואירופיות פטורות ממכס) ומע"מ - 16%. רפורמת ה"מיסוי הירוק" מעניקה הנחת מס של עד 15 אלף שקל, בהתאם לקבוצת הזיהום של כלי הרכב.
לאן הולך הכסף?
שקלול מס הקנייה, המכס והמע"מ מלמד על נטל מס מצטבר של עד 127%. בשביל לחלץ את המס שאנו משלמים בשקלים על מכונית משפחתית ממוצעת, ניקח טויוטה קורולה GLI רובוטית, ונניח שיעור רווח גולמי צנוע ליבואן - 15%. לאן הולך הכסף שלנו?
מחיר הרכב לצרכן הפרטי: 117 אלף שקל. קבוצת הזיהום (7) מעניקה לקורולה הנחה במס של 8,250 שקל. מכאן, שבמחיר הרכב גלומים 57,500 שקל מסים (49.2%), יותר מעלות הרכב ליבואן (51,750 שקל). הרווח ליבואן בדוגמה זו - 7,750 שקל.
אבל הכסף הגדול באמת, מקורו דווקא ממיסוי הדלקים - למעלה מ-14 מיליארד שקל בשנה. הבלו על בנזין עומד על כ-2.7 שקלים לליטר, והבלו על סולר עומד על 2.44 שקלים לליטר. ויש גם מע"מ, כמובן. בטנק דלק של 50 ליטר, שמחירו 322 שקל, חבויים 180 שקל מסים (56% מהמחיר).
לכך יש להוסיף אגרת רישוי שנתית בגובה 1,588 שקל, מס קנייה על חלפים (12%) ומע"מ על חלפים, טיפולים ועבודה (16%). גם כמחצית מפרמיית הביטוח המקיף אפשר לייחס, בעקיפין, למסים.
אם נסכם את המספרים, רכב יפני משפחתי, הנוסע 20 אלף ק"מ בשנה, משלם מסים בסך כ-15 אלף שקל בשנה, כולל החלק היחסי בשווי הרכב לפי ירידת ערך של 1,000 ש' בחודש.
לכתבה המלאה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.