בשנים האחרונות, כשקבוצת
טבע ערכה מסיבת עיתונאים עם פרסום הדוחות השנתיים, היו"ר
אלי הורביץ היה חלק בלתי נפרד ממנה. ב-2007 למשל, הוא הסביר על חילופי המנכ"לים; ב-2008 דיבר על התנהלות כלכלית במשבר; וב-2009 אמר, "כל שורה טובה שרואים בדוחות לא באה סתם. אם אתה לא מנהל ולא מטפל בדברים, התוצאה היא רעה".
השבוע, הורביץ נעדר מהאירוע. המנכ"ל שלמה ינאי סיפר על כמות הפניות העצומה שהגיעה לטבע, מאז שדווח יום קודם לכן שהורביץ יוצא לחופשת מחלה של שלושה שבועות. ינאי אמר, שהפניות הרבות המחישו "את האהבה והדאגה הרבה לאיש היקר הזה, שמזוהה כל-כך עם טבע והצלחתה". ינאי לא הוסיף פרטים על מחלתו של הורביץ, וביקש לשמור על פרטיותו.
ובעצם, למה לא לשמור על פרטיותו של הורביץ? מה זה משנה מהי המחלה שלו ואילו טיפולים הוא מקבל? אף שהורביץ הוא הדמות המזוהה ביותר עם טבע עד היום, הוא לא זה שמנהל את החברה בעניינים השוטפים ביום-יום. הורביץ מקפיד תמיד לומר זאת, ולפרגן להנהלת טבע על מהלכים מוצלחים כמו רכישת חברת באר, או דוחות כספיים טובים.
בניגוד לחששות המשקיעים בחברת אפל, שמתבטאים בנפילת המניה בכל פעם שצצות ידיעות על מחלת המנכ"ל, סטיב ג'ובס, טבע יכולה להתנהל היטב גם כשהורביץ בחופשת מחלה. המשקיעים מבינים זאת ולא נלחצים. עם זאת, טבע פרסמה השבוע הודעה מסודרת, שבה דיווחה בקצרה על חופשת המחלה של היו"ר. אמנם היה פה רצון לשקיפות, אבל גם, ובעיקר, חוסר ברירה. השמועות על מצב בריאותו של הורביץ הסתובבו בשוק בשבועות האחרונים, והיעדרותו ממסיבת העיתונאים ללא הסבר הגיוני הייתה מעלה תמיהות.
וכך, בשבוע שבו טבע מסכמת (שוב) שנת שיאים, עם צמיחה בשיעור 25% ורווח בסך 3 מיליארד דולר, החדשות על הורביץ עניינו לא פחות מהתוצאות הכספיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.