כפי שנחשף ב"גלובס": בנק לאומי דחה את האסיפה הכללית; מקורבי נתניהו מתקרבים לדירקטוריון

כפי שנחשף היום ב"גלובס", דירקטוריון בנק לאומי ביטל את האסיפה הכללית שיועדה ל-11 במארס. טרם נקבע מועד חדש לאסיפה, וכפי הנראה היא תתקיים בשבוע הרביעי של חודש אפריל. זאת, לאור חוות-הדעת של פרופ' עמרי ידלין ופרופ' שרון חנס.

בתגובה, צפוי שלמה אליהו, בעל המניות הפרטי הגדול בבנק, לפנות לבית משפט בדרישה לקיים את האסיפה הכללית במועדה, כפי שנקבע מראש, כך שהמועמד מטעמו, ד"ר דוד קליין, יוכל להתמודד. אליהו מיוצג בידי עוה"ד שירי שחם, ברק טל ויובל שלהבת ממשרד יגאל ארנון ושות'.

ידלין וחנס המליצו לדירקטוריון בנק לאומי לדחות את האסיפה הכללית המיוחדת שיועדה ל-11 במארס, ולקיימה רק בעוד 56 ימים; ואולם לדבריהם, במועד זה ניתן יהיה למנות דירקטורים הן על-פי המסלולים שמציע חוק החברות, והן לפי תקנה 87 לתקנון הבנק, המאפשר לכל בעל מניות שלו זכות הצבעה באסיפה להציע את עצמו או אחר כמועמד לדירקטוריון. חוות-הדעת הוגשה היום (ה') ליו"ר הבנק, איתן רף.

3 מסלולים

בפרק ההמלצות האופרטיביות בחוות-דעתם כותבים הפרופסורים: "על הבנק לכבד 3 מסלולים שבהם רשאי בעל מניות להציג את מועמדותו לדירקטוריון: מסלול זימון האסיפה הכללית המיוחדת, שעל-פיו רשאי בעל מניות המחזיק לפחות 5% מהון המניות של החברה לדרוש זימון של אסיפה מיוחדת; המסלול המאפשר לבעל מניות המחזיק 1% מזכויות ההצבעה בחברה להעלות עניין על סדר יומה של אסיפה כללית המתקיימת ממילא; וכן מסלול העמדת המועמדים מכוח תקנון הבנק, מקרב כל בעלי המניות של הבנק הזכאים להצביע באסיפה הכללית".

לאור דחיית האסיפה הכללית תצטרך ועדת המניות, בראשות מרגלית נוף, לקבל החלטה האם לפתוח מחדש את המלצותיה ולהציג 5 מועמדים חדשים לדירקטוריון . לחלופין, תוכל ועדת נוף להאריך את כהונתם של 4 דירקטורים מכהנים, כפי שתכננה, ולהוסיף מועמד חמישי במקום גליה מאור שהסירה מועמדותה בתחילת השבוע.

פתיחת רשימת מועמדי ועדת המניות מחדש תאפשר למשה טרי, אורי יוגב ואיזי תפוחי, מועמדים המקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו, להציג מועמדות רשמית לתפקיד דירקטור לבנק לאומי. בכל מקרה תפוחי הביע רצונו להתמודד לדירקטוריון במסלול לפי תקנה 87. ההערכות הן כי במקרה זה טרי, הנהנה מתמיכה פוליטית גדולה מאוד יהיה המועמד המוביל מטעם המדינה ולכן סיכוייו להיות יו"ר גדולים מאוד.

עמדת רשות ני"ע

ידלין וחנס מתייחסים גם לעמדת הרשות לניירות ערך, כפי שהועברה לבנק במכתבו של עו"ד שריה אורגד מתחילת השבוע. לדבריהם, "מעמדת רשות ני"ע עולה כי מסקנותינו יחייבו את הבנק במספר פעולות. בין השאר קובעת רשות ני"ע כי על הבנק לפרסם את פרשנותו וטעמיה. לאחר מכן, בחלוף זמן סביר, על הבנק לכנס אסיפה כללית חדשה למינוי דירקטורים, חרף זו העומדת כיום על הפרק. הוראה זו, כפי שאנו מבינים אותה, מתייחסת גם לאסיפה הקרובה, וזאת על אף העובדה שמדובר באסיפה שזומנה לדרישתו של בעל מניות, ולא באסיפה שזומנה על-ידי הבנק".

הדרך הראויה לדעתם לפרסם הודעה כזו היא באמצעות קביעת מועד לאסיפה כללית חדשה, שתתכנס 56 ימים לאחר פרסום ההודעה, ושבה יוכלו כל בעלי המניות בחברה להציג את מועמדותם או את מועמדותו של בעל מניות אחר בתוך שלושה שבועות, דהיינו, עד ל-35 ימים לפני מועד האסיפה.

ידלין וחנס קובעים כי חוק מניות הבנקים שבהסדר איננו שולל זכויות למינוי דירקטורים באמצעות שני המסלולים שמפרט חוק החברות לעניין כינוס אסיפה כללית והצעת מועמדים לדירקטורים. "חוק המניות שבהסדר אינו שולל זכויות אלה, לא במפורש ולא במשתמע", הם כותבים בחוות-דעתם, "ותכליתו אינה מחייבת פגיעה כזו, לא במישרין ולא בעקיפין". עוד הם קובעים כי גם תקנון החברה אינו יכול לשלול מבעל מניות את הזכות המוקנית לבעל מניות לפי סעיפים אלו בחוק החברות.

"לפי מיטב שיקול-דעתנו", הם מציינים, "תקנה 87 לתקנון הבנק מקנה זכות תקנונית לכל חבר - ולשיטתנו מן הראוי לפרש מונח זה ככולל כל בעל מניות של החברה שיש לו זכות הצבעה באסיפה הכללית - להעמיד עצמו או חבר אחר להצבעה כדירקטור כאשר ממילא מתקיימת אסיפה כללית".